פאנליסט חדשות 13: "אין לנו פריווילגיה להישאב לתהומות שנאה"
פאנליסט חדשות 13 ושר התקשורת לשעבר, יועז הנדל, חשף תמונה מרגשת במיוחד בה הוא מצדיע לסלע הקהילה של סבו במחנה ההשמדה טרבלינקה וכתב: "הבטן מתהפכת, סבי הביט בתמונה ארוכות ואז תלה אותה בגאווה ויד רועדת מעל מיטתו. ריבונות ואחדות הם המבחנים המרכזיים שלנו כעם"
עם ישראל כולו מתייחד היום עם זכרם של ששת מיליון היהודים שנספו בשואה ומציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כאשר רבים גם חווים את הכאב בצורה אישית יותר עם סיפורי הישרדות בשואה של קרובי משפחתם. בין אלו נמצאים גם פאנליסט חדשות 13 ושר התקשורת לשעבר, יועז הנדל, ושליחת חדשות 13 בארצות הברית, נריה קראוס, שסיפרה על התחושות ביום השואה הראשון מאז מותו של סבה שורד השואה.
הנדל העלה תמונה שלו מצדיע כחייל לסלע הקהילה של סבו שורד השואה במחנה ההשמדה טרבלינקה, וכתב כך: "יום השואה. אחת החוויות הכי חזקות בחיי שאני זוכר היתה הביקור לבוש מדי צה״ל במחנות בפולין. היה זה קורס מ״פ מג״דים מיד לאחר הלחימה במלחמת לבנון השנייה. זמן רגיש בחברה הישראלית ולי באופן אישי. הרבה לפני הפוליטיקה. לישראלי שמשרת את המדינה ומאמין בה, הבטן מתהפכת בפולין. כך קרה גם לי. ההשוואה לחיים של משפחתי טרום השואה, למשפחתי היום, ייצרה בפולין בסיס מוצק של אמונה בציונות. בישראל. על האדמה הזאת, רחוק מהבית, האישי מתערבב בלאומי. הישראלי ביהודי. האזרחי בצבאי. מתוך הסיור הזה במילואים שאחרי המלחמה, נשארה לי תמונה אחת משמעותית".
יום השואה. אחת החוויות הכי חזקות בחיי שאני זוכר היתה הביקור לבוש מדי צה״ל במחנות בפולין. היה זה קורס מ״פ מג״דים מיד לאחר הלחימה במלחמת לבנון השנייה. זמן רגיש בחברה הישראלית ולי באופן אישי. הרבה לפני הפוליטיקה. לישראלי שמשרת את המדינה ומאמין בה, הבטן מתהפכת בפולין. (המשך בשרשור) pic.twitter.com/makFCqQaDx
"טרבלניקה, אני עומד במרכז ומצדיע לאבן חשופה. עלייה חקוקה באנגלית המילה אוז'רוב- שם העיירה של סבי. איש הפועל המזרחי שאיבד את משפחתו בשואה אך זכה בתקומה. כששבתי הביתה, אחרי המילואים, הוא הביט בתמונה ארוכות ואז תלה אותה בגאווה ויד רועדת מעל מיטתו. הקהילה בעיירה נמחקה, גם סבי כבר נפטר מאז. השואה מלווה כל אחד מאיתנו ובעיקר את מי שנפלה בידו החובה והזכות להיות חלק ממקבלי ההחלטות. תפקידנו לשאת עמנו לכל מקום את הלקח ההיסטורי, אבל גם לזכור ולהזכיר שמדינת ישראל היא מדינה חזקה וריבונית".
"כשאנחנו חוזרים ומזכירים לעולם את השואה צריך גם להוסיף ולומר שלא בגלל השואה אנחנו זכאים למדינה, לא בגלל הסבל אלא בגלל זכותו של העם היהודי למדינה משלו. מכוח חלום, שהוגשם והיה למציאות. לא מכוח מחנות ההשמדה של הצוררים. חזרנו לארץ אבותינו על מנת לבסס כאן את חומת הברזל של העם היהודי וחברת מופת. השואה היא צל אדיר בהיסטוריה שלנו אבל היא לא תמצית זהותנו, היא רק חלק ממנה. סבא שלי איש הפועל המזרחי העריץ את המדינה והיה כל כך גאה שהכל פה שלנו. שיש לנו מדינה. עם צבא, עם משטרה ועם בתי משפט ופרלמנט והכל זה אנחנו. באחריותנו. אני נזכר בו ומזכיר לעצמי כמה חשוב להיות גאים במה שהשגנו. במה שנבנה פה לפנינו וימשיך גם אחרינו".
"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים ונחלץ מהשואה והקים מדינה. זה גם החוב שלנו לשורדים – לשמור על הבית הלאומי שבנו מתוך העפר והתופת. לשמור מאויבים בחוץ כלקח מהשואה ולשמור עלינו מאוחדים מבפנים. מדינה יהודית ודמוקרטית. לזכור שכולנו חוליה באותה שרשרת. אין לנו את הפריווילגיה להישאב לתהומות של שנאה. יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ברקע, פיגועים וקרע פנימי. אויבינו אינם מבדילים בינינו. אחדות והערבות ההדדית הם תנאי מרכזי להמשך קיומנו כעם. והאחריות תמיד על מי שבראש אבל גם על כל אחד מאיתנו".
"ריבונות ואחדות. הם המבחנים המרכזיים שלנו כעם, מי שלא מבין את זה חסר את היכולת להוביל. יום השואה. היום בו אנו מסתכלים בעיניים לדור המייסדים שהקימו כאן מדינה לתפארת. הלוואי ונהיה ראויים להם".
נריה קראוס העלתה סדרת ציוצים בטוויטר וכתבה כך: "יום השואה הזה קשה במיוחד, כי זאת פעם ראשונה בלי סבא פולי אהוב נפשי. סבא שלי שרד בכוח ובעוז את אושוויץ-בירקנאו, את מחנות הריכוז, את צעדות המוות האיומות בקור בלתי נתפס. מצעדת המוות האחרונה שלו הוא ברח באומץ. כשהמלחמה הסתיימה הוא התחיל לחפש אחר קרוביו, וגילה שהוריו ושני אחיו נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. נותרו רק הוא ואחותו בעולם".
יום השואה הזה קשה במיוחד, כי זאת פעם ראשונה בלי סבא פולי אהוב נפשי. סבא שלי שרד בכוח ובעוז את אושוויץ בירקנאו, את מחנות הריכוז, את צעדות המוות האיומות בקור בלתי נתפס. מצעדת המוות האחרונה שלו הוא ברח באומץ. כשהמלחמה הסתיימה הוא התחיל לחפש אחר קרוביו, וגילה שהוריו ושני אחיו נרצחו > pic.twitter.com/Jfx8JSh4yM
"ואז, מתוך השבר הגדול, הוא הצמיח תקומה גדולה. במסגרת תנועת הבריחה הוא החל להבריח עם סבתא שלי, אישתו לעתיד, יהודים בגבולות אירופה לישראל, תוך סיכון אדיר של חייהם. הם הפכו לצמד מבוקש ע״י המשטרה, שחיפשה אחריהם בכל מקום שיכלה. מיד עם העלייה לישראל, כשהוא עוד מתאושש מהשנים האפלות ביותר בהיסטוריה, אותן חווה על בשרו, סבא התגייס ולחם במלחמת העצמאות. הוא הקים משפחה לתפארת בישראל. ועכשיו, כמו תמיד, אני עם אהבה עצומה וגעגוע אדיר שמפוצץ את הלב לסבא פולי האהוב שלי. גיבור".