בארץ
היום שאחרי: בהמשך להצהרת גלנט, כמה יעלה הממשל הצבאי בעזה?
היום שאחרי המלחמה: למרות אזהרותיהם של השרים גלנט, אייזנקוט וגנץ בנוגע לסכנות שיבואו עם כינון ממשל צבאי ברצועה, לפי שעה נתניהו לא פוסל את האפשרות. על פי הממצאים, ממשל צבאי ידרוש הקצאת משאבים רבה בהם 20 מיליארד דולר בשנה ופגיעה ביכולת הקצאת הכוחות של צה"ל
שבעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קבינט המלחמה החל להיערך ביתר שאת ליום שאחרי סיום הלחימה ברצועה ומיטוט שלטון החמאס. בין היתר, מערכת הביטחון נדרשה לבחון את החלופות האפשרויות לשלטון חמאס ברצועה. אחת מהן היא כינון ממשל צבאי ברצועה, כפי שהיה באזור בין השנים 1967-1982.
לפי המסמך, שפורסם לראשונה על ידי Ynet, עלות התפעול השנתית המוערכת של ממשל צבאי ברצועה נעמד בכ-20 מיליארד שקל. כמו כן, הקמת מסדרון או נקז נוסף מוערכת בעלות של כ-150 מיליון שקל, לא כולל את עלות התפעול השוטף. כמו כן, לסכומים העצומים הללו יוספו גם סכומים ומשאבים נוספים שיוקצו לשיקום הרצועה והקמת התשתיות של הממשל הצבאי.
יתרה מזו, על מנת שהממשל הצבאי יתפקד כראוי בכלל האזורים ברצועה, יש להקצות לכך 400 תקנים של מפקדים, קצינים, נגדים ואנשי קבע. בנוסף, מבחינת הכוח צבאי, צה"ל יצטרך להקצות לפרויקט ארבע אוגדות התקפיות ואוגדת הגנה אחת. יש לזכור שבסופו של דבר כוח האדם של צה"ל מוגבל והסטת הכוחות אל הרצועה תשפיע על פריסת הכוחות בצפון ובמרכז הארץ וגם על היקפי צווי המילואים השנתיים.
בהמשך לכך, גורמים רבים בקבינט המלחמה סבורים שממשל צבאי הוא האפשרות הגרועה ביותר. רק השבוע, שר הביטחון יואב גלנט, קיים מסיבת עיתונאים בה הזהיר לגבי התרחיש האפשרי. גלנט אף הדגיש שבמידה ותתקיים שליטה ישראלית מלאה ברצועה הוא יתפטר מתפקידו כשר הביטחון.
בנאומו במסיבת העיתונאים, גלנט התריע בפני המצב ואמר כי: "מתפתחת מגמה המקדמת ממשל צבאי ואזרחי בעזה. זה מסוכן לנו, אסור לישראל לשלוט אזרחית ברצועת עזה. מאז אוקטובר אני מעלה את הנושא בקבינט ללא תשובה. סופו של המעשה הצבאי במעשה המדיני".
כאמור, השר גלנט הוא לא היחיד שמתנגד בתוקף לאפשרות של כינון ממשל צבאי ושליטה ישראלית ברצועה. גם השרים בני גנץ וגדי איזנקוט רואים בתרחיש הנ"ל לא פחות מאסון ביטחוני וכלכלי.
במקביל למצב, נכון לעכשיו ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב באופן עיקש לדון בשאלת היום שאחרי ברצועה ועל החלופות האפשרויות לשלטון חמאס ברצועה. כל זה עלול לאלץ את ישראל לנהל את שגרת החיים ברצועה ובכך לשקוע בבוץ העזתי. אך, כל זה מעלה את השאלה האם לאחר תום המלחמה, במקביל לשיקום הגליל והעוטף וההתמודדות עם המשבר הכלכלי המסתמן, ישראל גם תהיה מסוגלת לעמוד במעמסה ולנהל את חייהם של העזתים?
עוד ב-
לפי המסמך התשובה ברורה, לא. הבחירה בשלטון ישראלי ברצועה יעלה לישראל יותר מדי. יכולת הקצאת המשאבים של צה"ל לקראת העימות המסתמן בצפון תיפגע, הכוח לבלום את הטרור הגואה מיהודה ושומרון ירד משמעותית ומעל כל אלה התרחיש הנ"ל גם יהווה משבר תקציבי חסר תקדים לקופת המדינה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
