חיפה נפרדה השבוע מאחת מבנותיה הבולטות, חוה גונן, שהלכה לעולמה בגיל 93. גונן, יקירת העיר חיפה, הותירה אחריה מורשת עשירה של חינוך מוזיקלי, התנדבות ומעורבות קהילתית, שהשפיעה על דורות של תלמידים ותושבים בעיר הכרמל. דמותה המיוחדת שילבה באופן נדיר בין אהבת המוזיקה לאהבת האדם, והפכה אותה לאייקון של מסירות ונתינה בקהילה החיפאית.

במשך למעלה מחמישים שנה, עמדה גונן בחזית החינוך המוזיקלי בישראל. כמחנכת בבית הספר הריאלי בחיפה, היא לא רק לימדה את יסודות המוזיקה הקלאסית, אלא גם טיפחה את הכישרון והתשוקה למוזיקה בקרב תלמידיה. תחת הדרכתה, צמחו דורות של מוזיקאים צעירים, כשהיא מלווה אותם בצעדיהם הראשונים בעולם המוזיקה המקצועי. הידע העצום שלה והגישה החינוכית הייחודית שלה הפכו את שיעורי המוזיקה למסע מרתק בזמן ובתרבות, מעוררים השראה ואהבה עמוקה למוזיקה בקרב תלמידיה.

אך פועלה של גונן לא הסתכם רק בכיתות הלימוד. לצד הקריירה החינוכית המפוארת, היא הקדישה זמן רב לפעילות התנדבותית ענפה בעיר. במשך עשרות שנים, הייתה פעילה במסגרות חברתיות שונות, כשהבולטת שבהן הייתה פעילותה בבית החולים רמב"ם. שם, "אימצה" את המחלקה הנוירולוגית, מגיעה לימי עבודה ארוכים ומסייעת בכל דרך אפשרית - משיחות עם חולים ועד לסיוע בארגון וביצוע משימות מנהלתיות. יוזמתה וכישרונה לגייס תמיכה אף הביאו להקמת מעבדת מחקר בנוירופיזיולוגיה של כאב, תרומה משמעותית לקידום המחקר הרפואי בישראל.

מורשתה של חוה גונן היא עדות חיה לכוחה של נתינה ומעורבות קהילתית. היא הוכיחה כיצד אדם אחד, באמצעות תשוקה, מסירות ואהבת האדם, יכול להשפיע על חייהם של רבים ולעצב את פני הקהילה כולה. בעוד חיפה נפרדת מאחת מבנותיה האהובות, המנגינה שיצרה בחייה - של חינוך, התנדבות ואהבת האדם - תמשיך להדהד עוד שנים רבות, מעוררת השראה לדורות הבאים להמשיך במסלול של נתינה ומצוינות.