מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל, בהתאם לתחזיות המוקדמות ב-0.8% כך שבשנה החולפת עלתה האינפלציה בקצב של 4% לשנה זאת בעוד יעד יציבות המחירים נקבע בשיעור של 1% עד 3%.

עליות בולטות נרשמו במחירי הירקות הטריים שעלו ב-5.5%, מחיר ההלבשה שעלו ב-2.8%, מחירי התחבורה שעלו ב-2.3% ומחירי התרבות והבידור עלו ב-1.5%.

עוד עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהמכיר הארצי הממוצע של שכר דירה עלה ברבעון הראשון של השנה על 4.153.6 שקל לעומת 4.112.6 שקל ברבעון הרביעי של 2022.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר אמר כי: ״לאור עליית המדד על-פי התחזיות יש כרגע חשיבות לתת מענה להפחתת עלויות ייצור ישירות ועלויות עקיפות של מיסוי על העסקים הציבור. 

"יש להשתמש בזהירות יתרה בנשק הדרמטי של העלאת ריבית,  על מנת שלא ׳לקרר׳ את הכלכלה יותר מידי בתקופה של חוסר ודאות. לאחרונה אנו עדים לסימנים רבים מידי של האטה במדינות שאיתן אנחנו סוחרים כגון (אירופה בעקבות המשבר  באוקראינה ולאחרונה גם בארה״ב) ועל כן, כאמור, עלינו להיות מאוד זהירים שלא ׳לקרר׳ את הכלכלה חזק מידי ומוקדם מידי״.

עוד ב-

סיכום המסחר בבורסה: ריבלין מזנק בזכות אלקטרה

לכתבה המלאה

עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר הגיב לעלייה במדד המחירים לצרכן ואמר כי עליית האינפלציה בשיעור שנתי של 4% מחייבת שינוי דחוף בכל הקשור להעלאת מס הארנונה בצמוד לשכר במגזר הציבורי וליוקר המחייה. "הציבור בישראל וכלל המגזר העסקי לא יוכלו לספוג העלאה במס הארנונה ברמה כללית, גם באשר לדירות מגורים וגם באשר לעסקים, בשיעור של כ 5%, שזו עלולה להיות התוצאה של הממוצע בין מחצית העלייה ביוקר המחייה ומחצית העלייה במדד השכר במגזר הציבורי. מוטב לטפל בנושא זה כבר עכשיו ולתקן את החוק, מאשר להמתין עד אשר הוראות החוק יכנסו לתוקף״.