השוק
השבעתו של טראמפ: כך ישפיע נשיא ארה"ב הנכנס על הכלכלה העולמית
על רקע השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, בבנק העושר יוליוס בר ניתחו את הנאום של ונגעו במספר נקודות שחייבים לשים לב אליהן בנוגע להשפעת הנאום על הכלכלה, בין היתר המסים, המכסים ומדיניות האגירה. כמו כן, נגעו בקרנות הסל, ששוב היו המנצחות הגדולות של 2024
על רקע השבעתו של נשיא ארה"ב החדש/ישן, דונלד טראמפ, בבנק העושר יוליוס בר ערכו אמש (שלישי) סקירה כלכלית בה נגעו במספר נקודות שלא בטוח ששמתם לב אליהן מההשבעה, וכמו כן נגעו בהשפעות העתידיות של טראמפ על הכלכלה העולמית. בנוסף, בבנק ניתחו את ההשפעה של קרנות הסל, שהיו המנצחות הגדולות של השנה שעברה.
תחילה, נורברט רוקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר הדור הבא ודיוויד קול, הכלכלן הראשי, התייחסו למה כדאי לשים לב בהשבעתו של טראמפ: "עם השבעתו של הנשיא טראמפ, אנו מצפים למבול של חדשות מדיניות. הפילוסופיה של "להפוך את אמריקה לגדולה שוב" שואפת להקנות לארה"ב נתח גדול יותר בעוגה הכלכלית העולמית. אסטרטגיית המו"מ פועלת בגישת "הפתעה והרתעה". שתי הגישות מצביעות על הרבה עימותים ורעש קדימה. אילו נושאים צפויים לעלות מייד ומהן ההשפעות שאנחנו מעריכים?
מסים - במהלך מסע הבחירות שלו, טראמפ הבטיח להאריך את קיצוצי המיסים שמסתיימים או להציע קיצוצים חדשים. התאמות מדיניות אלה חשובות לצפי הצמיחה ועתידות לתמוך בצריכה ובהשקעות, מה שיכול להוביל את הכלכלה האמריקאית למצב של אינפלציה וחוסר יציבות כלכלית. עם זאת, השווקים הפיננסיים, כלומר שיעורי התשואה, כבר התחילו לשמש כגורם שמכריח שמירה על המשמעת התקציבית.
מכסים - סיכון מרכזי למצב הרוח הגלובלי הוא התיאבון הבלתי מרוסן למתחים מסחריים והנכונות הפזיזה לאיים ולהטיל מכסים. אנחנו עדיין רואים במכסים בעיקר טקטיקות מו"מ במטרה להשיג את המרב מכל הסכם, ומפקפקים בכוונה האמיתית להטילם. אם זה יקרה בכל זאת, הנטל ייפול בעיקר על החברות והמדינות היצרניות הזרות, לאור שליטתה של ארה"ב בצריכה.
מדיניות אנרגיה - עלויות המחיה נמצאות בראש סדר העדיפויות. עם זאת, הכלכלה כיום קובעת את אספקת הנפט והגז של ארה"ב, ולא הרגולציה. שחרור מהרגולציה לא יוביל להתפרצות חיפושי נפט. חוק צמצום האינפלציה של תקופת ביידן זוכה לתמיכה רבה מצד הרפובליקנים, שכן רוב ההשקעות באנרגיה נקייה מתבצעות במערב התיכון. ככל הנראה, החוק לא יבוטל לחלוטין. לאור הפופולריות של הנושא, מדיניות האנרגיה עשויה להיות בראש סדר העדיפויות, למרות שמחירי הדלק לא היו הבעיה של האינפלציה.
גיאופוליטיקה - שווקי האנרגיה הם הברומטר העיקרי עבור גיאופוליטיקה וסיכוני אספקה קשורים, בעיקר כי הנפט שולט בסחר העולמי ומדינות מסוימות תלויות מאוד בהכנסות מפטרו. הסנקציות על רוסיה, הפסקת המעבר של אוקראינה ויכולת הייצור העודפת של סעודיה מציעים הרבה אפשרויות למו"מ. המיקוח למציאת הסכמים באירופה ובמזרח התיכון כנראה יתחיל מיידית. תהליך זה ייצור אי-ודאויות זמניות, אך התוצאה הסופית צפויה להיות יותר אספקת נפט.
הגירה - הסיכון הגדול ביותר לצמיחה ולאינפלציה עשוי להיות התוכנית להפחתת ההגירה. עם כוח עבודה מקומי שנמצא במצב של קיפאון, ההגירה אחראית על רוב הצמיחה בתעסוקה. כל מחסור באספקת עבודה יכול להוביל להתחממות יתר של הכלכלה ולתפעול מחדש של האינפלציה. נראה איך הממשלה החדשה תאזן בין הפופולריות הפוליטית של הנושא לבין הסיכונים הכלכליים שהוא מציב.
לסיכום - עלינו להיערך לפעילות אינטנסיבית שצפויה להגיע מהממשל של טראמפ. אנו מצפים שהממשל החדש ישתמש במכסים ובגיאופוליטיקה בצורה אינטנסיבית לצורך מו"מ והגעה להסכמים, מה שייצור רעש רב ואי-ודאות זמנית בתהליך. מעבר לכך, שיעור הריבית, שוק העבודה ושוק הנפט עשויים להוות מכשול חלקי למימוש שאיפות אלו.
מכסי טראמפ: נקודת מבט על שווקי הסחורות: הבדלים במחירים האזוריים בשווקי הסחורות יכולים לשמש להערכת הסבירות שהמכסים שמאיים טראמפ להטיל אכן ייושמו. לפי שוקי הזהב והכסף, הסבירות לכך נמוכה ועומדת על 15% עד 25%. הדבר תואם את עמדתנו שהמכסים אינם נוגעים רק לסחר עצמו, אלא יש להם מטרות אחרות בעיקרן. כשמדובר במדיניות המוצעת של דונלד טראמפ, מכסים הם בראש סדר העדיפויות עבור רבים.
עם זאת, זה לא הגיוני בעינינו, הן מבחינת ההשפעה הכלכלית שלהן והן מבחינת ההשפעה על השווקים הפיננסיים, למרות שאנו משוכנעים כי מטרת המכסים העיקרית אינה קשורה לסחר עצמו. במקום זאת, הם נוגעים למטרות אחרות כמו הגירה ופשע, כלומר יש לראות בהם בראש ובראשונה ככלי להפעיל לחצים על מדינות אחרות.
אחת הדרכים להעריך את הסבירות שהמכסים של טראמפ ייושמו היא דרך שוקי המתכות היקרות. ארה"ב היא הבית של שווקי החוזים העתידיים הגדולים ביותר למתכות יקרות בניו יורק, בעוד שאירופה מאכלסת את השווקים הפיזיים הגדולים ביותר (בלונדון ובציריך).
מסיבות של ארביטראז' פיננסי, השווקים הללו בדרך כלל סוחרים בצורה מקבילה, מה שמאפשר גידול חסכוני של סיכונים, הנקרא "החלפה עבור פיזי" (EFP). בהתאם למצב ההיצע והביקוש להגן, הדבר דורש ייבוא של מתכות יקרות לארה"ב, שיכולות להיות נתונות למכסים בחוזים העתידיים.
הפרמיה על מחירי הזהב והכסף הנסחרים בניו יורק עלתה לאחרונה ל-1.6% ול-2.7%, לעומת חציון של 0.1% ו-0.2% בשנים האחרונות. השווקים, לפיכך, מצביעים על סבירות של 15% ו-25% להטלת מכס של 10% על ייבוא.
בעוד שהדבר תומך בעמדתנו שהוצגה לעיל, יש לציין כי שווקי הזהב והכסף הם נישות כלכליות שבהן הפרשי המחירים משקפים גם גורמים ספציפיים לשוק. הם לא בהכרח מעידים על התפתחויות כלכליות רחבות יותר ויכולים להיות פטורים מהמכסים הכלליים.
סחורות אחרות, כמו נחושת או נפט גולמי, סוחרות בהפרשי מחירים גבוהים יותר הרבה יותר, מה שמעיד על סבירות של 40%-50%. עם זאת, בעינינו, ההשפעה של גורמים ספציפיים לשוק עבור נחושת ונפט גולמי היא בולטת אפילו יותר מאשר עבור זהב וכסף, ולכן אנו סבורים שהסבירות המובלעת גבוהה יותר מאשר הסיכון האמיתי להטלת מכסים.
מנואל וילגאס, אנליסט נכסים דיגיטליים, התייחס לעתיד הכספים: תצוגת הזרמים של 2024: "קרנות סל (ETFs) היו שוב בין המנצחות של השנה שעברה. נכסי הענף גדלו ביותר מ-25% והגיעו ל-10.5 טריליון דולר, בעוד שמנהלי הנכסים הגבירו את הנפקת המוצרים הפעילים. קרנות סל פעילויות היו הגורם המרכזי להכנסות של הענף, ואנו רואים את המגמה הזו נמשכת גם ב-2025, במיוחד עם ממשל אמריקאי שמתאים יותר לשוק.
תעשיית קרנות הסל הפכה לגיבורה לא מוערכת בשנת 2024, עם עלייה חדה בנכסי קרנות הסל בארה"ב מ-8 טריליון דולר ל-10.5 טריליון דולר, בזכות זרימות של 1 טריליון דולר ורווחים חזקים בשוק. עם זאת, העובדה החשובה ביותר היא ש-70% מההשקות של מוצרים בשנה שעברה היו מוצרים מנוהלים באופן פעיל.
יש לציין כי קרנות סל פעילות – למרות שמהוות פחות מ-10% מהנכסים בתעשייה – ייצרו כ-75% מההכנסות, הודות לכוח המחיר הגבוה שלהן הנובע ממבני המוצר המורכבים יותר. תהליך ההמראה כבר התחיל במוצרים פאסיביים, מה שמוביל לתחרות ולפיחות בעמלות, כאשר קרנות מקבילות לא מצליחות לבדל את עצמן.
קרנות הסל הן פשוט "עטיפה חדשה" למבני קרנות ישנים, אך נזילותן ויתרונות העלות שלהן הניעו המרות בשווי 130 מיליארד דולר מקרנות נאמנות אמריקאיות. קרנות הסל מתפתחות עם תוצאות מוגדרות ומוצרים ממונפים, ומציעות למשקיעים פתרונות ממוקדים ותשואות מוגברות.
שותפויות בתעשייה, לדוגמה בין בלקסטון וסטייט סטריט או אפולו וסטייט סטריט, מנגישות את הגישה לשווקים פרטיים, ומאפשרות לחברות בשלב היזמות להיות נגישות למשקיעים פרטיים. כשאנו מביטים קדימה אל 2025, קרנות הסל צפויות להמשיך לערער את מודלי ההשקעה המסורתיים, ולתת למשקיעים הזדמנות לבנות פורטפוליו מותאם אישית על פני מחלקות נכסים שונות.
עוד ב-
אנו רואים שינוי דרמטי בהקצאת נכסים עולמית, והעובדה שמשקיעים יכולים לשמור על מודל השקעה אחיד גם כאשר הם משקיעים בנכסים שונים - השנה צפויה להיות מרגשת, עם התפשטות של מוצרים חדשניים, כולל קריפטו, מוצרים ממונפים והיצע אקזוטי. בנוסף, השינויים הרגולטוריים בממשל החדש בארה"ב עשויים ליצור סביבה יותר תומכת לחדשנות בשוק, מה שיסלול את הדרך לצמיחה ולמהפכה נוספת ויתמוך בעמדתנו החיובית".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
