לפני כחודש סערה הארץ על רקע הסיקור של הפיגוע בתל אביב, על תחושת האנדרלמוסיה, על התמונות מהשטח לצד הלוחמים שפגעו בהפעלת הכוחות, ובעיקר הכותרות שעלו וירדו בשעות השידור שבעיקר הלהיטו את הרוחות, ולא עזרו בלצייר תמונת מצב אמיתית של השטח.

תגובת הנגד של הציבור לא איחרה לבוא, הציבור דרך הרשתות החברתיות אמר לתקשורת עד כאן. באמירתו זו סימן לתקשורת מחדש את תפקידה הציבורי אותו שכחה על רקע הנטייה הטבעית שלה לחפש כותרות ותמונות לשם רייטינג בלבד. הציבור דורש אחריות. לתקשורת בעת משבר, כך מסמן הציבור, יש תפקיד גדול יותר מדיווח העובדות, היא משקפת הלך רוח ציבורי ואת אופי התגובה הקולקטיבי שלנו לאירוע שכזה. וכאשר התקשורת סוערת, החרדה גוברת והמורל הלאומי נפגע. וזה משהו שהציבור לא מוכן לו יותר.

אירוע זה הזכיר לכולם כי המאבק בטרור איננו רק מאבק צבאי, הנזק הצבאי של טרור, כואב ככל שיהיה הוא זניח ברמת מדינה, ולא מהווה איום אסטרטגי. המאבק האמיתי הוא על התודעה ועל הלך הרוח הציבורי. התקשורת חייבת להחליט לצד מי היא במאבק, לצד המדינה או לצד אויביה.

שלא יהיה צל של ספק, החלטות אופן הסיקור של אירוע חייבות להיות נאמנות לאמת אולם, יש לקוות שפיגוע זה יהווה קו פרשת מים ויביא את התקשורת לגלות מחדש אחריות ולמצוא דרך להביא את האמת באירועים הבאים שעוד יבואו, בצורה שלא תשרת את היעד האמיתי של מבצעי אותו אירוע טרור. המאבק על התודעה שלנו.
 

חשוב להבין, אירוע זה רק מציף את הבעיה האמיתית שיש לתת לה מענה. התקשורת היא לב ליבה של כל דמוקרטיה פעילה, המנגנון שמתווך מציאות להמונים ומייצר קהילה מלוכדת סביב "אמת" משותפת, אמת זו, כפי שכולנו מבינים יותר ויותר, ניתנת למניפולציות על בסיס החלטות שנראות קטנות אך השלכתן גדולה, המילים בהם בוחרים להגדיר מציאות, בחירת הפריימים על המסך, הלהט שבו מדבר העיתונאי ועוד ועוד, כולם חלק מיצירת דימוי שמייצר תודעה שמייצר אמת קולקטיבית שעל בסיסו אומה פועלת.

אל לנו להקל ראש במיקרו החלטות אלו שמתקבלות יומיום במהודרות החדשות, בפידים ברשתות החברתיות או בתוצאות אלגוריתם החיפוש בגוגל, כל אותן מיקרו החלטות פועלות לשרת מטרות מסחריות (רייטינג, לחיצות, או סתם זמן שהיה בפלטפורמה) ולא לשרת את המטרה הנעלה של יצירת דמוקרטיה פעילה חיה ותוססת. ולכן חובה עלינו כציבור לפקח כל הזמן ולדרוש מכל שחקן הפועל במרחבים אלו של דיסקורס ציבורי לגלות אחריות. העתיד המשותף של כולנו תלוי בכך.

עוד ב-

אברי גלעד צודק: פורנוגרפיית הפיגועים - ביזנס נטול רגש

לכתבה המלאה

הכותב הוא ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב