בארץ

"בניגוד למגמה בעולם הדמוקרטי": הצעת החוק שתדרוש מהממשלה אסטרטגיה

אתמול התקיים דיון ראשון בהצעת החוק המבקשת כי כל ממשלה שתקום, יהיה עליה לגבש נייר מדיניות המפרט את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, לעדכנו בכל שנת תקציב, ולפרסמו לציבור: "במדינת ישראל לא גובש עד היום נוהג להגדרה ועדכון של אסטרטגיית הביטחון הלאומי המאפשרת היערכות ומוכנות"
דורון בלוך | 
גדי איזנקוט (צילום Yonatan Sindel/Flash90)
ועדת החוץ והביטחון קיימה אתמול (שלישי) דיון ראשון בהצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ד-2024 של חברי הכנסת גדי איזנקוט ויולי אדלשטיין. ההצעה מבקשת להתוות כללים ועקרונות מנחים לממשלה לגיבוש אסטרטגיית הביטחון הלאומי לשם חיזוק החוסן הלאומי, קידום האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל ושיפור המוכנות הלאומית והתיאום בין גופי הביטחון בזיהוי ותיעדוף של איומים ומתן מענים.
האמצעי המרכזי המוצע הוא הטלת חובה בחוק על כל ממשלה, בסמוך להקמתה, לגבש נייר מדיניות המפרט את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, וכן לעדכנו בכל שנת תקציב. לשם חיזוק הפיקוח של הכנסת על הממשלה והאחריות של הממשלה מול הציבור, מוצע עוד לחייב את הממשלה לדווח על אסטרטגיית הביטחון הלאומי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולפרסם לציבור תקציר לא מסווג של האסטרטגיה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "בניגוד למגמה הרווחת בקרב העולם הדמוקרטי, במדינת ישראל לא גובש עד היום נוהג להגדרה ועדכון של אסטרטגיית הביטחון הלאומי המאפשרת היערכות ומוכנות. בין הנוגעים בדבר יש הכרה כי קיימת ״תורה שבעל פה״ ביחס ליסודות תפיסת ביטחון לאומי שגובשה על ידי ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון בשנות ה-50, אולם תרגומה, התאמתה ויישומה ביחס לאתגרי הביטחון הלאומי המשתנים לא זכו עד היום למענה על ידי ממשלות ישראל. התוצאה היא פגיעה בהיערכות והמוכנות של מדינת ישראל, מציאות שאת תוצאותיה הטראגיות חוו אזרחי ישראל באירועי ה-7 באוקטובר."
ח"כ גדי אייזנקוט אמר על כך:  "אני רואה חובה לחוקק את החוק כדי לתת מענה לאיומים קיומיים וכדי לקדם את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. מאה שנים לאחר מאמר קיר הברזל של ז'בוטינסקי, אותו תרגם בן גוריון למסמך 18 הנקודות.  אני רואה חובה להביא לחקיקה חוק שיגדיר חובה ואת התוכן יקבעו ממשלות ישראל על פי תפיסת עולמן.
אסטרטגיית הביטחון הייתה ונותרה של המדינה שדורשת ראייה כוללת. ביטחון לאומי מכניס את כלל מרכיבי העוצמה של המדינה, ביטחון חוץ אבל גם חינוך חברה וערכים של חברה, תשתיות לאומיות, ועוד. על הקשר שבין החינוך הממלכתי לבין צה"ל זו ההבנה הבסיסית ש86% מהמתגייסים באים מ-52% מהחינוך הממלכתי, לכן כל מי שעושה תרגילים כדי לצאת מהחינוך הממלכתי כדאי שיבין את הקשר בין חינוך לבין ביטחון לאומי. 
אני עוסק בזה מאז שהתמניתי למזכיר צבאי בשנת 99. ראיתי את הפערים, כמזכ"צ, כראש אמ"צ,  כמפקד אוגדה וכרמטכ"ל.  אין בזה שום דבר פוליטי, זה טובת מדינת ישראל נטו. אין פה אמירה מה היא תפיסת הביטחון הלאומי אלא רק אמירה בדבר הצורך בתפיסה כזו."
יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין הוסיף: "לא רק שאין דבר פוליטי אלא לא יכול להיות דבר פוליטי, מכיוון שאין חקיקה רטרואקטיבית והדברים האלה יחולו מהכנסת הבאה על ממשלה הבאה שאף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה הרכבה.  להצעה הזו יש פוטנציאל לזכות בתמיכה של הרוב המכריע של חברי הבית אבל זה לא פותר אותנו לקיים דיון רציני ומעמיק ולשמוע את כל הגורמים הרלבנטיים."
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה