בפסק דין שניתן לפני מספר ימים, חייב בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את מרכז החינוך העצמאי להשיב כספים שנוכו משכר מורים ללא הסכמה בכתב. פסק הדין חשף תופעה ארוכת שנים שבה ניכה המרכז, המעסיק הגדול ביותר בציבור החרדי, 2% משכר אלפי מורים ומורות לטובת "קרן החינוך לתורה", לעיתים ללא ידיעתם או הסכמתם המפורשת.

השופט דורי ספיבק קבע כי למרות שהמרכז הצהיר בשנת 2021 כי הפסיק לנכות כספים ללא אישור בכתב, הוא לא הצליח להוכיח שיישם את ההתחייבות במלואה. "לא הוצגו לנו ראיות על כך שהנתבע אכן עמד בהתחייבותו כפי שנמסרה לבית-הדין, שלפיה החל משנת 2021 הוא אינו מבצע ניכויים ל'קרן חינוך' לעובד שלא מסר לו הסכמה בכתב לביצוע הניכוי", כתב השופט.

התביעה הייצוגית הוגשה על ידי המורות חנה רבקה הרטמן ותמר מלריך, שטענו כי המרכז ניכה במשך שנים 2% מהשכר החודשי של המורים בחמש שנותיהם הראשונות במערכת, ללא שנתבקשה או התקבלה הסכמתם. עוד טענו כי הקרן אליה מועברים הכספים, אינה גוף עצמאי אמיתי אלא למעשה ערוץ להעברת כספים בחזרה לתקציב המרכז.

ההפתעה בפסק הדין: בית הדין עשה הבחנה בין התקופה שלפני 2021 לזו שאחריה. לגבי הניכויים שבוצעו עד סוף 2020, קיבל השופט את עמדת המרכז כי היתה הסכמה מכללא של העובדים, בהתחשב בהקשר התרבותי והדתי של החברה החרדית ומסורת ה"מעשר" המקובלת בה.

אולם לגבי התקופה שמתחילת 2021 ואילך - לאחר שהמרכז הצהיר שהפסיק את הניכויים ללא הסכמה בכתב - היה השופט נחרץ: כל עובד שבוצע ניכוי משכרו ללא שחתם על הסכמה מפורשת בכתב, זכאי להחזר מלא בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

בפסק הדין פירט השופט מספר בעיות בהתנהלות המרכז, ביניהן העובדה שהמרכז הודה שפנה רק ל-6,000 מורים מתוך כ-7,000, כשלדבריו "קיימים עוד כ-1,000 חברי קבוצה ש'לא הושלמה הפניה אליהם'". בית הדין גם ציין כי המרכז לא מסר נתונים מדויקים כמה מורים אישרו בכתב את המשך הניכויים, לא צירף טפסי הסכמה לדוגמא, והטבלה שצורפה כללה נתונים רק עד שנת 2022 למרות שהוגשה בתחילת 2024.

עדותו של אייזיק גולדשטיין, מנהל המחלקה לתנאי שירות במרכז, חשפה את שינוי המדיניות המוצהר. בעדותו הוא הסביר כי בעקבות המלצת בית הדין פנה המרכז לעובדים בנושא ההסכמה לתרומה. גולדשטיין העיד: "בדיוק כמו שמורה לא יביא לנו לאיזה קרן פנסיה להפריש, שהוא לא יקבל שכר עד שלא יכתוב לנו לאיזה קרן פנסיה, כך גם לא נגבית תרומה ממורה שלא יודע חתם החל ממועד הגשת התביעה". אלא שבפועל, לא עלה בידי המרכז להוכיח שיישם את ההצהרה הזו במלואה.

המרכז טען לאורך כל הדרך כי הניכויים נעשו בהסכמת העובדים וכי "כבר לפני עשרות שנים יצאו גדולי ישראל בקריאה, שעדיין עומדת בתוקף, לתרום למען עמותת 'קרן החינוך לתורה'", וכי מדובר בתרומה חוקית הנעשית "על חשבון החובה ההלכתית, כפי שהיא נתפסת ונהוגה במגזר החרדי, להפריש לתרומה כעשירית (מעשר) מהכנסותיהם".

השופט ספיבק אמנם קיבל את הטענה שבפועל עשתה קרן החינוך שימוש בכספים "לצורך מימוש מטרותיה הסוציאליות, בעיקר לטובת שיעורי העשרה ופעילות רווחה לטובת תלמידי מוסדות טעוני טיפוח", אך הדגיש כי הדבר אינו פוטר את המרכז מחובתו לקבל הסכמה בכתב לניכויים.

בית הדין קבע שמיום 1.9.2025 יידרש המרכז לקבל גם את הסכמת המדינה, באמצעות משרד החינוך או משרד האוצר, להמשך ביצוע הניכויים. "המדינה תבחן את הניכוי שבמחלוקת, ובכלל זה את השיעור המומלץ והנוהג בפועל, כמו גם את פעילותה של קרן החינוך, ותוודא כי הוא מקובל עליה ותואם את הוראות הדין", קבע השופט.

התובעות יקבלו גמול משמעותי: כל אחת מהן תקבל 12,500 שקלים בגין עצם ההסדרה, ובנוסף 2% מכל סכום שישולם לחברי הקבוצה כהחזר ניכויים (עד לסכום של 2 מיליון שקלים), ו-1% מכל סכום מעבר לכך. עורכי הדין יקבלו 100,000 שקלים בתוספת מע"מ בגין עצם ההסדרה, וכן 15% בתוספת מע"מ מהסכומים שיוחזרו לחברי הקבוצה עד 2 מיליון שקלים, ו-7.5% מסכומים מעבר לכך.

המרכז, שמעסיק לפי הנתונים הרשמיים יותר מ-15,000 עובדים ומתקצב ב-2.3 מיליארד שקל כ-120,000 תלמידים, יידרש כעת לערוך בדיקה מקיפה ולהשיב את הכספים לאלפי המורים שלא נתנו הסכמתם בכתב מאז 2021.

עוד ב-

מכה לקסטרו: זאת הסיבה שענקית האופנה תפצה רבים מעובדיה

לכתבה המלאה

במקרה הזה אמנם מדובר בתביעה ייצוגית של עובדים, אבל הרעיון הוא אותו רעיון גם  במקרה של תביעה ייצוגית צרכנית. מדובר בכלי שימושי מאוד בכך שהוא מאפשר לנהל תביעה אחת מרוכזת כאשר מדובר בתובעים רבים והדבר מביא לא פעם לתוצאות. כפי שדיווחנו על חברת האשראי החוץ בנקאי שתשלם מיליוני שקלים ללווים שלה. כמו כן, פרסמנו על רשת מועדוני הכושר הגדולה שתחזיר מיליונים ללקוחותיה. פרסמנו גם על ענקית הקורקינטים שתפצה את המשתמשים הישראלים שלה.