ראש המל"ל לשעבר וראש מכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, מאיר בן שבת בריאיון ל-ice מתייחס לעסקת החטופים, מציע לעמוד על הכוונות הנסתרות של החמאס ומפנה אצבע מאיימת לעבר נסראללה לקראת עימות נרחב בגזרה הצפונית באביב הקרוב ומזהיר: "חמאס משתמש בחטופים שבידיו לא רק כדי להביא לסיום המלחמה, אלא גם כדי להבטיח את המשך שלטונו ברצועה. באמצעות הקלף הזה הוא מנסה לסחוט מישראל לא רק את הפסקת הלחימה ואת שחרורם של המחבלים שכלואים בישראל, אלא גם את  יציאת צה"ל משטחי הרצועה לקווי 6 באוקטובר".

מה הקו האדום שלך לעסקת חטופים ועל מה מדרישות החמאס היית אומר עד כאן - זה לא שווה את התוצאה?
"ראשית, צריך לשוב ולהדגיש: למדינת ישראל יש מחויבות ערכית ומוסרית להחזיר את החטופים. הדבר נכון שבעתיים לנוכח הנסיבות שבהן הם נחטפו מבתיהם, לאחר שהמדינה לא סיפקה להם את הדבר הבסיסי שהיא מחויבת בו כלפי אזרחיה: הגנה. זאת לדעת: חמאס משתמש בחטופים שבידיו לא רק כדי להביא לסיום המלחמה, אלא גם כדי להבטיח את המשך שלטונו ברצועה. באמצעות הקלף הזה הוא מנסה לסחוט מישראל לא רק את הפסקת הלחימה ואת שחרורם של המחבלים שכלואים בישראל, אלא גם את  יציאת צה"ל משטחי הרצועה לקווי 6 באוקטובר, התחייבויות להימנעות מ"פלישות קרקעיות" ומפעולות סיכול ממוקד וערבויות בינלאומיות להתנעת תוכנית שיקום לעזה".

עושה רושם של מחיר כבד לבצע עסקה בתנאים כאלה:
"אלה המרכיבים שנחוצים לו בתמונת הסיום שאליה הוא שואף. או אז, מכת הפתיחה שהנחית על ישראל יחד עם שרידותו מולה ועם ההישגים האלה, יקנו לו תהילת עולמים, יבטיחו את המשך שלטונו ויפרמו את תדמיתה של ישראל כ'בלתי מנוצחת'. מאחר שכל הגורמים שמעורבים בעניין החטופים, מבינים שאין היתכנות למצב סיום כזה, הם מנסים לגבש עסקה שתיתן מענה לחלק מהחטופים תמורת חלק מהדרישות. היתרון של עסקה כזו נעוץ בכך שניתן ליישמה בטווח זמן קרוב – מרכיב הזמן הוא קריטי בעניין החטופים.  החסרונות שלה – הם המחיר הגבוה תמורת השחרור (אסירים, הפסקת מומנטום הלחימה, הזדמנות לחמאס להתאושש) והעובדה שמדובר במענה-חלקי שיותיר את החטופים האחרים תחת סכנה ויאפשר לחמאס לסחוט באמצעותם תמורות נוספות".

אתה מדבר על תנאים שספק אם חמאס ייעתר להם:
"כדי ליצור יותר הזדמנויות לישראל ולשפר את התנאים, ישראל צריכה להגביר את הלחץ בכמה תחומים – להגביר את הלחץ האמריקני על קטאר. זו המדינה שמארחת אצלה את הנהגת ארגון הטרור. יש לה מנופי לחץ ויש לדרוש ממנה למצות אותם. להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס: פעילות צבאית ברפיח ובאזורים שטרם טופלו, פגיעה בכוחותיו ובאנשיו שמנסים להקרין משילות, הפקעת השליטה מידיו על הסיוע ההומניטרי וחלוקתו תחת פיקוח באזורי דה-אסקלציה. חיסול שיטתי של כל מנהיגי הארגון שנמצאים בחו"ל". 
 
 מה הפתרון שלך ליום שאחרי?
"האמת ניתנה להיאמר: אין אופציות טובות. אילו היו כאלה, ישראל הייתה מיישמת אותן בהזדמנויות הקודמות לאורך השנים הרבות של העימות. צריך להביט אל המציאות בעיניים פקוחות ולא להשלות את עצמנו. רצועת עזה היא 'מדינת חמאס'. הניסיון לתאר אותה כישות שבה יש מצד אחד את 'מחבלי חמאס' ומהצד השני את 'האוכלוסייה הלא מעורבת' לא כל כך תואם את המציאות. חמאס זוכה לגיבוי נרחב מצד אוכלוסיית הרצועה, שבחרה בו בעבר וכנראה הייתה בוחרת בו שוב. ב־‎2006 בבחירות הפרלמנטריות האחרונות שנערכו ברצועה - זכה חמאס ב־76 מתוך 132 מקומות באסיפה המחוקקת. מתוך 24 מושבים בחמשת המחוזות בעזה, חמאס זכה ב־15. סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות מעידים על המשך תמיכת הציבור בעזה בחמאס ובמאבק המזוין בישראל. ב־17 שנות שלטונו רתם חמאס את מערכת החינוך ואת שאר המערכות השלטוניות להפצת רעיונותיו ולהטמעתם בקרב הציבור, בכל השכבות. וכך, חמאס נטוע עמוק בכל מערכות החיים ברצועה ובמידה מסוימת הוא מהווה שלוחו של ציבור גדול ורחב במאבק בישראל".

חמאס נוכח מאוד בקרב האוכלוסייה האזרחית וניתן היה לראות את מסריו מקופלים במגירות ואת תצלומי גיבוריו מעטרים את הקירות, נדמה שהא בהא תליא: 
"זה אכן מסביר את התיאורים שמגיעים מצד חיילינו הפועלים ברצועה, לפיהם כמעט בכל בית שאליו נכנסו הם מצאו את טביעות האצבע של חמאס, אמצעי לחימה, פירי מנהרות או מפות של ישראל מהים עד הנהר כביטוי לשאיפתם הדתית והלאומית".

וכל זה לא משנה דבר בדעת הקהל העולמית שממשיכה לאמץ את הנרטיב הפלסטיני ולכרוך בתוכו את ההבנה שחמאס הוא המושיע של העם הפלסטיני: 
"העולם מתקשה לקבל ש'מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָאס'. ההכרה בכך עלולה להוביל אותו למסקנה שאינה נוחה לו. ואולם, אנחנו בישראל חייבים להבין שזוהי המציאות. זה נכון לגבי הנחות-העבודה של הדרג המבצעי שמוביל את הלחימה וזה נכון לגבי הדרג המדיני בכל הקשור ל"יום שאחרי". צריך לאמץ את הגישה הריאליסטית, להיצמד לנתונים ולעובדות הקשות על הישות המפלצתית שלידנו, שנאחזה עמוקות בכל מערכות החיים ושכבות האוכלוסייה, ולהניח שלא ניתן יהיה לחולל בה שינוי תרבותי עמוק - לפחות בדור הזה. עם שיעורי התמיכה הגבוהים בחמאס".
 
לפי שיטתך הטרור ינצח בעזה בכל מקרה כי אלה נציגי העזתים?
"כל עוד ייוותר בעזה גרעין חזק, מאורגן ומזוין של ארגון הטרור, הוא יהיה גורם הכוח המרכזי ברצועה, תהא אשר תהא זהותו והגדרתו של הגורם שיופקד באופן רשמי על ניהול ענייניה האזרחיים. לכן, יש לסיים את המלחמה רק לאחר השגת המטרות במלואן ובאופן שמאפשר לנו למנוע צמיחה מחודשת של ארגון הטרור".

באם חיזבאללה יניח את נשקו בתרחיש לפיו התבצעה עסקה והחמאס מקבל את מבוקשו האם ישראל צריכה להגיב בכל מקרה על ההתגרות וליזום מלחמה גם אם חיזבאללה לא תוקף?
"יש קו ברור של הסלמה גם אם באופן מבוקר, איטי ומודרג. גם התבטאויותיו של נסראללה כיום מיליטנטיות יותר מבעבר. אני מניח שצה"ל ערוך לאפשרות שתהיה התלקחות רחבה, בין אם מתוך כוונה של מי מהצדדים ובין אם כתוצאה מדינמיקה של הסלמה או מיסקלקולציה. כך או אחרת ישראל צריכה להשיג את המטרות שקבעה ולהחזיר את תושבי הצפון לבתיהם באופן שמאפשר להם לחיות בביטחון, בין במו"מ מדיני ובין בדרך אחרת. עלינו להבהיר שבמערכה אתנו מדינת לבנון - ולא רק חיזבאללה - תשלם את המחיר. לא נשחק משחקי חתול ועכבר עם חיזבאללה. יש מדינה שממנה מופעלת אש כלפינו והיא זו שתישא באחריות על כך.

עוד ב-

שר האוצר של רבין: "אוסלו עשה טוב מאוד לכלכלה הישראלית"

לכתבה המלאה

בסוגיית חוק הגיוס: האם על המדינה לסווג את מי שלא שירת בצבא כאזרח סוג ב שישללו ממנו זכויות והטבות? ספק אם הסנקציות יעברו את מבחן בג"ץ אבל אני מדבר על העיקרון.
"אם מדברים על העקרונות – אז העיקרון המרכזי שלפיו יש לפעול בסוגיה זו ובסוגיות שקורעות את החברה הישראלית מבפנים הוא: הסכמה. היום, יותר מבעבר, כולנו מבינים שישראל נאבקת על קיומה. וכולנו גם מבינים שכדי להתקיים עלינו לנצח. כדי לנצח עלינו להיות מאוחדים. כדי להשיג אחדות – עלינו לפעול מתוך הסכמה רחבה. זו הגישה שעליה אני ממליץ ביחס לכל הסוגיות שיוצרות קונפליקטים פנימיים. מתוך גישה זו, בעזרת ה' נעמוד איתן מול כל האתגרים ונחזק את ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת".