כדי לסקור את מכלול ההיבטים החוקיים בסוגייה זו, יש להבין קודם מהן הנחות המוצא בעניין זה, המנחות את המחוקק והממשלה בהתייחסות למקרים אלו, שלצערנו אנו כבר מורגלים בהם.

נקודת המוצא היא כמובן הצורך לשמור על הביטחון והבריאות של כולנו כשהנחיות הצבא ופיקוד העורף גוברות על כל שיקול אחר. ישנה הבנה שבעידן המודרני ולאור יכולות האויב, גם האזרחים ומקומות העבודה בעורף נתונים לסיכון ונדרשים להגנה. יחד עם זאת, ישנה הנחה בדבר הצורך לשמור, ככל הניתן, על המשך השגרה, כדי שלא לאפשר למצב הלחימה לפגוע בעבודה הסדירה והתקינה. השילוב בין שני שתי נקודות מוצא אלו – שמירה על הביטחון מול שמירה על השגרה – מנחה את קביעת ההסדרים החוקיים.

לכן, יש הבדל ביחס למקום עבודה שנדרש להיות סגור עקב הנחיות בטחוניות של פיקוד העורף לבין מקום עבודה שאינו נדרש לכך. בעוד שעובדים שאינם מתייצבים לעבודה במקום שנדרש להיות סגור פועלים כדין ובהתאם להנחיות, וממילא הם מוגנים מבחינת החוק, הרי שעובדים שאינם מתייצבים לעבודה במקום עבודה שאינו נדרש להיות סגור, אינם מוגנים, ואדרבא, הם פוגעים בשגרת העבודה וניתן לנקוט נגדם בסנקציות".

 
איך עובד אמור לדעת אם מותר לו להיעדר מהעבודה עקב המצב? "ניתן להבחין בין מספר מקרים של היעדרויות ממקום העבודה בעת לחימה. במקומות עבודה בהם פיקוד העורף אוסר על פתיחתם, בדרך כלל לאור קרבתם לחזית והסיכון בהם, על העובדים לקיים אחר ההנחיות ולא להגיע לעבודה,. עובדים אלה מוגנים על פי החוק ולא ניתן לפגוע במשרתם. במקומות עבודה בהם אין כל מניעה להגיע לעבודה, הרי שאין כל הצדקה להיעדרות, ועובד שלא יגיע לעבודה חשוף לנקיטת צעדים משמעתיים על ידי המעסיק, עד כדי פיטורים במקרים חריגים".

מה הדין לגבי עובד שמקום העבודה שלו פתוח כרגיל אך הוא חושש להגיע עקב המצב? "מקרים כאלו הם גבוליים, משום שמבחינת הדין היבש, כל עוד פיקוד העורף לא קבע שיש סיכון במקום עבודה כזה, הרי שאין כל הצדקה להיעדרות מהעבודה. במקרה כזה, שהעובד פעל על דעת עצמו, הוא חשוף לנקיטת צעדים על ידי המעסיק. יחד עם זאת, מצופה מהמעסיק שיגלה הבנה לחששות העובד ולפחדיו לאור המצב הקיים, ויאפשר למי שזקוק לכך להיעדר מהעבודה מבלי לפעול נגדו כאילו היה מדובר בהיעדרות ללא סיבה מוצדקת. יש לזכור שבתקופה שלנו ניתן גם למצוא פתרונות של עבודה מהבית, בדרך שלא תפגע בהמשך העבודה הסדירה והתקינה במקום העבודה, ועל המעסיק לשקול לאפשר זאת".

ומה לגבי הורה שנעדר מעבודתו משום שהוא נדרש להישאר בבית עם ילדיו, משום שמוסדות החינוך סגורים? "ישנם מקרים שגם במקומות עבודה שממשיכים להיות פתוחים עובד יהיה רשאי להיעדר והוא עדיין מוגן. כך למשל, במקרה של הורה לילד עד גיל 14 שבחזקתו,  הנדרש להישאר בבית כדי להשגיח עליו עקב סגירת מוסדות החינוך, או הורה לאדם עם מוגבלות שנדרש להיות עמו בבית. גם במקרים אלו העובד מוגן ולא ניתן יהיה לנקוט נגדו צעדים על היעדרותו מהעבודה".

מה לגבי תשלום השכר לעובדים שנעדרו? האם הם זכאים לשכר על חשבון המעסיק? "החוק אמנם מגן על העובדים מפני סנקציות ופיטורים, אך אינו מתייחס לתשלום השכר בגין היעדרויות עובדים במקרים אלו, גם כאשר ההיעדרות מוצדקת ומוגנת. יודגש, שגם כאשר ההיעדרות מוגנת, עדיין לא תמיד מוצדק להטיל את העלויות על כך על כתפי המעסיק, שגם הוא נפגע מהמצב. הדרך הנכונה והראויה להתמודד עם סוגייה זו היא לקבוע, כפי שנעשה כבר בעבר בהסכמים שונים בעקבות מצבי לחימה, שעל המעסיק לשלם את שכרו המלא של העובד בגין היעדרותו המוצדקת, והמדינה תפצה את המעסיק על תשלום זה. יש לציין שגם ללא השתתפות המדינה מצופה מהמעסיק לבוא לקראת העובד ולהתחשב בו, בין אם בתשלום שכרו הרגיל למרות ההיעדרות ובין אם על ידי מתן אפשרות לניצול ימי חופשה כדי שלא לפגוע בשכרו".

 עו"ד ד"ר ירון קטן (אליאור דנינו)

לסיכום, האם יש הנחיות מיוחדות שמומלץ לפעול לפיהן? "גם בשגרה וגם בחירום צריך לזכור, שמעבר להיבטים המשפטיים יש גם היבטים אנושיים, וישנה ציפייה משני הצדדים ליחסי עבודה לנקוט בהגינות ובתום לב בכל החלטה המשפיעה על הצד השני. בפסיקת בתי הדין לעבודה ישנה הדגשה על חובת תום הלב המוגברת של המעסיק בקבלת החלטות הנוגעות לעובד. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בשעת חירום ובעת לחימה, אז מתעוררות תחושות ורגישויות שונות. יש לוודא שאף אחד מהצדדים לא מנצל את מצב החירום כדי לפגוע בשני, אלא עליהם לפעול ביחד כדי לעבור את המצב בצורה הטובה ביותר לעסק תוך שמירה על זכויות העובד. כך יש לפעול תמיד, הן בשגרה והן בחירום".

עוד ב-

טילים גם על תל אביב: הירי מעזה מכסה את ישראל

לכתבה המלאה

הכותב הוא ד"ר עו"ד ירון קטן, מומחה לדיני עבודה ומרצה באוניברסיטת בר-אילן ובקריה האקדמית אונו