ועדת הבריאות של הכנסת ערכה היום (ראשון) דיון חירום בנושא השפעת עדכון שכר המינימום על בתי החולים הציבוריים. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי (ש"ס) אמר כי הפיצוי הכספי לבתי החולים חייב להיות במלואו, עם עדכון המדד, ואסור שבתי החולים יאלצו להמתין במשך שלושה חודשים. הוא סיפר על הצעת חוק שלו בעניין, שתחייב תשלום מלא - מידית.

משריקי דרש ממשרדי הבריאות, האוצר וההסתדרות כי הסכמי השכר החדשים הצפויים, יכללו סעיף מפורש על העברת תקציב במועד לבתי החולים, כדי למנוע משבר תזרים. עוד נדרשו משרדי האוצר והבריאות למצוא מענה מיידי למצוקה התזרימית הנוכחית של בתי החולים.

 

"אם כל הכוח בידיים שלכם, מצטער - לא תהיה חקלאות בישראל, וגם לא בעוטף עזה" - אורן ברנע, מזכיר ארגון מגדלי הירקות מקיבוץ סעד, פנה לנציגי משרד הבריאות: "אני מאלה שחרדים ממה שקורה פה בנושא חומרי הדברה"@IsraelMOH pic.twitter.com/BH5C4l3Ml3

— ערוץ כנסת (@KnessetT) June 9, 2024

כזכור, בדיון קודם, נחשף החשש כי העלאת שכר המינימום תגרום לתוספת עלות של 200 מיליון שקל לבתי החולים הציבוריים. התקציב לבתי חולים מועבר לפי מדד יום אשפוז המתעדכן אחת לשלושה חודשים, והוא מועבר לפי החוק תוך 60 יום. העיכוב בהעברה יוצר מדי תקופה – גירעון גדול.

יורם וייס, מנכ"ל בתי החולים "הדסה", הזהיר כי "כשהתפרצה הקורונה הדסה הייתה שם, על כל צוותיה. בלי לשאול שאלות ובלי להתנות תנאים התגייסו כולם באופן מיידי ונכנסו למחלקות הסגורות כדי לטפל בחולים תוך סיכון חייהם. כשפרצה המלחמה, שוב נעמדו צוותי הדסה מתחת לאלונקה והם נושאים בנטל עד היום. משרד הבריאות דורש ואנו בהדסה מבצעים מיד. אבל אנו דורשים אחת ולתמיד להסדיר את נושא תגמול בית החולים על עליות שכר בשוק הציבורי, במועד המקביל לתשלום השכר בפועל, ולא באיחור של שלושה חודשים שמחייב אותנו להתמודד על הגרעון שנוצר. זו בושה לקיים הדיון במקום ובשעה שבהם נמצאת המדינה. הדסה לא תקח על עצמה גרעונות בכדי לחפות על פער בתזרים התשלומים שיוצרת המדינה".
 

אימוץ תקנות האיחוד האירופי בנושא יבוא המזון
פרופ' טליה איינהורן: "תוחלת החיים בישראל גבוהה יותר מתוחלת החיים במדינה הטובה ביותר באיחוד האירופי"
ח"כ דן אילוז: "את באמת חושבת שזה (תוחלת החיים הגבוהה בארץ) בגלל הרגולציה הישראלית?"
פרופ' איינהורן: "אולי"@dillouz @Likud_Party… pic.twitter.com/d07hqBFQJ9

— ערוץ כנסת (@KnessetT) June 9, 2024

 

מנכ"ל "לניאדו" נדב חן, הוסיף כי "לבתי חולים שעברו תכניות הבראה ונמצאים באיזון, גם גירעון זמני של 10 מיליוני שקל הוא מכה קשה. אנו נאלצים לעכב תשלום לספקים כדי לוודא משכורות לעובדים", וגם מנכ"ל "מעייני הישועה" שלמה רוטשילד, הזהיר כי המדינה יוצרת אפליה בין עובדים וחולים בין בתי חולים סמוכים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) תהה מדוע מנהלי בתי חולים נוספים חוששים מלהופיע בוועדה, משה רוט (יהדות התורה) הדגיש כי הוא "מתבייש שמנהלי בתי חולים מכובדים, נאלצים לפשוט-יד ומבקשים נדבות ורחמים בוועדה – כדי שלא יקרסו כלכלית. הדבר מעיד שמשהו מקולקל במערכת. היחס של האוצר לבתי החולים המעניק להם רק חלק מהתקציב, הוא מביש – וחייב להיפסק אחת ולתמיד".

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הוסיפה את "תחושת הבושה שהמדינה מובילה את בתי החולים עד הקצה, 'ונראה איך הם יסתדרו'. חברי הכנסת לא יתנו למצב זה להמשיך". טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הדגישה כי מדובר בתקציב המגיע לבתי החולים לפי חוק, ואינו תקציב-חסד. יצחק פינדרוס (יהדות התורה) קרא למנהלי בתי החולים לא להתפשר אפילו עד העברת של 98% בלבד מהתקציב – כי מדובר בעניין עקרוני.

יו"ר ועד עובדי "הדסה", אמנון ברוכיאן, סיפר על תרומת העובדים כהלוואה למוסד לצורך הבראתו, אך אלו לא יקבלו כל עיכוב בשכר, וכל עיכוב כזה יגרור מידית השבתת בית החולים. ניצה שמש , יו"ר ועד האחיות, סיפרה על עבודתן המסורה והקשה של האחיות, ואיימה אף-היא בנטישת בית החולים אם יהיה עיכוב בשכרם או אי-תשלום תוספות-השכר להן האחיות זכאיות ע"פ חוק.

חיים הופרט, סמנכ"ל תקציב במשרד הבריאות, הכחיש כי בתי חולים נמנעים מלהופיע בוועדות הכנסת מחשש כי המשרד יתנקם בהם. יש תקציב קבוע העובר לבתי החולים, שכולם עושים עבודת-קודש, לא ניתן להם לקרוס – ואין גם חשש כזה. ההסתדרות והאוצר פועלים להעלאת שכר העובדים בבתי החולים, ואנו פועלים שבתי החולים ישמרו על יציבות כלכלית. גאיה עופר, ממונת בריאות באגף התקציבים הוסיפה כי כל בתי החולים מקבלים שיפוי מלא על כל העלאות-השכר, וכולם מקבלים באותו מועד. בית החולים עצמו מחליט מתי לשלם שכר לעובדיו.

עוד ב-

הרפורמה בביטוחי הבריאות יוצאת לדרך: כך היא תשפיע על הכיס שלכם

לכתבה המלאה

עמיחי גלרנטר, נציג "מכבי", הזהיר מגלגול התזרים על קופות החולים.