השוק

״המדינה תהיה חייבת לפתוח את הכיסים בשביל לשמור על שרידות המשק"

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, צופה שהתקופה הכלכלית הקשה תימשך עוד זמן רב ומציע הן למדינה והן לעסקים לבצע תוכניות עבודה ל-2024 זהירות ושמרניות בשביל לשמור על הסיכויים לשרידות
דוד זולדן | 
נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר (צילום ראובן קפוצינסקי)
לרואי החשבון ומנהלי הכספים, יש את היכולת הטובה ביותר לדעת מה באמת מתרחש ביתרות המזומנים של העסקים והמשק בכללותו. בלשכת רואי החשבון עוד הזהירו לפני תחילת המלחמה כי בשנה הקרובה עלולות להיות קריסות שונות במשק, בעיקר בתחום הנדל"ן.
האזהרות הללו הפכו כמובן להיות חמורות הרבה יותר לנוכח המלחמה שהגיעה בהפתעה כאשר את השלכותיה הכלכליות עוד לא ניתן לגמרי לנבא ולכמה זמן יישארו עמנו. נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, מזהיר בריאיון ל"אייס" מעליית האינפלציה, הפגיעה בתחומים ספציפיים במשק שקשורים בעיקר לצריכה הפרטית וכמובן ענף הנדל"ן, הגידול באבטלה ועוד.

אחרי שהושג מתווה פיצויים לנזקי המלחמה, מה לדעתך הנושא הכלכלי החשוב ביותר שהמדינה צריכה להתמודד איתו?
"הנושא הכלכלי החשוב ביותר הוא הורדת האינפלציה והצורך להוריד את רמת ריבית או שלפחות לא תעלה יותר. אני מקווה שהנגיד לא יעלה יותר את הריבית וילחם באינפלציה בדרכים אחרות, כגון התעקשות על הקטנת תקציב המדינה, הקטנת כספים קואליציות שאינם לצורך מטרות התורמות לצמיחה והתעוררות המשק וכמובן המשך תמיכה בחברות ובעסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. גם מעבר למתווה הפיצויים, יש צורך לתת טיפול פרטני לאותם עסקים שעלולים להתמוטט כדי להחזיק אותן בחיים ושתשמר ההמשכיות העסקית שעל שמה נקבע החוק".
מה לדעתך עומד לקרות ב-2024 בהנחת סיום המלחמה בתום שנה הזו?
"אנחנו בלשכת רואי החשבון מעריכים באופן דיי מובהק ששנת 2024 תהיה שנה של מיתון עמוק שינבע מכך שהאינפלציה כתוצאה מהמלחמה תגדל ותגיע לרמות של 7-8 אחוזים. רמת ריבית גבוהה כפי שיש במשק, אפילו אם לא תעלה ועם מטבעות חוץ בשערים גבוהים, מביאים אותנו להערכה כי הצריכה במשק תקטן באופן משמעותי בעיקר בענפי קמעונאות, מסחר, מוצרים ברי קיימה, תיירות, תעופה, ומלונאות. גם אין לי ספק שהקיפאון בענף הנדל"ן יתרום את תרומתו המשמעותית למיתון הצפוי".
האם לדעתך האוצר מבין את גודל האירוע ויצליח למנוע את קריסת המשק?
"להערכתנו גודל האירוע הוא הרבה יותר גדול ממה שנדמה גם לאנשי האוצר ואנחנו נראה אירוע מתגלגל שהולך ומתעצם. לטעמי, לא ניתן כרגע עוד לחזות את גודל הקריסה הצפויה במשק ולכן הצענו לאוצר להיות במצב שהתמיכה הממשלתית מתעצמת ויש אסקלציה כך שבכל תחום וענף שבו יהיה צפי לקריסה, אזי שהאוצר ימצא דרכים לתמוך בו. אנחנו מאמינים שבתקופה כזאת צריכים לפתוח את הכיסים ולהעביר כספים לתחומים ומגזרים שנפגעו הכי הרבה. כמו כן, זה בסדר להגדיל את החוב של מדינת ישראל ולקחת הלוואות נוספות בחו"ל. אני שומע ויודע שהחשב הכללי פועל בכיוון הזה. אמנם החוב שנילווה יהיה יקר אבל אין לנו מנוס וזה זמן שחייבים להגדיל אותו ולתמוך במשק".
מה תפקידם של רואי החשבון במאמץ להתאוששות המשק? מה עושה לשכת רואי חשבון בעניין?
"אנחנו בלשכת רואי החשבון רואים בחברים ובכל העוסקים במלאכה כמי שאמורים להיות החולייה המקשרת בין האוצר לבין המגזר העסקי. אנחנו אלו שנמצאים בתווך ודואגים להעביר את הכספים ולייצג את העסקים מול קופת המדינה. אנחנו נרתמנו בצורה משמעותית ביותר עם הקמת חמל עם טובי המומחים במקצוע - סגני הנשיא וראשי וועדות בכל התחומים לתרום מול ביטוח לאומי, רשות המסים, ורשויות נוספות שקשורות לאירוע כמו רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון והביטוח, בנק ישראל, המפקח על הביטוח, רשות החברות הממשלתיות וכל הגופים שבהם יש השפעה על המצב הכלכלי של מדינת ישראל – אנחנו שם ודוחפים בשביל שהמשק יוכל להתאושש".
מהם לדעתך הענפים המסוכנים ביותר? ומה נדרש לעשות כדי לצמצם פשיטות רגל וחדלויות פרעון?
הענפים המסוכנים ביותר הם הענפים שבדרך כלל נפגעים בתקופות מיתון. ראינו את זה בקורונה ורואים את זה עכשיו במלחמה. ענפים שמושפעים מצריכה, ממצב רוח לאומי, וממצב הוודאות הכלכלית במשק. כל ההשפעות האלה שמעודדות את הצרכנים לצאת ולרכוש בסופו של דבר, לא מתקיים וככל הנראה התסריט הזה ימשיך איתנו לתקופה ממושכת.
"לכן אנחנו נראה פגיעה מאד קשה בענפי הצריכה ברשתות קמעונאיות וכמובן בענף הנדל"ן שבו יש מינוף מאד גדול של חובות שלקחו חברות שחשבו רק לפני שנה שהשוק עומד לפני פריצה או נמצא בגבהים כאלה שאפשר לבנות ולהרים פרויקטים ולמכור- והכל נסגר באחת. בשל כך אני צופה שיהיו מספר חדלויות פרעון ב2024 שקשורות לחברות בענף הנדל"ן".
אז בעצם אתה לא ממש אופטימי לגבי שנת 2024 ומה בכל זאת אתה צופה שישנה את הכיוון במשק?
"מוקדם מאד לדעת מתי המשק יוכל להתאושש כי כנראה שאנחנו נמצאים עוד בחלק היורד של הגרף שמביא את המשק יותר למטה. לצערי, הכיוון הוא התדרדרות – אנחנו מקווים שעד אמצע 2024 יהיה שיפור בוודאות העסקית והכלכלית של ישראל ונדע מבחינה ביטחונית ומדינית לאן אנחנו הולכים ואז נוכל להעריך יותר את מצב הרוח לאומי כאשר נראה את האוכלוסייה חוזרת לשגרה וצריכה ריאלית גבוהה. כשנהיה שם, נוכל לדבר על יציאה החוצה.
"בנוסף, יש לציין שאנחנו צפויים לגידול בשיעורי האבטלה שיושפעו מהתארכות המלחמה – כבר עכשיו אנחנו רואים עשרות אלפי מובטלים שמצטרפים למעגל והרבה מאד פיטורים מאותם עסקים שמרגישים את הלחץ הפיננסי. לכן, אני מציע לממשלה, לאוצר ולעסקים לעשות תוכניות עבודה מאד מדויקות ושמרניות לקראת השנה הקרובה בכדי לשרוד".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה