בכירי בנק ניהול העושר יוליוס בר, בסקירה כלכלית בנוגע לסוגיות הבולטות ביותר בכלכלה העולמית כיום: פרויקט הבינה המלאכותית שארה"ב תשקיע בו 500 מיליארד דולר, החלטת הנשיא טראמפ לפרוש מארגון הבריאות העולמי וסוגיית הטלת המכסים על סין.

מחשוב ענן ובינה מלאכותית: טראמפ מכריז על השקעה של 500 מיליארד דולר
דונלד טראמפ רואה את עצמו כמנהל עסקאות, ואחד ההסכמים החדשים הראשונים של נשיאותו הוא פרויקט בינה מלאכותית חשוב בשם "סטארגייט". הפרויקט, שהוכרז ביום שלישי, יכלול השקעה של עד 500 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית. מתוך סכום זה, 100 מיליארד דולר יושקעו מיידית.

סטארגייט הוא מיזם משותף בין חברות טכנולוגיה מובילות כמו: OpenAI, אורקל ו-Softbank. למרות שהזמן לא יכול היה להיות טוב יותר מבחינת היכולת של טראמפ לבצע עסקאות, אנו מניחים שהפרויקט נמצא בתהליך תכנון כבר זמן מה. חלק ממרכזי הנתונים של הפרויקט כבר נמצאים תחת בנייה בטקסס. 

עם זאת, סטארגייט מדגישה את תנופת בניית מרכזי הנתונים המתמשכת בארצות הברית ואת הבנייה הנלווית של תשתית AI. בניית מרכזי נתונים (דאטה) בארה"ב הגיעה לקצב של יותר מ-2.5 מיליארד דולר בחודש לאחרונה, לפי הלמ"ס האמריקאית. הוצאות ההון של חברות טכנולוגיה, שמודדות השקעות רחבות יותר שכן הן כוללות גם את הציוד היקר לטכנולוגיית דאטה, הגיעו ליותר מ-60 מיליארד דולר ברבעון האחרון של שנה שעברה. 

נתון זה מצביע על כך שכוונות ההשקעה של פרויקט סטארגייט מהוות המשך של המגמה הקיימת, ולא האצה שלה. כאשר מדובר בהתפתחות העתידית של הבינה המלאכותית, אנו לא רואים את קיבולת מרכזי הנתונים כבעיה. גישה לרשת החשמל עשויה להפוך לאתגר, בעוד ששאלות לגבי הפקת ערך ממרכזי הנתונים יעמדו יותר ויותר במוקד בשנים הקרובות.

המבחן האמיתי עבור חברות תוכנה יהיה אם יצליחו להפיק ערך מבינה מלאכותית ולהצדיק את השקעותיהם בשנים הקרובות. המכשול אמנם גבוה, אך אנו סבורים כי הוא לא בלתי נגיש. בסך הכל, אנו מחזיקים בגישה חיובית כלפי נושא ההשקעות במחשוב ענן ובינה מלאכותית, כשהמיקוד נשאר בהרחבת תשתיות הבינה המלאכותית, וסטארגייט הוא דוגמה חיה לכך.
הכותבת היא כריסטין מאנק, ראש מחקר הדור הבא, יוליוס בר

ארה"ב יוצאת מארגון הבריאות העולמי
לאחר השבעתו כנשיאה ה-47 של ארה"ב, דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי כדי להתחיל תהליך של יציאת ארה"ב מארגון הבריאות העולמי (WHO). זוהי הפעם השנייה שטראמפ מורה על הוצאת ארה"ב מהארגון הבריאותי שבסיסו בג'נבה.

הסיבות שניתנו ליציאה כוללות את הטיפול הלקוי המוכר במגפת הקורונה, הכישלון של הארגון לאמץ רפורמות נחוצות בדחיפות, ובעיקר את הסכום המופרז של תשלומים שארה"ב ביצעה לארגון(UN) סוכנות מתמחה של האומות המאוחדות. לאור העובדה שארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לארגון ולאחר שהעבירה כ-1.3 מיליארד דולר בין השנים 2022–2023, ההשלכות עבור מערכת הבריאות הגלובלית צפויות להיות משמעותיות. 

הפסקת התמיכה הפיננסית האמריקאית עשויה לא רק להשפיע על המעקב והתגובה לאיומים בריאותיים עולמיים מתעוררים, אלא גם לשבש את מאמצי שיתוף הפעולה בין ארגונים אמריקאיים שונים ל-WHO במחקר ופיתוח ובהערכה אפקטיבית של חיסונים ותרופות. יציאתה של ארה"ב גם תנתק את קשרי ה-WHO עם סוכנויות אמריקאיות ברמה עולמית, כמו המרכזים לבקרת מחלות (CDC) ומנהל המזון והתרופות (FDA) המעניקים ל-WHO ייעוץ בנוגע למגוון נושאים. מבחינה פיננסית, תרומות חיוניות לסוכנות הסיוע הבינלאומי של ארה"ב (USAID) למרכז Fogarty הבינלאומי של המכון הלאומי לבריאות ולתוכניות המוקדשות ל- HIV/AIDS מלריה ושחפת צפויות גם הן להיפגע. 

עם זאת, חשוב לציין כי ארה"ב נדרשת להודיע שנה מראש ולשלם כל חשבון בלתי משולם לפני שתוכל לפרוש מהארגון. יתרה מכך, בניגוד לשנת 2020, הפעם ה-WHO יכול לאזן את חלק מההפסדים הכלכליים הנגרמים כתוצאה מיציאת ארה"ב, שכן הוא כבר גייס מיליארד דולר במסגרת סבב מימון חדש שהושק בשנת 2024. למרות שהתחזיות לטווח הארוך עבור תחום הבריאות, שהוא עמוד התווך של נושא "בריאות עתידית" - נותרות יציבות לאור אוכלוסייה מזדקנת והנטל הגובר של מחלות כרוניות, קיימת אי-ודאות לטווח הקצר בנוגע עדיפות הנשיא החדש בנושאים בוערים כמו רפורמות במחירי תרופות, חיסונים ופעילויות מיזוגים ורכישות בתעשיית הביו פרמצבטיקה. 

בעוד שהמשקיעים מעכלים את ההתפתחויות האחרונות שמגיעות מארה"ב בנושא ה-WHO הם בהחלט יתמקדו בכל מדיניות בריאות נוספת במהלך 100 הימים הראשונים של כהונתו השנייה של הנשיא טראמפ, כדי להעריך טוב יותר את תחזית הבריאות בשנה הקרובה. לכן, משקיעים צריכים להישאר סלקטיביים בשלב זה, לאור חוסר הוודאות לטווח הקצר בנוגע לכיווני הסביבה המאקרו-כלכלית, הגיאופוליטית והרגולטורית, כמו תיקונים אפשריים לחוק צמצום האינפלציה של ארה"ב תחת ההנהגה החדשה.
הכותב, הוא דמיאן נג, אנליסט מחקר דור הבא, יוליוס בר

אסיה: שוק המט"ח ביומו הראשון של ממשל טראמפ
ההשהיה של טראמפ על מכסי סחר על סין התבררה כזמנית, לאחר שהוא הודיע כי סין עשויה להתמודד עם מכסים של 10% על מוצרים מסין כבר מהחודש הבא, לאחר חקירה פורמלית שתעריך את עמידת סין בהתחייבויות לרכישות שהובטחו בעקבות מלחמת הסחר הראשונה שלה עם סין.

אנו רואים זאת כצעד חיובי במידת מה, שכן מדובר בגישה יותר שיטתית ופחות אגרסיבית בהשוואה להבטחותיו הקודמות. צעד זה גם ייתן לסין יותר זמן להשפיע על ארה"ב באמצעות התחייבויות לרכישות גדולות כדי למנוע מכסים גבוהים יותר מארה"ב. לאור עודף הסחר הבולט של סין מול ארה"ב, ניתן להיות בטוחים כי טראמפ ידרוש יותר ויתורים מהכלכלה השנייה בגודלה בעולם.

אתמול היה היום השני של דונלד טראמפ בתפקידו כנשיאה של ארה"ב. מדד הדולר של בלומברג עלה ב-0.6% לאחר שטראמפ איים להטיל מכסים של עד 25% על מוצרים מקנדה וממקסיקו, החל מ-1 בפברואר 2025. המניות הסיניות חוו עלייה קלה לאחר שטראמפ דחה את התחייבותו לגבי תוכנית המכסים על סין.

במקום איום מיידי, טראמפ הודיע כי הוא חתם על צו נשיאותי (EO) לחקור את עמידת סין בהסכם הסחר בשלב הראשון, כלומר הממשל יבדוק האם סין עמדה בתנאי הסכם הסחר מ-2020. לפי חישובי בלומברג, המבוססים על נתוני מכס סיניים, סין לא עמדה בתנאי הרכישות של הסכם הסחר מ-2020, מאחר שהיא רכשה רק כ-63% מהמטרה שנקבעה בהסכם, וייצאה יותר מ-20 מיליארד דולר של סחורות לארה"ב בשנה שעברה. 

ביום שלישי, סגן ראש הממשלה הסיני, דינג שווסיאנג, אמר בפורום הכלכלה העולמית בדאבוס שוויץ, כי סין תרחיב את היבוא שלה והדגיש כי סין אינה שואפת ל"עודף סחר". עם זאת, סין רוצה שהייבוא יהיה מוצרים ושירותים יותר תחרותיים ואיכותיים כדי לקדם סחר מאוזן. סגן ראש הממשלה לא הזכיר מדינות ספציפיות. ידוע היטב שסין הגדילה את תלותה בייצוא כדי לפצות על ירידה בהשקעות ובצריכה המקומית. מלבד מכסי הסחר, טראמפ גם חתם על עוד צווים נשיאותיים, כולל אחד שמורה על יציאת ארה"ב מארגון הבריאות העולמי. 

עוד ב-

יוליוס בר חושף: כך סין נאבקת בירידת השווי של המטבע המקומי

לכתבה המלאה

למעשה, טראמפ טוען כי לארה"ב אוכלוסייה קטנה יותר מאשר סין, ובכל זאת היא משלמת חשבון גדול יותר לארגון. עד בוקר יום רביעי לפי שעון אסיה, התקבלו תגובות על דברי טראמפ כי איומו להטיל מכסים של 10% על כל היבוא מסין עדיין עומד על הפרק. המניות באסיה ירדו ביום שלישי, בעוד שהמטבעות הציגו ביצועים מעורבים, כאשר המשקיעים מעכלים את יום העבודה הראשון של טראמפ. מרבית התשואות על אג"ח ממשלת סין ירדו ביום רביעי בבוקר, בעוד שתשואות אג"ח אוצר אמריקאיות עלו בלילה שעבר.
הכותבת היא מגדלנה טאו, אנליסטית הכנסות קבועות אסיה, יוליוס בר