רביב דרוקר פירסם הבוקר (שני) ב"הארץ" טור ביקורתי על עסקת הטיעון של יו"ר האופווזיציה בנימין נתניהו. דרוקר כינה את ממשלת החילופים של נתניהו וגנץ כטעות הפוליטית הגדולה שלו, ביקר את הנטייה של נתניהו לעכב דברים ואפילו סיפק מעין השוואה קלה לברגותי. 

דרוקר פתח את הטור וכתב: "נטייתו של בנימין נתניהו לדחות החלטות לרגע האחרון היא כמעט דת. הנטייה הזאת הביאה עליו במידה רבה את הטעות הפוליטית הגדולה ביותר שלו. כשביקש להציל את הממשלה שלו עם בני גנץ, כבר היה מאוחר. מה הוא לא היה נותן עכשיו כדי לחזור לממשלה ההיא. ייתכן שהנטייה הזאת תגרום לו להחמיץ כעת את עסקת הטיעון. רציונלית, נתניהו כבר הבין לפני זמן רב שהדרך הזאת היא הטובה ביותר מבחינתו: לפרוש, להשפיע מבחוץ, ליהנות מהחיים, לעשות כסף ומי יודע — אולי לחזור בעוד כמה שנים. הבין, אבל דחה. עכשיו, כשהחליט לקדם את זה ברצינות, ייתכן מאוד שכבר מאוחר. לפחות לעסקה עם אביחי מנדלבליט. נשארו ליועץ רק שבועיים לתפקיד, וטרם נסגר המתווה העקרוני. מנדלבליט לא יסכים לכך בלי לוודא שבית המשפט קובע קלון, ונתניהו מורחק לשבע שנים. גם אם נתניהו יתפכח מהפנטזיה של הכרעת דין בלא קלון, ספק אם יש די זמן בשביל לנסח כתב אישום מתוקן שהוא יודה בו".

דרוקר הוסיף: "בפרקליטות, למשל, אומרים שאין סיכוי שיוותרו על האישום שלפיו נתניהו הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, למתן את ירידת המחירים בטלפון הקווי ש'בזק' נדרשה לה. האם נתניהו, שרגישותו למילה הכתובה עצומה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בתיאור חלקו בהיסטוריה, יסכים להודות שהוא — הצ'מפיון של השוק החופשי ושל הורדות המחירים — נתן הוראה לדפוק את כל אזרחי ישראל בגלל קרבתו לבעלים של בזק? רק על הרכיב הזה אפשר להתווכח חודשים, קשה לראות את זה מסתיים בשבועיים שנשארו לכהונת היועץ".

בהמשך, דרוקר סיפק השוואה מעניינת: "כשהתחילה חקירת הנשיא לשעבר משה קצב, הלה קיבל חיבוק בלתי צפוי מפרופ' אהרן ברק. זה קרה בטקס השבעת שופטים, וגרם להרמות גבה לא מעטות. ברק המשיך להגיש סיוע לקצב בשנים שלאחר מכן, בפומבי ושלא בפומבי. אולי הצד הזה אינו הצד המפואר ביותר של ברק, אבל אפשר לחשוב על חטאים חמורים יותר. בהפוך על הפוך, טוב מאוד שהוא פעל לטובת נתניהו. המחשבה הצינית הזאת בוודאי לא עברה בראשו (ואולי כן?), אבל כשמנהיג התנועה הביביסטית מתקשר לאויב האידיאולוגי הגדול ביותר שלו, לכאורה, כדי שיעזור לו, הוא נהפך באחת לברגותי שאוכל טורטית בכלא בזמן שביתת רעב שהוא העומד בראשה. אפילו לשופרות הנאמנים ביותר של נתניהו יהיה קשה להמשיך לטעון שהכל תפור בשעה שהבוס רוצה עסקת טיעון".
 

דרוקר המשיך בביקורת: "גם קשה להתחבר לטיעון שהנכונות העקרונית של היועץ לעסקה פוגעת במשפט. הפרקליטים שמנהלים את התיק כועסים ובצדק, אבל בוודאי גם הם יודעים שמבחינה משפטית ההשפעה של הסיבוב הנוכחי, בהנחה שלא ייגמר בעסקה, מינימלית למדי. שמיעת הראיות עוד תימשך זמן רב מאוד, עד כי בסופן תיראה האפיזודה של סוף ינואר 22' זניחה משהו. מצד שני, מבחינה ציבורית יש לסיבוב הנוכחי השפעה גדולה. אפילו לשופרות הנאמנים ביותר של נתניהו יהיה קשה להמשיך לטעון שהכל תפור בשעה שהבוס רוצה עסקת טיעון. אגב, בניגוד להערכות רבות, העסקה לא תמות ב–31.1 כאשר יסיים מנדלבליט את כהונתו. היא הגיונית לשני הצדדים, ולפיכך היא תמשיך לפתות את שניהם, לא משנה מי יהיה או תהיה היועץ/ת".

עוד ב-

למצות דין עם נתניהו ולא בעסקאות רקובות | מיקי רוזנטל

לכתבה המלאה

לבסוף סיכם: "ברכה גדולה תבוא אם העסקה לא תצא אל הפועל בגלל הפנייה המאוחרת מאוד של נתניהו. לפחות כעת. למשפט נתניהו יש ערך ציבורי אדיר. מה שנחשף בעדויות על התקשורת, גם אלף תחקירים לא היו יכולים לחשוף. מה שיסופר בקרוב על הרגולציה של משרד התקשורת, כמוהו כחברת ניקיון ענקית שנכנסה והוציאה החוצה את כל הלכלוך. גם הטענה שלא חשוב מה יקרה במשפט, כל אחד מהצדדים יתבצר בעמדתו, אינה משכנעת כל כך. במשפט דרעי נטענה הטענה הזאת בדיוק, אך לאחר הכרעת הדין והערעור ספק אם יש מישהו שחושב שתפרו לדרעי תיק, חוץ ממיעוט של נאמנים מושבעים".