בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברת "פמה קרדיט", במסגרתו תשיב החברה ללקוחותיה כ-2.16 מיליון שקלים. במוקד התביעה עמדה טענה כי החברה הציגה בפני לקוחותיה נתון שגוי של "העלות הממשית של האשראי" - מדד חשוב שמאפשר ללווים להשוות בין הלוואות.

התובענה הייצוגית, שהוגשה על ידי וסילי קובטוננקו, טענה כי פמה קרדיט, חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ-בנקאיות, הציגה ללקוחותיה עלות אשראי נמוכה מזו שגבתה בפועל. קובטוננקו, שנטל הלוואה לרכישת רכב פרטי, טען כי החברה השתמשה בשיטת חישוב שגויה שהציגה עלות אשראי נמוכה מהאמת.

החישוב  של סך התשלומים אותם שילם התובע, "כולל ה'תוספות', מלמד כי שיעור העלות הממשית, במובנו בחוק אשראי הוגן, מגיע לכדי 14.6% לשנה", טען קובטוננקו,  כך לפי פסק הדין, "כלומר, בין הנתון שהציגה המשיבה במסמכי ההתקשרות לבין הנתון האמיתי כפי שחושב על ידי המומחה קיים פער משמעותי של 2.63%, המשמעות היא כי העלות הממשית של האשראי גבוהה בלמעלה מ-20% מזו שהוצגה על ידי המשיבה (11.97%)".

לטענת התובע, הפער נבע משיטת חישוב שמתעלמת ממועדי התשלומים ומקרן ההלוואה הפוחתת עם הזמן. לדבריו, חישוב נכון של העלות הממשית צריך להיעשות באמצעות שיטת ה-IRR (Internal Rate of Return), שעורכת חישוב של כל התוספות בשיטת ריבית דריבית בחישוב חודשי.

עוד טען קובטוננקו כי העמלות שגבתה החברה, כגון "עלות הקמה", "דמי גביה חודשיים" ועמלות נוספות, הן בגדר "ריבית מוסווית", וכי המשיבה חרגה מעלות האשראי המירבית המותרת בחוק.

מנגד, פמה קרדיט דחתה את הטענות וטענה כי היא חישבה את העלות הממשית בהתאם להוראות החוק. לשיטתה, היא השתמשה בשיטה "תלת שלבית" הכוללת חיבור כל הסכומים שנדרש הלווה לשלם, חלוקתם בסכום ההלוואה, ולבסוף חלוקה במספר שנות ההלוואה. החברה אף צירפה חוות דעת מומחה, פרופ' צבי וינר, שתמכה בטענותיה.

לעמדת החברה, "השיטה התלת שלבית היא שיטה פשוטה והגיונית העולה מלשונו של חוק אשראי הוגן", טענה החברה, לפי פסק הדין, והוסיפה כי: "השיטה התלת שלבית עולה בקנה אחד עם פרשנות הפסיקה ביחס לחוזים פרטניים וסוגיית העלות הממשית של האשראי ואופן חישובה".

בעקבות הליך גישור שנוהל בפני פרופ' עדי אייל, הגיעו הצדדים להסדר פשרה. במסגרת ההסדר, הוגדרה הקבוצה המיוצגת ככל מי שנטל או פרע הלוואה מפמה קרדיט בין 30.7.18 ועד 20.11.19 ונשא בתשלומי אחת או יותר מהעמלות הרלוונטיות. מדובר ב-4,393 הלוואות שניטלו בתקופה זו.

הסכום אותו תשיב החברה, כפי שהוסכם במסגרת הפשרה חושב כך: ההפרש בין העלות הממשית לפי שיטת ה-IRR שהיא 10.6% לבין העלות הממשית לשיטת החברה שהיא על 9.34%, העומד על 1.27% להלוואה ממוצעת, הוכפל במספר ההלוואות. מהסכום המקסימלי של 3.6 מיליון שקלים הופחתו 40%, ולבסוף סוכם על סכום פשרה של 2,163,993 שקלים.

השופטת עידית ברקוביץ אישרה את הסדר הפשרה, בציינה כי הוא "משקף נכונה את הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התובענה", וכי "מצאתי כי הסדר הפשרה מהווה מענה ראוי, הוגן וסביר לעניינם של חברי הקבוצה".

בהתאם להסדר, הפיצוי יחולק באופן יחסי לחברי הקבוצה, בהתאם לסכומי העמלות ששילמו. לקוחות שחלקם בפיצוי עולה על 75 שקלים יקבלו תשלום ישיר לחשבון הבנק שלהם, בעוד שסכומים נמוכים יותר יועברו לקרן ייעודית. הכספים שיועברו לקרן ייועדו, על פי פסק הדין, "לטובת סיוע לחיילי המילואים ומשפחותיהם".

המבקש, וסילי קובטוננקו, יקבל גמול בסך 40,000 שקלים, ושכר הטרחה לעורכי דינו יעמוד על 284,599 שקלים בתוספת מע"מ.

עוד ב-

רשת מועדוני הכושר תחזיר מיליונים ללקוחותיה: מי זכאי לקבל?

לכתבה המלאה

אין ספק שתביעה ייצוגית היא כלי שימושי מאוד כאשר מדובר בתובעים רבים, בכך שהוא מאפשר לנהל תביעה אחת מרוכזת. כך למשל, פרסמנו כי ענקית הקורקינטים תפצה את לקוחותיה הישראלים. גם דיווחנו על רשת הקצביות הידועה שתפצה את לקוחותיה במיליונים. כמו כן, רשת ידועה שמכרה מוצרים במחירים יקרים יותר דרך וולט, גם כן הגיעה להסדר פשרה. כמו כן, דיווחנו כי יבואנית קיה גם כן תפצה את לקוחותיה במסגרת הסדר פשרה, אך הם יאלצו להיפרד מכמעט 2,000 שקלים עבור זה.