ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה השבוע את הצעת חוק האקלים שהגיש המשרד להגנת הסביבה. אישור ההצעה כפוף לרביזיה שמשמעותה החזרת הדיון לוועדה. 
טרם אישור הצעת החוק במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, תועבר ההצעה לדיון נוסף בוועדת השרים לענייני חקיקה. 

מדובר בחוק שמעגן יעדים ממשלתיים להפחתת פליטות גזי חממה, אשר מורה על הכנתן של תוכניות לאומיות להפחתת פליטות ולהיערכות למשבר האקלים, ומקים מנגנונים מקצועיים לתמיכה וייעוץ.

חוק האקלים יקים מסגרת מקיפה ומובנית שתקדם את מדינת ישראל לקראת עמידה ביעדים לאומיים ובין-לאומיים להתמודדות עם שינויי האקלים. לראשונה בישראל, החוק קובע יעדים מחייבים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 ואיפוס פליטות נטו עד שנת 2050 , זאת לצד מנגנוני בקרה, תכנון ושיתוף פעולה בין גורמי ממשל, רשויות מקומיות, מומחים ונציגי הציבור. 

על פי הנוסח שאישרה הוועדה, היעדים לשנת 2030 יעמדו על 27% וניתן יהיה להאריך את שנת היעד עד 3 שנים. מנכ"ל המשרד, אסף יזדי, ציין בדיון כי עמדת גורמי המקצוע במשרד ועמדת השרה הם כי אין מקום לשינוי זה ויש לדבוק ביעד של 30%.

מלבד זאת, החוק יאפשר תהליכי קבלת החלטות מושכלת כדי להבטיח היערכות יעילה ומקיפה של המדינה והמשק להתמודדות מיטבית עם האתגרים הרבים שמציבים שינויי האקלים. 

על פי הנוסח שאישרה הוועדה, הרשויות המקומיות באשכולות יוכלו להיות פטורות מהכנתה של תוכנית היערכות אם לא יקבלו סיוע תקציבי. בהקשר זה ציין מנכ"ל המשרד כי עמדת השרה והמשרד שכלל הרשויות המקומיות והאזוריות יוכלו לקבל תמיכה וסיוע למטרה זו.

בין הסעיפים הבולטים בחוק, צוין כי חובה על הממשלה להקים תוכנית לאומית רב שנתית להפחתת פליטות גזי חממה. התוכנית תעודכן לפחות אחת לחמש שנים ועל יישומה יוגש דיווח לממשלה אחת לשנה. עוד נודע, כי עיגון החובה על משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות להשלכות משבר האקלים בתחומי אחריותם, בהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים רלוונטיים.

עוד ב-

המשרד להגנת הסביבה מסכן את בריאות הציבור? "מציאות קשה"

לכתבה המלאה

סעיף נוסף מדגיש כי חובה על הממשלה לקבוע סוגי תוכניות שיש בהן כדי להשפיע השפעה של ממש על פליטות גזי חממה של ישראל או על שינוי האקלים, שלגביהן תהיה חובה לבצע הערכת סיכון אקלימי.