המחיר הכלכלי של "חרבות ברזל" יילך ויתברר בימים, בשבועות ובחודשים הבאים ביחד עם יתר ממדי האסון שטרם נחשפו במלואם. למעשה, האימפקט של המלחמה על הכלכלה כבר מורגש, וממש כפי שישנו קבינט מלחמה שמקבל את ההחלטות הצבאיות, ראוי שיהיה, תחת משרד האוצר, קבינט מלחמה שיידע לתת מענה הולם להשפעות הכלכליות של המלחמה ובראש ובראשונה ייתן מענה ל-60 אלף פליטים מישובי הדרום שאין להם בית או עבודה לחזור אליהם. אמש אישרה את הרחבת סמכויות הקבינט החברתי-כלכלי שאמור לתכלל את המאמצים לתמיכה ושיקום העורף, וזהו צעד חשוב בכיוון הנכון.

בניגוד לסבבים קודמים, הפעם ההגדרה "מלחמה" הונחה על השולחן מהיום הראשון. זה חשוב, כי בעבר - ואפילו במלחמת לבנון השנייה - המדינה ניסתה לחמוק ככל האפשר מההגדרה הזו, בין היתר כדי להימנע ממתן סעד כלכלי מתחייב. הפעם הממשלה הכירה במצב המלחמה מהרגע הראשון, וחייבים אסטרטגייה כלכלית ועכשיו.

אנחנו צפויים להתמודד בתקופה הקרובה עם אתגרים שחלקם אפיינו את משבר הקורונה אך הם אפילו קשים יותר. מחסור בכוח אדם, שיבושים בשרשרת האספקה ועבודה מרחוק. מאות אלפי האנשים שגויסו כעת בצו 8 נגרעים מכוח העבודה, ומדובר באנשים המיומנים ביותר שיש לנו בתעשייה ובהייטק. גם השיבושים הצפויים במערכת החינוך יפגעו בשגרת העבודה של חלק מההורים. זוהי פגיעה פוטנציאלית משמעותית בפיריון, וחשוב לתת לכך מענה, בייחוד לאור ההערכות כי בפנינו מערכה ממושכת. מהערכות שנעשו נראה כי המדינה תזדקק לתוספת של כ- 30 מיליארד דולר בשלושת השנים הקרובות כדי לצלוח את המשבר הכלכלי שכבר מתחיל להיווצר.

להערכתי ישנם מפעלים רבים שנמצאים כבר כעת במצבה של 20%-40% מכוח האדם. בתעשייה הבטחונית, למשל, בוצע במהלך הסופ"ש גיוס בזק של עובדים זמניים כדי למלא את השורות ולהגביר את הייצור, אך מפעלי התעשייה האזרחיים והקטנים יותר יתקשו לעשות זאת, וצריך לגבש דרכים שיעזרו למזער את המצוקה. חשוב שמפעלים מתעשיות דומות ובקרבה גיאוגרפית יאחדו כוחות וינסו לסייע זה לזה. כך למשל, ניתן להסיט עובדים ממפעלים שחווים ירידה בביקושים למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקוש אך סובלים ממחסור בידיים עובדות.

דחיית תשלומי מע"מ והלוואות הם בגדר אקמול לחולה סרטן, משרד האוצר חייב להציג תוכניות, שמטרתן בראש ובראשונה לתת מענה כספי מיידי לתושבי הדרום, לעסקים שנפגעו, לתקצב את מערכת הבריאות שתיתן מענה לצרכים הבריאותיים והנפשיים, למנוע הוצאת עובדים לחל"ת ובכלל לספק רשת תמיכה לכל האוכלוסיות שנפגעו לרבות עצמאים לפני שתהיה פה שואה כלכלית. חשוב לגבש תוכנית תמריצים ממשלתית, שנדבך משמעותי בה יהיה התנעת פרויקטים ממשלתיים של שדרוג תשתיות, בדומה למה שעשה הממשל האמריקני במסגרת "חוק התשתיות".

במלחמות העולם הראשונה והשנייה, להבדיל, הגיוס הנרחב של גברים צעירים סיפק הזדמנות היסטורית לנשים למלא את החלל ולהשתלב במקצועות ותפקידים שהיו שמורים לגברים. מאז נשים לא הביטו לאחור. המשבר הנוכחי הוא בעיני הזדמנות עבור גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה. אני מזהה בקרב הציבור החרדי "החלפת דיסקט" ורצון לשאת חלק גדול יותר מהנטל. זוהי רוח פטריוטית שחשוב למנף. בנוסף כדי להתמודד עם המצב  חובה כמובן לקצץ בתקציבים המגזריים שחילקה הממשלה הנוכחית.

חשוב גם לתת את הדעת להשפעות האפשריות של מתקפות סייבר וקמפיינים אנטי-ישראליים בעולם על התעשייה והכלכלה. ישנם כבר עכשיו קמפיינים בעולם שעושים שימוש בפייק ניוז כדי לעודד חרם על חברות ישראליות כדי לשבש את פעילות הסחר שלנו עם העולם. ישנם ניסיונות להפיץ פייק ניוז על כך שיכולות הייצור של התעשייה הישראלית נעצרו ועל ידי כך להביא לביטול הזמנות. הממשלה חייבת לצאת במסע הסברה בעולם גם בעניין הזה.

מלחמה אינה מתנהלת רק במישור הצבאי, אלא גם במישור הכלכלי והאזרחי. זהו נדבך משמעותי מאין כמוהו בחוסן הלאומי וביכולת שלנו לעמוד במערכה ארוכה. זו אינה רק העת של הגנרלים, אלא גם של הכלכלנים, של שר האוצר, נגיד בנק ישראל, התאחדות התעשיינים, בנקים וחברות גדולות במשק להירתם למאמץ ולהיכנס מתחת לאלונקה.

עוד ב-

"ישראל לא צריכה לחכות שתותקף, עליה להנחית מכת מנע. נהיה חייבים להכות בחיזבאללה"

לכתבה המלאה

הכותבת: מלי ביצור פרנס מנכ"לית פירמת הייעוץ Tefen