כשאתם מפקידים את כספכם בידיהם של בנקים, חברות ניהול תיקי השקעות או קרנות השקעה, אתם מצפים מן הסתם שהן ישקיעו אותם באפיקים בטוחים יחסית, עם סיכויי הצלחה גבוהים וסיכויי כישלון נמוכים. אלא שאפיקים כאלה מביאים החזרים פחותים יחסית. אחד התחומים שהביא בעשורים האחרונים את ההחזרים הגבוהים ביותר היה ההון סיכון – זה שמתרכז בהייטק. אלא שעכשיו, רגולציה חדשה בארה"ב מאיימת לפגוע באופן קשה בשוק ההון סיכון, באופן שעלול להוריד מאוד את הכדאיות שלו.

הנציבות לניירות ערך ובורסות (SEC) עומדת לסיים ברבעון הנוכחי את עבודתה על כללים חדשים, שיאפשרו למשקיעים לתבוע גופי ניהול השקעות – קרנות הון סיכון, קרנות גידור, חברות נדל"ן ובנקים – על השקעות כושלות שבדיעבד אפשר להגדיר כ"רשלניות" או "פזיזות".

כאמור, הכלל יחול על כל תחומי ההשקעות – אך הוא מסוכן במיוחד, אם תסלחו לנו על הבדיחה, לתחום ההון סיכון, שבנוי סביב השורש שהופיע במשפט הזה כבר פעמיים ולכן לא נחזור עליו פעם שלישית. הרי כל השקעה בתחום הזה יכולה להיכשל, ואין בו כללים ברורים להצלחה (בניגוד, נניח, לנדל"ן, שכל עוד לא קורה אסון בלתי צפוי או השתלטות שלטונים עוינת על שטח, כל השקעה בו מובטחת לעלות לנצח). רוב החברות נכשלות, אך אלו שמצליחות מביאות רווחים כל כך גדולים שהם הופכים את ההפסדים האחרים לחסרי משמעות כמעט.

ג'סטין פילד, סגן נשיא בכיר לקשרי ממשל באיגוד ההון סיכון הלאומי של ארה"ב, אמר לניוזלטר הכלכלי של אתר פוליטיקו כי הרגולציה החדשה "תפתח שלל סיכוני תביעה לחייהם של אנשי הון סיכון" ו"תתקע טריז בין אנשי הון סיכון לחברות (בהן הם מושקעים), שיפגע גם בחדשנות במדינה וגם בהחזרי (ההשקעה) – מה ש-SEC אמורה לנסות להגן עליו. זה הולך להגביר משמעותית את מחיר הפעילות של קרן הון סיכון מבלי להשפיע על התוצאה", הוא הבהיר, ברמז לכך שהמנהלים ימשיכו להשקיע בכל דבר שנשמע כאילו יש לו סיכוי להצליח בגדול, והאפשרות לתבוע אותם על הכישלונות לא תמנע את הכישלונות, אלא תבזבז את כספי ההצלחות על תביעות מיותרות.

עוד ב-

שיא לקרנות הישראליות בגיוסי הון: גרפו 13.9 מיליארד שקל

לכתבה המלאה

מקרים בולטים מהזמן האחרון שהרגולציה אמורה, לכאורה, למנוע, הם בורסת הקריפטו FTX, שהתברר בדיעבד כי היתה מבוססת כולה על ניפוח מלאכותי של מטבע שאף אחד לא באמת קנה מלבד המנהלים שלה, שגנבו כספי לקוחות לצורך ניפוח השווי ואז קנו בכסף הלא קיים בתים ובנקים; דוגמה אחרת היא ת'ראנוס, חברת הבדיקות הרפואיות המהירות שהתבררה כשקר ענק והמייסדת שלה, אליזבת' הולמס, נשלחה למאסר; דוגמה שלישית היא ניקולה, חברת המשאיות החשמליות שנחשפה כתרמית ענקית.