בארץ
כמו הונגריה והודו: כך ישראל עלולה להפוך מדמוקרטיה לאוטוקרטיה
בתהליך שיטתי והדרגתי, הממשלה מבצעת פירוק של הדמוקרטיה הישראלית ממוסדותיה המרכזיים. דגם ההשראה: אוטוקרטיות אלקטורליות כמו הונגריה והודו. השאלה היחידה שנותרה היא האם נקום בזמן או שנגלה שהתעוררנו מאוחר מדי?

כמה תמימות ואמונה בחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית היו אז, במאי 2020, כשהכריזה נשיאת העליון דאז השופטת אסתר חיות כי "שום מבצר לא נופל". אירועי השנתיים האחרונות, וביתר שאת אירועי השבועות האחרונים, מעידים על כך שאנחנו נמצאים בעיצומה של נפילה חופשית.
הדמוקרטיה הישראלית, שהוגדרה עד תחילת 2023 כדמוקרטיה ליברלית, הפכה להיות דמוקרטיה אלקטורלית. לאור המהלכים האחרונים של הממשלה, היא מצעידה את כולנו לשלב הבא: אוטוקרטיה אלקטורלית כדוגמת הונגריה והודו. שתי המדינות הללו הוגדרו בעבר כדמוקרטיות ליברליות, אלא שמהלכי חקיקה אנטי דמוקרטיים ושינוי שיטתי של המשטר בהן הפכו אותן לפני כעשור לאוטוקרטיה אלקטורלית.
הרצון לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים מעוגן בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה. בהסכם נכתב כי "כל סיעות הקואליציה יתמכו בכל הצעת חוק...שיעסקו במערכת המשפט... בפרט במערכת היחסים שבין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט העליון, ובשיטת בחירת השופטים".
בסיפא של אותו סעיף צוין: "כל הצעות החוק שעניינן הנושאים הנזכרים בסעיף זה תקבלנה עדיפות מוחלטת ומלאה, בכל מקרה ונסיבות, על פני כל חקיקה אחרת". הרי לנו סדר העדיפות המעוות של הממשלה ואם תרצו - מפת דרכים לנסיגת הדמוקרטיה הישראלית.
השלב הראשון שהוביל ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בדרכו להפוך אותה מדמוקרטיה לאוטוקרטיה, היה לבטל את עצמאות מערכת המשפט. במילים פשוטות, למנות אנשים מטעמו ולהפוך אותה לפוליטית.
זאת בדיוק המהות של "פשרת" סער-לוין שעברה בכנסת בשבוע שעבר במסגרת תיקון לחוק יסוד: השפיטה. מהרגע שהוצאו מהרכב הוועדה שני נציגי לשכת עורכי הדין, ובמקומם נכנסו שני נציגים ציבור שיבחרו פוליטית על ידי הקואליציה והאופוזיציה, הופכים הקריטריונים לבחירת שופטים לפוליטיים ולא למקצועיים וענייניים שישמרו את מערכת המשפט עצמאית ובלתי תלויה.
הבליץ החקיקתי עם מעל 380 חוקים שמובילה הקואליציה הנוכחית, מתבססים על המודל של אורבן. במקביל, מקדמת הממשלה מהלכים נוספים שמהווים פגיעה בדמוקרטיה כמו: פיטורי ראש השב"כ, פיטורי היועצת המשפטית לממשלה והדחת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.
המטרה היא להסיר כל מכשול של שומרי סף ולאפשר לממשלה כוח בלתי מרוסן לעשות ככל שעולה על דעתה. למשל, העברת תקציב המדינה השערורייתי לשנת 2025 או הימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל טבח ה-7 באוקטובר, האסון הגדול ביותר מאז הקמת המדינה.
גם חוות הדעת המקצועית והעניינית של היועמ"שית בתגובה לניסיונות לפטר אותה, לפיה היא נאמנה לשלטון החוק בלבד ולא לממשלה, לא הרשימו במיוחד את השרים. הם כבר רמזו, וחלקם אף הודיעו, שבמסגרת אותו בליץ אין להם כוונה לכבד את החלטות בג"צ. בכך, ממשיכה הממשלה לייצר דה לגיטימציה לאחד המוסדות האחרונים שעוד נותרו לשמור על מה שנשאר מהדמוקרטיה הישראלית.
המבצר בנפילה חופשית, בין היתר, משום שעד כה מוסדות יסוד של משטר דמוקרטי כבר נמצאים בשליטה פוליטית של הממשלה; המשטרה, נציבות שירות המדינה, מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי, משרד החינוך ועוד.
בנוסף, מוסדות יסוד אחרים שנתונים למתקפה אינטנסיבית בדרך לשם; הייעוץ המשפטי לממשלה, בית המשפט העליון, הצבא, התקשורת, האקדמיה ועוד. המבצר בנפילה חופשית, תתעוררו ותצאו לרחובות כל עוד זה אפשרי. אל תשתפו פעולה עם הממשלה הנוכחית, כי אנחנו (האזרחים) לא מעניינים אותה. תתעוררו לפני שנהיה כמו הונגריה והודו. תתעוררו ותצאו לרחובות לפני שיהיה מאוחר.
עוד ב-

כותבת הטור היא פרופ' אסנת עקירב, נשיאת האגודה הישראלית למדעי המדינה, חוקרת נסיגת דמוקרטיות ונסיגת פרלמנטים וחברת סגל בכירה במכללה האקדמית גליל מערבי. (צילום: לילי צישנבסקי).
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה