נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט מפרסמת הבוקר סקירה ללקוחות הבנק ועל פיה בארה"ב, החולשה בנתוני הצריכה הפרטית מחזקת את ההערכות כי הצמיחה ברבעון הראשון תהיה נמוכה. השווקים מאמינים כי למרות המדד הגבוה והעלייה הצפויה באינפלציה, ההאטה המסתמנת בכלכלה תתמוך בהפחתת ריבית מהירה.

ממשל טראמפ הודיע ביום רביעי על הטלת מכסים בשיעור של 25% על יבוא כלי רכב וחלפים, בשבוע הקרוב השווקים יתנהלו בהמתנה להודעה על מדיניות המכסים של הממשל האמריקאי ב-2/4. "אי הודאות לגבי מדיניות ממשל טראמפ, ובפרט לגבי מדיניות המכסים, תימשך בשבועות הקרובים ותתמוך בהמשך תנודות בשווקים", כותבת שמיר.

בישראל, בסקירה שפרסמה מודיס על ישראל נאמר, כי להערכתם, לא צפויה העלאת הדירוג, אולם, ירידה פרמננטית במתח הביטחוני תוביל להעלאת תחזית הדירוג ליציב. מנגד, הסיכון להפחתת דירוג נוספת עלה, והתממשותו תלויה בעיקר בתוצאות העימות הפנימי והחרפת המתח הגיאופוליטי. בדיסקונט מעריכים כי, הסיכוי להפחתת דירוג נוספת נמוך. עם זאת, שמיר מציינת כי שוק האג"ח המקומי ימשיך להיות מושפע במידה רבה מההתפתחויות הגיאופוליטיות.

בחודשים האחרונים מסתמנת מגמת התאוששות ביצוא שירותי הייטק, שעולה בקנה אחד עם העליה בגיוסי ההון אשתקד, שנמשכה בחודשים הראשונים של השנה. העלייה בהיקף הגיוסים עשויה להמשיך ולתמוך במומנטום החיובי גם בהמשך השנה.

בדיסקונט מעריכים כי האינפלציה במרץ תעמוד על 0.3%, ושנה קדימה על 2.4%; ריבית בנק ישראל שנה קדימה תעמוד על 3.75%.

ארה"ב
נתוני האינפלציה לפברואר הפתיעו מעלה, מדד מחירי הוצאות הצרכנים (PCE) עלה ב- 0.3%, מדד הליבה עלה ב-0.4% ואינפלציית הליבה עלתה ל-2.8%. אמנם האינפלציה צפויה להתמתן בחודשים הקרובים, אולם היא תישאר גבוהה משמעותית מהיעד. במקביל, הוצאות הצרכנים עלו ב-0.4%, מתון מהצפוי עקב חולשה בצריכת שירותים, ונתוני ינואר עודכנו מטה. בנוסף, מדדי אמון הצרכנים רשמו ירידה נוספת בעקבות חולשה בציפיות לעתיד. החולשה בנתוני הצריכה הפרטית מחזקת את ההערכות כי הצמיחה ברבעון הראשון תהיה נמוכה.

ממשל טראמפ הודיע ביום רביעי על הטלת מכסים בשיעור של 25% על יבוא כלי רכב וחלפים, וציין כי מכסים על יבוא תרופות ועץ יתווספו בקרוב, בניגוד להצהרתו מתחילת השבוע כי הטלת מכסים על מוצרים ספציפיים תדחה. עם זאת, הנשיא ציין כי מכסי גומלין עליהם הממשל צפוי להכריז ב-2/4 עשויים להיות נמוכים מעט ביחס לציפיות. יבוא כלי רכב וחלפים מהווה 9.3% מסך היבוא האמריקאי, 23% ממנו מגיע ממקסיקו, 21% מהאיחוד האירופי ו-18% מיפן.

לדברי הנשיא, ההכנסות לממשל צפויות לעמוד על 100 מיליארד דולר, אולם, ההערכות צופות כי ההכנסות יהיו נמוכות ב-50%. במידה והמכסים יכנסו לתוקף, הם צפויים להוביל לעליית מחירים, ובכלל זה מחירי מכוניות משומשות, תעריפי ביטוח ועוד, ולהביא לעליה של 0.4% באינפלציה. עם זאת, אין כל דרך לדעת האם המכסים יכנסו לתוקף או האם הם חלק ממשא ומתן. תגובת האיחוד האירופי למכסים היתה מתונה, ומצביעה על רצונו להימנע ממלחמת סחר חריפה. בשבוע הקרוב השווקים יתנהלו בהמתנה להודעה על מדיניות המכסים של הממשל האמריקאי ב-2/4.

מדד מנהלי הרכש למרץ הפתיע מעלה והפחית את החששות מהאטה, ויחד עם הציפיות שהמכסים שיוטלו ב-2/4 יהיו ממוקדים ופחות נרחבים משצפו קודם לכן, תמכו בעליות בשווקים בתחילת השבוע. המדד המשולב עלה ל-53.5, לעומת צפי ל-50.5 נקודות, עם זאת, סעיף מחירי התשומות במדד עלה ל-60.9 נקודות, הרמה הגבוהה יותר מאז אפריל 2023, המצביעה על עליה מהירה במחירים.

אירופה
מדד מנהלי הרכש למרץ עלה ל-50.4 נמוך מהצפוי, אך הרמה הגבוהה ביותר בשבעת החודשים האחרונים. השיפור נתמך בהתרחבות בתעשייה, יתכן שכתוצאה מהאצה ביבוא האמריקאי על מנת להקדים מכסים. המדד בגרמניה עלה ל-50.9 נקודות, והמדד בצרפת עלה ל-47, עדיין ברמה של התכווצות.

ישראל
מודי'ס פרסמה סקירה על ישראל בשבוע שעבר וציינה כי דירוג המדינה נפגע מהסיכון הכלכלי והפוליטי הגבוהים ומהמצב הפיסקלי. לדבריהם, אי הודאות הגבוהה לגבי המצב הביטחוני והכלכלי, ובפרט, הסיכון לענף ההייטק, פוגעים בדירוג המדינה. מנגד, הם מציינים לחיוב את עמידות הכלכלה לזעזועים והחוב החיצוני הנמוך. להערכתם, לא צפויה העלאת הדירוג, אולם, ירידה פרמננטית במתח הביטחוני תוביל להעלאת תחזית הדירוג ליציב. מנגד, הסיכון להפחתת דירוג נוספת עלה, והתממשותו תלויה בעיקר בתוצאות העימות הפנימי והחרפת המתח הגיאופוליטי, להערכתנו, הסיכוי להפחתת דירוג נוספת הינו נמוך.

בחודשים האחרונים מסתמנת מגמת התאוששות ביצוא שירותי הייטק (ללא חברות הזנק), כאשר בינואר  נרשם גידול של 5% בהשוואה למחצית השנייה של 2024. זאת, לאחר צמיחה של כ-5.5% במחצית השנייה, בהשוואה לקודמתה, ובמונחים שנתיים - צמיחה של 11%. מדובר במגמה חיובית ביותר, שעולה בקנה אחד עם העלייה בגיוסי ההון אשתקד, שנמשכה בחודשים הראשונים של השנה, ועשויה להמשיך ולתמוך במומנטום החיובי גם בהמשך השנה.

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק לחודש פברואר נותר ללא שינוי, ומדד ינואר עודכן מטה. בנק ישראל מציין, כי הנתונים מבטאים חולשה בפעילות הכלכלית בתחילת השנה. המדד המשולב הממוצע לחודשים ינואר-פברואר מצביע על גידול של 0.8% בהשוואה לרבעון האחרון של 2024, שפרושו קצב גידול שנתי של כ-3%. קצב זה הולם את הערכות דיסקונט לצמיחה ברבעון הראשון של 2025.

אג"ח ממשלתי בחו"ל
נתוני הוצאות הצרכנים הובילו לירידה בציפיות הריבית, למרות ההפתעה מעלה באינפלציה, השווקים צופים כי הריבית תעמוד על 3.6% בסוף השנה, כמעט שלוש הפחתות ריבית. השווקים מאמינים כי למרות המדד הגבוה והעלייה הצפויה באינפלציה, ההאטה המסתמנת בכלכלה תתמוך בהפחתת ריבית מהירה. עם זאת, בדיסקונט מעריכים כי הפחתת הריבית תהיה מתונה יותר, מכיוון שהפד יתקשה להתעלם מהסיכון האינפלציוני.

בסיכום שבוע תנודתי נוסף, ירדו התשואות לשנתיים ב-5 נ"ב והתשואות ל-10 שנים נותרו ללא שינוי, למרות ירידה חדה ביום שישי, לאחר פרסום נתוני הוצאות הצרכנים ונתוני האינפלציה. עם זאת, ציפיות האינפלציה עלו בעיקר בחלקו הקצר של העקום,  לאור ההכרזה על מכסים ועליה במחיר הנפט. למרות היציבות בתשואות הארוכות, נרשמה עליה בפרמיית הסיכון המגולמת בתשואות ל-10 שנים.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
בניגוד לשוק האמריקאי, נרשמה במהלך השבוע בשוק האג"ח המקומי עליית תשואות בעקום השקלי, 12 נ"ב לשנתיים ו-6 נ"ב ל-10 שנים. עליית התשואות השקליות לוותה בעליית התשואות הצמודות ב-13 נ"ב לשנתיים, וב-4 נ"ב ל-10 שנים. נציין, כי מראשית החודש נרשמה עליה חדה בתשואות השקליות והצמודות לכל אורך העקום. התשואות השקליות הקצרות עלו ב-10 נ"ב, והארוכות ב-24 נ"ב, והצמודות - בכ-18 נ"ב לכל אורך העקום.

כתוצאה, פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח האמריקאית, שעמד על 17 נ"ב בראשית מרץ, עלה ל-37 נ"ב, רמה שנרשמה לאחרונה בתחילת דצמבר. במקביל, נרשמה עלייה במרווח האג"ח הדולרי ל-10 שנים מ-125 נ"ב בתחילת החודש ל-148 נקודות[1], ועלייה בפרמיית ה-CDS מ-82 נ"ב ל-89 נ"ב, בהתאמה. עליית מרווחי הסיכון נובעת מהחרפת המתח הגיאופוליטי.

באותה עת, נרשמה עליה בריבית בנק ישראל בשוק לרמה של 4% בסוף השנה לעומת 3.78% בראשית מרץ. כלומר: השוק מגלם שתי הפחתות ריבית במהלך השנה, לעומת הסתברות של 90% לשלוש הפחתות, שהיו מגולמות בתחילת מרץ. הריבית המגולמת בשוק עולה בקנה אחד עם הערכות דיסקונט.

בדיסקונט מציינים כי כצפוי האוצר ממשיך לצמצם את גיוסי האג"ח הסחיר - מהיקף שבועי של כ-3 מיליארד שקל במרץ (כ-3.7 מיליארד שקל בינואר-פברואר) לכ-2.8 מיליארד שקל באפריל. אולם, כאמור, התשואות עולות לנוכח העליה במתיחות הגיאופוליטית, כשברקע המסרים של הנגיד, כך שבשלב זה השפעת צמצום ההנפקות פחות דומיננטית.

עוד ב-

תעשיית הרכב סוערת: זה מה שהמכסים של טראמפ עשו למניות

לכתבה המלאה

סחורות ומט"ח
מחיר הנפט עלה ב-2% על רקע איומי טראמפ להטיל מכסים על מדינות שייבאו נפט או גז מוונצואלה, כאשר ירידה במלאי הנפט בארה"ב תמכה אף היא בעליית מחיר הנפט. עם זאת, עודף כושר הייצור של מדינות אופ"ק ורצונן להגדיל את התפוקה, ימנעו עליה משמעותית במחיר. בנוסף, התקדמות נוספת לקראת הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה קיזזו חלקית את העלייה במחיר. מחיר הזהב רשם עלה ב-2% לשיא חדש ועומד על 3,085$, על רקע אי הודאות הגבוהה וירידת התשואות. השקל נפגע השבוע מהירידות בשוקי המניות בארה"ב ונחלש ב-0.4%.