ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית אומר היום כי "לאחר הפחתת תחזית הדירוג של ישראל על-ידי חברת הדירוג מודי'ס השווקים מחכים עתה לתגובה של חברת הדירוג S&P שצפויה להתפרסם ב-12 במאי. מודי'ס התמקדה בהשלכות של השינויים במערכת המשפט, בעוד שציינה לשבח את הביצועים הכלכליים של ישראל. יתכן ש-S&P תעניק משקל מסוים גם להתפתחויות הכלכליות, כמו האטה בפעילות של ענפי ההייטק והנדל"ן וההשפעות הצפויות של אלו על התקציב".

"החקיקה בינתיים הוקפאה וזה גורם שישפיע לחיוב. אנו נותנים סיכוי גדול יותר לאי-שינוי באופק הדירוג, זאת לאור יחס החוב תוצר הנמוך של ישראל ויציבות המערכת הפיננסית, אבל זו החלטה פתוחה. דירוג האשראי של ישראל על-ידי S&P הוא גבוה, וסיכון ההפחתה הוא גורם שימשיך ללוות אותנו בתקופה הקרובה, עד להתבהרות התמונה הפוליטית".

"ירידה חדה של 4.4 אלף איש במספר המשרות הפנויות בחודש מרץ. בשנה האחרונה ירד מספר המשרות הפנויות ב-21 אלף איש. הירידה בולטת בעיקר במשרות הפנויות בענפי ההיי-טק בשירותים. סך המשרות הפנויות עדיין גבוה ביחס לרמה של טרם הקורונה, ובענפי משק כמו מסחר ותעשייה הירידה במספר המשרות הפנויות היא מתונה. נתונים אלו הם אולי עדות נוספת לחולשה של ענף היי-טק, ובעיקר שירותי היי-טק, אבל הם עדיין מצביעים על שוק עבודה הדוק ברוב ענפי המשק".

באשר לשוק הנדל"ן, אומר בהר כי "מספר הדירות החדשות שנמכרו עלה אמנם בחודש פברואר ביחס לחודש קודם, על פי נתוני הלמ"ס, לרמה של 2,790 יחידות, אך מדובר עדיין בירידה של 32% לעומת פברואר 2022. מלאי הדירות החדשות הלא מכורות עלה בשנה האחרונה בכעשרת אלפים יחידות והגיע ל-55 אלף יחידות. נתוני משרד האוצר (מדידה שונה מעט מזו של הלמ"ס) הכוללים גם עסקאות מיד שנייה מראים אף הם על ירידה חדה של כ-40% במספר העסקאות לעומת פברואר אשתקד. רמת העסקאות הנמוכה, והעלייה במלאי הדירות החדשות הלא מכורות מאותתות על המשך ירידה במחירי הדירות בשנה הקרובה".

"ירידה חדה של כ-10% במונחים ריאליים בהכנסות המדינה ממסים בחודש מרץ. הירידה בהכנסות ממסים אפיינה את כל סעיפי המס. הכנסות המדינה בשנים האחרונות נהנו מתהליכים אינפלציוניים במשק, וכשאנו מדברים על תהליך אינפלציוני זה לא רק מה שאנו מודדים במדד המחירים לצרכן. זה בולט מאוד בשני ענפים: נדל"ן והיי-טק. לצד גידול אמיתי בפעילות, הענפים האלו חוו עליות מחירים משמעותיות שהתבטאו בעליית מחירי הנדל"ן ועלייה בשווי חברות הסטארט-אפים. זו למעשה אינפלציה לכל דבר, והכנסות הממשלה ממסים היו אחת הנהנות העיקריות ממנה".

"גם מעליות המחירים שכן נמדדות במדד המחירים לצרכן המדינה נהנתה, שכן מדרגות המס מתעדכנות בגין עליות המחירים רק בתחילת השנה שלאחר מכן. כך קרה שהכנסות המדינה ממסים התנפחו, הן בגלל ריבאונד אמיתי שהיה במשק, אבל גם בגלל תהליך האינפלציה. השנה התמונה מתהפכת – האינפלציה עלתה ומדרגות המס התעדכנו בתחילת השנה. זה פועל להקטנת גביית מס הכנסה".

"העסקאות בנדל"ן צנחו וגם המחירים החלו לרדת, זה גם פוגע בצד ההכנסות. אנו רואים פחות אקזיטים של חברות טכנולוגיה ובמחירים צנועים יותר. התוצאה של כל אלו היא שהכנסות המדינה ממסים צפויות להיות השנה נומינלית נמוכות לעומת שנה שעברה, ובשיעור ניכר. הגירעון התקציבי שתוכנן להיות ברמה של כאחוז תוצר, עשוי להגיע ל- 3% מהתוצר. האינפלציה צפויה לרדת בהדרגה במחצית השנייה של השנה, אך עדיין צפויים לנו שני מדדי מחירים גבוהים שיושפעו מהמשך עליית מחירי שכר-הדירה וממחירי המזון".

"אנו צופים שההאטה במשק תאט את עליות המחירים לקראת סוף השנה. סעיפים כמו מחירי שכר דירה, ונופש ואירוח רגישים לתפניות בפעילות הכלכלית. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 2.9%. שוק הנגזרים מגלם עתה אינפלציה ברמה של 3.0% בשנה הקרובה, וירידה הדרגתית בשנים הקרובות עד ל-2.5% בממוצע לעשר שנים. התנודתיות בשער החליפין גברה, זאת בשל היחלשות הגורמים הבסיסיים שתמכו בשקל חזק".

"פיחות נוסף בשער החליפין של השקל עשוי לכן להותיר את האינפלציה מעל רמה של 3% לתקופה ארוכה יחסית. האינפלציה הגלומה בשוק האג"ח לא נותנת להערכתנו משקל גבוה לתרחישים אלו".

באשר לריבית, אומר בהר כי "העלאות הריבית מתקרבות לסיומן אך הדרך להפחתת ריבית עוד ארוכה. הציפיות לאינפלציה נמצאות כאמור ברובן בתוך תחום היעד, וסימני ההאטה במשק הולכים וגוברים. רמת הריבית הריאלית היא גבוהה ונחשבת למרסנת ביחס לשנים האחרונות. לאור מדדי המחירים הגבוהים הצפויים בחודשים הקרובים עדיין לא ניתן לשלול עוד העלאה אחת של הריבית, אך בכל מקרה נראה שאנו קרובים לשיא הריבית".

עוד ב-

כבר מזמן לא היה בלגן כזה בכלכלה הישראלית - וכן, צריך לדאוג

לכתבה המלאה

"האינפלציה בעולם עדיין רחוקה מאוד מהרמות בהן בנקים מרכזיים ישקלו "התפשרות" מסוימת בנושא יעד האינפלציה, זאת בשל החשש שכל התפשרות כזו תבסס את הציפיות לאינפלציה ברמה גבוהה, ותשפיע בסופו של דבר על האינפלציה בפועל. אינפלציה ברמה של כ-5%, כמו זו ששוררת עתה בארה"ב ובישראל, לא מאפשרת הנחות בנושא יעד האינפלציה. ככל שהאינפלציה תתקרב לקצב שנתי של 3% והמגמה תהיה כלפי מטה, הלחץ על הפחתת ריבית יגבר, וזה יהפוך לריאלי לצפות לגמישות במדיניות המוניטרית. שוק הנגזרים מגלם עתה התייצבות של הריבית ברמה של 4.75% בשנה הקרובה, ואז תהליך של הפחתות ריבית עד לרמה של כ-3.5% בסוף 2024".