השוק

הבכירים חושפים: מאחורי הקלעים של יחסי הסחר של ישראל בעולם

מה חושבים האנשים החזקים בעולם העסקים על ישראל? לאן הכלכלה העולמית הולכת? ומהם האתגרים של כלכלת ישראל במלחמת חרבות ברזל? שאלנו את השאלות הקשות והמורכבות את השגרירים הכלכליים שלנו בעולם שעובדים סביב השעון בפיצוח וקידום קשרי ישראל והסחר הבינלאומי | ריאיון מיוחד

יהודה לוינגר | 30/12/2024 13:56

במהלך חודש דצמבר התקיים הכנס השנתי של נציגי ונציגות סחר החוץ של משרד הכלכלה, הפרוסים ב-55 הזירות הכלכליות המרכזיות ברחבי העולם. שגרירי הכלכלה של ישראל, הגיעו לישראל במטרה להיפגש עם גורמי התעשייה השונים, היצואנים וגם היבואנים, לפתוח עבורם דלתות לסחר בעולם, וגם כדי להתעדכן האחד עם השנייה באירועים המרכזיים מתוך מטרה לפתח ולקדם קשרי עבודה וכלי עבודה חדשים.

הנספחים הכלכליים של ישראל עובדים מסביב לשעון ברחבי העולם כדי לפתח את כלכלת ישראל והיזמים הישראלים ברחבי העולם, תחת המעטפת של משרד הכלכלה, ולפעמים נמצאים מאחורי הקלעים ולא באור הזרקורים. כמו השגרירים והקונסולים, גם הנספחים הכלכליים מעבירים את חייהם ובני משפחתם לשנים רבות מעבר לים, בעבודה שדורשת ידע, ניסיון, כריזמה, ופיצוח נכון כדי לקדם את המסחר בין ישראל למדינות העולם.

לרגל הכנס השנתי, הייתה זו הזדמנות יוצאת דופן לשאול את הנספחים על האתגרים במלחמת חרבות ברזל, על האנטישמיות הגואה, לאן צועדת כלכלת ישראל, מהם הטרנדים החמים בענף, ומה חושבים האנשים החזקים בעולם העסקים על ישראל?

"היפנים באופן כללי מתרשמים מאוד מהחדשנות הישראלית והחוסן הכלכלי שישראל מציגה מאז השבעה באוקטובר"

דניאל קולבר, הציר הכלכלי וראש המשלחת הכלכלית לטוקיו, יפן

שנה למלחמת חרבות ברזל. בכל הקשור ליחסי ישראל ולמדינה בה אתם נמצאים, האם אתם מרגישים שהיו התפתחויות שהשפיעו או ישפיעו על המצב בשנים הקרובות? האם ניתן להפריד בין פוליטיקה, מצב ביטחוני וכדומה ובין שיתוף פעולה כלכלי?

דניאל קולבר, הציר הכלכלי וראש המשלחת הכלכלית לטוקיו, יפן: "הקהילה העסקית ביפן מושפעת במידה מסוימת מהמלחמה, על רקע העלייה ברמת הסיכון, הכיסוי התקשורתי שאינו לטובתנו, והחשש ממחאות והפגנות.

"חד עם זאת, דווקא במהלך 2024 נרשמה עליה במספר העסקאות ושיתופי הפעולה בין המדינות ביחס לשנה שעברה. האולמות מלאים באירועים שאנו מקיימים, הדלתות פתוחות בפנינו וקיים עניין רב בקרב חברות יפניות לפגוש ולקדם עסקים עם חברות ישראליות. היפנים באופן כללי מתרשמים מאוד מהחדשנות הישראלית והחוסן הכלכלי שישראל מציגה מאז השבעה באוקטובר. עכשיו שיפן מיתנה את אזהרת המסע לישראל, אני מאמין שהמומנטום החיובי שראינו בעשור האחרון ביחסי המסחר בין המדינות ימשיך להמריא ושיתופי הפעולה ימשיכו להתחזק".

יניב טסל, הציר הכלכלי וראש המשלחת הכלכלית לברלין, גרמניה

מהפן האישי: האם חוויתם אנטישמיות או שמעתם על מקרי אנטישמיות כלשהי בסביבתכם?

יניב טסל, הציר הכלכלי וראש המשלחת הכלכלית לברלין, גרמניה: "לא חווינו עדיין באופן אישי מקרי אנטישמיות ברורים, אבל קורה שאנחנו נחשפים ושומעים על גילוי אנטישמיות דרך סיפורים של קולגות בשגרירות או ממכרים ודרך סיפורים. באופן כללי הגרמנים מחבקים אותנו, והתמיכה בישראל שאנחנו מקבלים מאנשי הקשר שלנו, מהגורמים שעובדים איתם וגם ברחוב היא מדהימה.

אני חושב שמזווית הזו ברלין היא מקום נהדר לחיות ולעבוד בו. עם זאת יש בשוליים תופעות שאנחנו לא מתעלמים מהם. כל סופ"ש יש הפגנות נגד ישראל, גם אם קטנות. אנחנו גם מיישמים התנהגות מונעת ובאופן מודע מתרחקים ממוקדים עימות (למשל אפילו נמנעים מדיבור בעברית במונית/אובר שנחשב בעל פוטנציאל לסיכון)".

"ההזדמנות להביא את החדשנות והתעשייה הישראלית למקום כמו גרמניה נותנת לי את המוטיבציה"

העבודה בנספחות כלכלית מאלצת לרוב עזיבה של ממש את ישראל, עם בן-בת הזוג או ילדים, ומצריך הקרבה אמיתית לתפקיד. בשונה מתפקידים דיפלומטיים אחרים שלפעמים מקבלים "יוקרתיות", כאן מאחורי הקלעים, הביזנס האמיתי, מקבלים פחות הוקרה מהתקשורת לפעמים. איך זה מרגיש ומה מניע אתכם?

יניב טסל, הציר הכלכלי וראש המשלחת הכלכלית לברלין, גרמניה: "בקריירה של 11 שנה שלי במינהל העברתי את המשפחה שלי כבר ל 3 יבשות שונות, זאת בנוסף לרילוקיישן לישראל שגם הוא כלל לא היה פשוט. המעברים מביאים איתם הרבה אתגרים, אבל גם הרבה עניין והתרגשות. העבודה שלנו באה תמיד באריזה משפחתית ובלי שהמשפחה מתאקלמת קשה להצליח בתפקיד.

מה שמניע אותי זה העובדה שאני עושה את העבודה הכי מעניינת בשירות הציבורי, ושאני יודע שיש לעבודה שלי ערך. במיוחד בתקופה הזו שלחברות ישראליות יותר קשה להצליח בעולם, אני שמח שאני יכול להיות ולסייע להם להרחיב את הייצוא שלהם לעולם ולהפגיש אותם עם חברות גרמניות שמעוניינות לעשות איתם עסקים.

אני לא מרגיש שהתפקיד לא מקבל חשיפה, גם אם לא בתקשורת המונית. הנספח הכלכלי משתתף באירועים ופוגש הרבה חברות - ההזדמנות להביא את החדשנות והתעשייה הישראלית למקום כמו גרמניה נותנת לי את המוטיבציה".

"אנו מסיימים את שנת 2024 בתחושת סיפוק מקצועי מהולה בעצב וצער, אך גם עם תקווה גדולה"

ברק גרנות, ראש המשלחת הכלכלית לניירובי, קניה

אתגרים כלכליים: אשמח אם תשתפו באתגר כזה או אחר שעמד לפתחכם, מה היו המהלכים שיזמתם, הפתרונות וההצלחות או הלקח מהכישלון.

ברק גרנות, ראש המשלחת הכלכלית לניירובי, קניה: "את שנת 2024 התחלנו כשכולנו עדיין בשוק. תחושת אובדן, כאב עמוק ואי וודאות ליוו את צעדינו הראשונים. המלחמה שנכפתה עלינו טלטלה את יסודות הקיום שלנו – לא ידענו לאן המציאות הזו תוביל, מה יהיה גורלם של החטופים, ואיך נתמודד עם השכול והכאב העמוק שפקד את משפחות החטופים, השורדים, החללים, הנרצחים…

יצאנו אל שנת העבודה 2024 בחוסר וודאות מוחלט – מה יצא לפועל, מה יתקיים, ומה יבוטל. כיצד נמשיך לבצע את עבודתנו תחת סערה של ביקורת בינלאומית, מול מלחמה קיומית כנגד ארגונים רצחניים המבקשים למחוק אותנו מהמפה.

התמודדנו, ואנו ממשיכים להתמודד, עם אתגרים חסרי תקדים: גורמים עסקיים שמסרבים לשתף פעולה, גורמי ממשל שמעבירים מסרים ש-"עכשיו זה לא הזמן", חסמי סחר קשים, ביטולי טיסות, חסימות נתיבי הים האדום, ייקור משמעותי של ביטוחי תובלה ועלויות התובלה בכללותן וקושי מובן למשוך שותפים עסקיים לבקר בישראל - אזור מלחמה.

לצד זאת, גם בקניה התרחשו אירועים מורכבים ביותר: סדרת ההפגנות חסרות התקדים של GEN-Z כנגד השלטון, שריפת הפרלמנט הקנייתי, ההתקפות על מוקדי כוח ואישים רבי עוצמה, התפטרות הממשלה, פיטורי סגן הנשיא, הקריאות להדחת הנשיא רוטו, הדחות של בכירים מקרב רשויות האכיפה, השיטור והמודיעין, היעלמות מובילי מחאה וגם...המגבלות הביטחוניות שהוטלו עלינו, למען ביטחוננו כשליחי מדינת ישראל, שבהחלט לא הפכו את חיינו בקניה לקלים ופשוטים יותר.

ולמרות הכל - ההישגים שלנו מדברים בעד עצמם: 5 ביקורי חברות וארגונים קנייתיים בישראל (סייברטק, סייברוויק, אגרומשוב, משלחת חקלאות ומשלחת סייבר), 2 משלחות חדשניות מישראל לקניה (פעילות משותפת עם תכנית פירס לחדשנות גלובלית), מאות פגישות עסקיות בתערוכות בינלאומיות, כ-900 פגישות עסקיות שתואמו וזכו לליווי מקצועי, סיוע ישיר ל-329 חברות ישראליות, שירות ל-420 חברות זרות, 25 אירועים עסקיים ו-15 פעילויות ממוקדות לקידום יצוא

אירועים כמו: סייברטק תל אביב, סייבר וויק תל אביב, תערוכת המובייל בברצלונה, תערוכת מדיקה בגרמניה, תערוכת AfricaCom בדרום אפריקה, פסטיבל SANKALP, תערוכת AFRICA FINTECH SUMMIT, כנס AFRICA CISO SUMMIT, משלחת תכנית פירס לחדשנות גלובלית הראשונה והשנייה לקניה, כל אלו ועוד רק חלק מהפעילויות, המשלחות, התערוכות והכנסים שאותם הובילה הנספחות הכלכלית בניירובי או שהייתה שותפה פעילה בהפקה ובארגון, כמו גם בתיאום המפגשים העסקיים.

אז כן, זו בהחלט לא הייתה שנה רגילה. זו הייתה שנה של מבחן לאומי חסר תקדים - מתקפה משולבת מעל 7 חזיתות, קמפיין דה-לגיטימציה ומצור ימי. אבל אנו, בחלקת אלוהינו הקטנה כאן בקניה, ניצבנו בפרץ, כשליחי מדינת ישראל, וההישג שלנו הוא הוכחה לחוסן, לאומץ ולנחישות.

אנו מסיימים את שנת 2024 בתחושת סיפוק מקצועי מהולה בעצב וצער, אך גם עם תקווה גדולה – ששנת 2025 תביא עימה שלום, פיוס, דו-קיום והזדמנויות חדשות.

"אנו רואים מגמה של האצה בהשקעות בטכנולוגיות דיפ טק כגון בינה מלאכותית ומחשוב קוואנטום"

נועה פרטוק, ראש המשלחת הכלכלית לסינגפור

טרנדים בעולם: לאן הכלכלה העולמית הולכת? האם ישנם כיוונים או מגמות שלא מוכרים דווקא לציבור הרחב?

נועה פרטוק, ראש המשלחת הכלכלית לסינגפור: "אנו רואים מגמה של האצה בהשקעות בטכנולוגיות דיפ טק כגון בינה מלאכותית ומחשוב קוואנטום, בעיקר במדינות המפותחות והמתקדמות טכנולוגית. בסינגפור לדוגמא, קיימות מספר תכניות לאומיות בתחום ה-AI, פיתוח, הטמעה וניהול.

אני מאמינה שבשנים הקרובות אלו יוטמעו בתעשיות מגוונות כולל תעשיות מסורתיות, נפט וגז, תעשייה ואף שירותי ממשל, לצד התרחבות והעמקה בתעשיות כמו סייבר ותקשורת. המדינות המתפתחות המתמודדות עם פערים טכנולוגיים משמעותיים, יוכלו באמצעות אימוץ טכנולוגיות להאיץ את קצב ההתפתחות הכלכלית ולשפר את הנגישות הגלובאלית שלהם. האתגרים הגלובליים של חוסר יציבות גיאופוליטית ותנאי אקלים משתנים ימשיכו להכתיב האצה של הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומי הדיפנס, האנרגיה והסביבה על מנת לספק את המענה לאותם אתגרים גלובליים.

כמובן שתמורות בגאו פוליטיקה הבינלאומית ישפיעו באופן ישיר על הכלכלה העולמית בין היתר על מדיניות סחר, בריתות כלכליות חדשות והגברת ההשקעה בביטחון לאומי ובביטחון במזון".

"גישה אחת שגורסת שהמצב הנוכחי מהווה הזדמנות עבור משקיעים, גישה אחרת גורסת שהמצב עדיין לא יציב מספיק והם מעדיפים להשאר על הגדר"

ענת כץ, הציר הכלכלי וראש המשלחת הכלכלית בקונסוליה הישראלית בניו יורק, ארה"ב

מה חושבים האנשים החזקים בעולם העסקים על ישראל? מעצמת הייטק או מורכבות פוליטית-ביטחונית שכדאי להימנע כרגע מעסקים איתה?

ענת כץ, הציר הכלכלי וראש המשלחת הכלכלית בקונסוליה הישראלית בניו יורק, ארה"ב: "ככלל מה שאנחנו רואים במגעים שלנו עם חברות אמריקאיות גדולות ומובילות במגוון רחב של תחומים - אנרגיה, פינטק, סייבר, AI, טלקום ועוד - המשך עניין בפתרונות הישראליים. המוניטין הישראלי של חברות חדשניות ומובילות בתחומן הולך לפנינו וממשיך להצדיק את עצמו. גם המלחמה לא השפיעה על זה בצורה משמעותית, ובפרט שההיי-טק הוכיח שהוא לא מפספס דד- ליין, ומביא תוצאות, וזו לא סיסמא.

משקיעים הם סיפור מעט אחר. ראשית - הם סקאוטרים באופיים מראש, כלומר במקום שבו יש פתרונות חדשניים הם התעניינו ותמיד ימשיכו להתעניין. מכאן יש שתי גישות עיקריות - גישה אחת שגורסת שהמצב הנוכחי מהווה הזדמנות עבור משקיעים. הוולואציות ירדו, והחדשנות עודנה שם, ולכן יש עכשיו עסקאות מצויינות. גישה אחרת גורסת שהמצב עדיין לא יציב מספיק והם מעדיפים להשאר על הגדר. לכן, למרות שיש עניין רב עדיין, התרגום של העניין לעיסקאות הוא חלקי יחסית לפוטנציאל.

לסיכום – ישראל היא עדיין מעצמת היי-טק, אבל בראיה של משקיעים - עם "כוכבית" לאחד משני הכיוונים (הזדמנות מצויינת / I’ll pass for now).

"אלו הן הזדמנויות מצוינות עבור כולנו לחוות תרבויות נוספות, קרובות ורחוקות, ולשתף בתובנות המקצועיות בנוגע לאותו סקטור"

ליז סולוביוב, ראש המשלחת הכלכלית להאג, הולנד

כל הנספחים והנספחות מגיעים לישראל לכנס השנתי. יש מה ללמוד מאחד לשני? המידע שאתם משתפים או מעבירים עוזר? האם מתפתח קשר גם בין נספחים במהלך השנה?

ליז סולוביוב, ראש המשלחת הכלכלית להאג, הולנד: "בוודאי שאנחנו לומדים אחד מהשני! הכנס מפגיש בין נספחים וותיקים וחדשים, בין נספחים במדינות מפותחות ומתפתחות ובין סגנונות ניהול ועבודה שונים. למשך שבוע אנחנו מרכזים מאות שנות ניסיון משותף ומידע שמצטבר במהלך השנה אצל כל אחד באופן אישי. ה-best practices המוצלחים ביותר מוכיחים את עצמם במשרדים נוספים שנה אחר שנה.

לכל נספחות בעולם יש אתגרים והזדמנויות שונים ולכן לא כל המידע המשותף רלוונטי לכולם, אך ישנם נושאים רוחביים כמו למשל ניהול הצוות, עבודה עם החברות הישראליות ועוד שמסייע לנו לעמוד ביעדים שלנו.

הקשר השוטף בין הנספחים עובד בעיקר ברמה האזורית בגלל הפרשי השעות. יש לנו מספר קבוצות משותפות בהן אנחנו מתייעצים וחולקים תובנות. אנחנו מקיימים ישיבות שבועיות קבועות ברמת הדסק הגיאוגרפי יחד עם מנהל/ת הדסק לעדכן אחד את השני על ההתפתחויות העיקריות בטריטוריות עליהן אנו אחראיים ומעלים סוגיות רחבות שעשויות להיות רלוונטיות לכלל הדסק.

עוד ב-

ניר ברקת: "נלחם כדי להוזיל מחירים, ישראל תוביל בעולם בחדשנות"

לכתבה המלאה

חשוב לציין שבמהלך השנה אנחנו מקיימים "פעילויות דגל" בצורת תערוכות ופעילויות בינלאומיות רחבות היקף כדוגמת MEDICA או MWC שמתקיימות ספציפית באירופה, אבל גם CES למשל שמתקיימת בארה"ב. בתערוכות האלו הצוותים שלנו מכל העולם מגיעים לביתן הישראלי הלאומי לטובת סיוע בשטח לחברות הישראליות המציגות בביתן הלאומי ומתאמים להן פגישות איכותיות עם המבקרים שמגיעים לתערוכה מכל העולם. אלו הן הזדמנויות מצוינות עבור כולנו לחוות תרבויות נוספות, קרובות ורחוקות, ולשתף בתובנות המקצועיות בנוגע לאותו סקטור".