השוק
בנק הפועלים: הריבית לא צפויה לרדת במחצית הראשונה של השנה
קצב האינפלציה השנתי בישראל עלה בעיתוי דומה לעליית האינפלציה במדינות נוספות בעולם, אך מסיבות אחרות. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נותרת 2.3%, זאת בהנחה שעליות המיסים ועלייה בנסיעות לחו"ל ימתנו את הצריכה המקומית
החטיבה הפיננסית מפרסמת את הסקירה השבועית של בנק הפועלים אשר מתמקד (בין היתר) בהשפעות המצב הביטחוני על כלכלת ישראל. השלב הראשון בהסכם עם החמאס עומד בפני סיום, והמתיחות לפני השלב השני בו ישראל צריכה לסגת מצירים ברצועת עזה גבוהה. בד בבד צה"ל פועל גם ביהודה ושומרון, לאחר ניסיון כושל לפיגוע רב זירתי באוטובוסים במרכז הארץ.
שעון החול לקראת המועד בו תקציב הממשלה אמור להיות מאושר בכנסת (סוף מרץ) מתקתק, ותמיכת חלק ממפלגות הקואליציה אינה מובטחת. לעת עתה השינויים האלו לא באו לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים: השקל נותר יציב בקירוב מול סל המטבעות וגם פרמיית סיכון המדינה נותרה ללא שינוי.
המשק צמח ברבעון הרביעי בשיעור שנתי של 2.5%, שהוא נמוך מעט ביחס לציפיות, אך יחד עם זאת נתוני הרבעונים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. הצמיחה הושפעה לחיוב מעלייה בצריכה הפרטית ובהשקעות, ומנגד היצוא ללא יהלומים וחברות הזנק ירד מעט.
התוצר של הרבעון הרביעי היה נמוך ב-0.7% מהרמה לפני המלחמה, והתוצר העסקי היה נמוך ב-2.3%. הצריכה הפרטית לעומת זאת, הייתה גבוהה ב-5.6%. נתון נוסף שמציגה החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים, נוגע לעובדה כי הפער הגדול בין נתוני התוצר העסקי לנתוני הצריכה הפרטית משקף את ההרחבה הפיסקאלית שאפשרה למשקי הבית להמשיך ולהגדיל צריכה גם בשנת מלחמה.
עוד נודע, כי קצב האינפלציה השנתי בישראל עלה בעיתוי דומה לעליית האינפלציה במדינות נוספות בעולם, אך מסיבות אחרות. עליית האינפלציה בישראל בינואר מיוחסת בעיתוי שלה לעליות המסים ומחירי שירותים שבפיקוח ממשלתי שעלו בתחילת השנה.
עליות מחירים אלו הן אינפלציה לכל דבר ועניין, והן משקפות את ההרעה במצב התקציבי בעת המלחמה, אך הן פחות מרמזות על ההמשך. בעולם עליית האינפלציה מיוחסת יותר למצב שוק העבודה והגירעונות התקציביים, ולכן הם יותר מעוררי דאגה.
אם איום חזרת האינפלציה בעולם יתממש, האם ייתכן שהאינפלציה בישראל תהיה נמוכה בניגוד למגמות בעולם? תיאורטית זה ייתכן, בעיקר במצב בו השקל יתחזק ויהווה כר ספיגה שירכך את עליות המחירים בעולם.
בפועל, תנודתיות שער החליפין מושפעת מגורמים רבים, ואם האינפלציה בעולם תחזור לעלות, כנראה שנרגיש את ההשפעות גם בישראל, מה עוד שבדומה לעולם שוק העבודה הדוק, וקצב עליית השכר בשנתיים האחרונות עולה על 5% לשנה, שיעור שיכול "לתדלק" את האינפלציה, אם יקרה זעזוע גלובלי כלשהו.
תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים נותרת 2.3%, זאת בהנחה שעליות המסים ועלייה בנסיעות לחו"ל ימתנו את הצריכה המקומית בהמשך השנה. ריבית בנק ישראל לא צפויה לרדת במחצית הראשונה של השנה, זאת לאור המגמות בעולם, ושוק עבודה הדוק בישראל שעדיין מהווה איום.
שוק הנגזרים מגלם עתה שתי הפחתות ריבית השנה, די דומה לצפי לריבית בארה"ב. תשואת איגרת החוב לטווח של עשר שנים נסחרת בעשר נקודות בסיס מתחת לאיגרת של ממשלת ארה"ב. בהינתן פרמיית סיכון המדינה שנותרה גבוהה יחסית, אפשר לומר ששוק איגרות החוב מאמין בהתחזקות של השקל לאורך זמן.
בהתייחסות לכלכלה האמריקנית, החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מדווחת כי מדיניות טראמפ ממשיכה לטרוף את הקלפים כמעט בכל תחום – בתוך ארה"ב ומחוץ לה. אילון מאסק מפטר עובדים במגזר הציבורי, בשעה שטראמפ עצמו מנסה להגיע לעסקה עם רוסיה לסיום המלחמה באוקראינה, זאת על גבה של אוקראינה.
הגירעון המסחרי של ארה"ב עומד בראש סדר העדיפויות הכלכלי: הטלת המכסים היא אולי איום שנועד להשיג יתרונות מסחריים, אך המימוש יכול כבר להביא למלחמת סחר של ממש. הדולר האמריקני חזק מבחינה היסטורית, וזה יכול אולי להסביר את הגירעון המסחרי. הסיבה שהדולר חזק היא שארה"ב מציגה ביצועים עודפים, ובעיקר עליונות טכנולוגית וכולם רוצים להשקיע בה.
הגירעון המסחרי הוא במידה רבה מחיר ההצלחה. מכסים עשויים לצמצם את הגירעון המסחרי אך הם גם יכולים לחזק עוד יותר את הדולר האמריקני ולפגוע ביצוא של ארה"ב. ארה"ב הייתה בעבר בסיטואציה בה עלו חששות להתחזקות יתרה של הדולר, זה היה באמצע שנות ה-80, והסתיים בהסכם עם מדינות אירופה ויפן שהביא להתערבות בשווקים על מנת להחליש את הדולר, וכך אכן קרה. עד כמה שזה נשמע משהו ששייך ל- 80s, לא ניתן לשלול אף תרחיש כעת.
האינפלציה במדינות רבות עשתה קאמבק גדול בחודשים האחרונים. לכלכלנים הוותיקים זה עשה דה-ז'וו לשנות השבעים, ולנסיגה המהירה מידי של המדיניות המוניטרית. עליות הריבית לא הביאו להאטה משמעותית בכלכלות, לא העלו את שיעור האבטלה, המדיניות התקציבית נותרה מרחיבה, ושוקי ההון שברו שיאים.
החשש לא בורח מעינם של הבנקים המרכזיים, והפד ישהה את הפחתות הריבית, על מנת לוודא שלא נחזור לטעויות של שנות ה-70. יפן בדרך להעלאת ריבית נוספת. באירופה המדשדשת, יותר קשה לעצור את הפחתות הריבית.
ביום שישי האחרון נרשמו בבורסות בארה"ב ירידות חדות, על רקע חששות מהאטה כלכלית ואי ודאות סביב מדיניות הנשיא טראמפ, בעיקר בנושא מכסים. אלו הביאו למחיקת העליות שנרשמו במהלך השבוע כך שבסיכום שבועי נרשמו ירידות שערים במרבית הבורסות בארה"ב.
מדד ה-S&P500 ירד ב-1.7%, ומדדי הדאו ג'ונס והנאסד"ק ירדו ב-2.5% כל אחד. באירופה נרשמו בשבוע האחרון ירידות מתונות יותר. מדד היורוסטוקס 50 ירד ב-0.3%. מדד הקאק בצרפת ירד ב-0.3% והדאקס בגרמניה ירד ב-1.0%. באסיה, מדד הניקיי ביפן ירד ב-1.0% ובסין מדד הCSI300- עלה ב-1.0%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט שעלה במהלך השבוע ירד בחדות ביום שישי ומחירו שב לרמה של 74 דולר.
הנתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון הצביעו על האטה בפעילות בכלכלת ארה"ב - ירידה במדד מנהלי הרכש למגזר השירותים ובמדד אמון הצרכנים. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן רשם החודש ירידה חדה של כ-6.4 נקודות.
הירידה החודש נרשמה הן במדד השוטף והן במדד הציפיות. ציפיות האינפלציה העולות מהסקר עלו החודש בחדות ככל הנראה בשל חשש הצרכנים מעליות מחירים על רקע העלאת המכסים של הנשיא טראמפ. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו בחדות לרמה של 4.3% מרמה של 3.3% לפני חודש, והציפיות לטווח של חמש עד עשר שנים עלו לרמה של 3.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 1993.
העלייה בציפיות האינפלציה בסקר הושפעה במלואה מציפיות של משיבים דמוקרטים, בעוד שבקרב הרפובליקנים נרשמה ירידה חדה בציפיות האינפלציה לטווחים האלו. עם זאת, ציפיות האינפלציה משוק ההון לטווח של חמש עד עשר שנים נותרו יציבות יחסית בחודש האחרון והן ברמה נמוכה יותר של כ- 2.5%.
גם מדד מנהלי הרכש (PMI) למגזר השירותים הפתיע לשלילה, כשירד בניגוד לציפיות בכ-3 נקודות לרמה של 49.7 נקודות ועבר להצביע על התכווצות בפעילות, לראשונה מאז ינואר 2023.
המדד למגזר התעשייה דווקא עלה בפברואר מעט מעל הציפיות לרמה של 51.6 נקודות. נתוני שוק העבודה הצביעו על עלייה קלה בדורשי דמי אבטלה. מספר דורשי דמי אבטלה ראשוניים עלה מעט בשבוע האחרון לרמה של 219 אלף, ומספר דורשי דמי אבטלה מתמשכים עלה לרמה של 1.87 מיליון.
בהתייחסות לשוק הנדל"ן בארה"ב, בנק הפועלים מדגיש כי נרשמה ירידה בהתחלות הבנייה ובעסקאות בדירות בינואר. התחלות הבניה ירדו בינואר בשיעור חד מהצפוי של 9.8%, זאת לאחר עלייה חדה של כ-16% בדצמבר אשתקד. הרמה השנתית של התחלות הבניה ירדה ל- 1.37 מיליון, בעיקר בשל ירידה בהתחלות בנייה של מולטיפמילי ובתים פרטיים. בהיתרי הבניה נרשמה בינואר עליה מתונה של 0.1%, בניגוד לציפיות לירידה, אך הרמה נמוכה ב-1.7% לעומת ינואר אשתקד.
גם העסקאות רשמו מגמת האטה. המכירות של בתים קיימים ירדו בינואר בכ-5.0%, כמעט כפול מהצפוי, לקצב שנתי של 4.1 מיליון עסקאות. ב-12 החודשים האחרונים העסקאות עלו ב-2.0% בלבד, ורמת העסקאות עדיין נמוכה מאוד יחסית לעבר ודומה לזו שנרשמה בשנים 2008-2011 לאחר משבר הנדל"ן. אחת הסיבות המרכזיות להאטה בשוק הנדל"ן היא ריבית המשכנתאות. הריבית הממוצעת למשכנתאות ל-30 שנה ירדה אומנם בחודש האחרון מרמה של 7.40% ל-7.13%, אך היא עדיין גבוהה משמעותית יחסית לעבר.
עוד ב-
הציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, עלו ביום שישי האחרון. השוק צופה שבחודש יוני הריבית תרד ב-0.25% בהסתברות של 74%, לעומת 58% לפני שבוע, ושבדצמבר תירשם הפחתה נוספת לרמה של 4.0% בהסתברות של 85% לעומת 58% לפני שבוע.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.בתקופת אינפלציה הריבית לא יורדת. (ל"ת)מוטי 02/2025/24הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.אל תקנובעל נכס 02/2025/24הגב לתגובה זו1 0אני נדפקתי עם קירות אל תעשו את זה לכו תהנו ותעשו חיים, חיים פעם אחת נכס הוא נטל היוםסגור
