ועדת העבודה הרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר קיימה דיון ראשון בהצעת הסכם שעתיד להיחתם בין הממשלה לביטוח הלאומי, שיעניק סיוע לנפגעי ה-7 באוקטובר 2023. ההסכם נוסח על בסיס המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו בשבעה באוקטובר בראשות פרופ' אביעד הכהן, שאומצו על ידי הממשלה בספטמבר 2024.

הוא קובע את תנאי הזכאות לסיוע, הכולל מענקים כספיים וסלי שיקום שגובהם יקבע בהתאם לשלושה תבחינים: נוכחות או תושבות ביישוב שנפגע מאירועי ה-7 באוקטובר או במסיבות שהוכרו (נובה, פסיידאק וההכנות לאירוע המדברן), תבחין נוכחות בשטחים מחוץ ליישובים והמסיבות וכן תבחין קרבה משפחתית למי שנספה או נחטף ב-7 באוקטובר.

 
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "מדובר בהסכם חשוב ונדרש. נדון בסעיפיו בכובד ראש, נשמע את חברי הכנסת ואת נציגי הציבור ונוודא שיינתן מענה רחב ככל שניתן לנפגעים ולמשפחות הנספים".

עבור תושבים או אנשים שנכחו ביישובים שהותקפו או במסיבות והוכרו כנפגעי פעולות איבה או כנכים עקב אירועי ה-7 באוקטובר, מגדיר ההסכם שלוש דרגות סיווג שלפיהן יינתן הסיוע: אדם שהוא תושב או ששהה ב-7 באוקטובר באחד היישובים המסווגים בדרגה 3 דוגמת ניר עוז, כפר עזה ונתיב העשרה, או באחת המסיבות שהוכרו, יקבל מענק בסך של 28,720 שקל, או 5,744 שקל (20%) במידה וטרם מלאו לו 18 שנים ב-7 באוקטובר, וכן סל שיקום בשווי של 30,000 שקל.

אדם שהוא תושב או ששהה ב-7 באוקטובר באחד היישובים המסווגים בדרגה 2 דוגמת אופקים, שדרות, מפלסים ופרי גן, יקבל מענק בסך של 14,360 שקל, או 2,872 שקל (20%) במידה וטרם מלאו לו 18 שנים ב-7 באוקטובר, וכן סל טיפול ושיקום בשווי של 7,300 שקל. בהגדרה זו כולל ההסכם גם אנשים ששהו ב-7 באוקטובר בשטחים מחוץ ליישובים והמסיבות והוכרו כנפגעי פעולות איבה או כנכים עקב המתקפה, על פי בקשה שהוגשה עד ה-6.10.2024 .

אדם שהוא תושב או ששהה ב-7 באוקטובר באחד היישובים המסווגים בדרגה 1 דוגמת זיקים, ניר עם ויד מרדכי יקבל מענק בסך של 7,180 שקל, או 1,436 שקל (20%) במידה וטרם מלאו לו 18 שנים ב-7 באוקטובר. עוד קובע ההסכם כי אדם שהוא תושב יישוב בעל פגיעה משמעותית או נכח ביישוב כאמור, שלא הוכר כנפגע פעולות איבה או כנכה,  לרבות אדם שלא הגיש בקשה להכרה עד ל-6 באוקטובר 2024, יהיה זכאי לקבל את הסיוע הקבוע לדרגה 1.

ההסכם מעניק גם סל שיקום בשווי 15,000 שקל לאחים של חטוף ששוחרר ולילדיו אשר מלאו להם 30 שנים. כמו כן נקבע כי קרוב משפחה של חטוף, של חטוף ששוחרר או של אדם שנספה ב-7 באוקטובר ושמלאו לו 14 שנים ב-7 באוקטובר, יהיה זכאי למענק בסך של 14,360 שקל. ההסכם מגדיר קרוב משפחה כתושב מדינת ישראל שהוא הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות של נספה או חטוף וכן אדם שבן זוגו ממנו הוא התגרש או נפרד לאחר שהיו ידועים בציבור, נספה או נחטף ביום השבעה באוקטובר, ולהם ילדים משותפים שטרם מלאו להם 21 שנים.

חייל או משרת בכוחות הביטחון יהיה זכאי לסיוע המוגדר בהסכם במידה והוא תושב אחד היישובים שהוגדרו, או שהוא נכח ב-7 באוקטובר באחד המוקדים המקנים לו את הזכאות (ביישוב, במסיבה או בשטחי הלחימה מחוץ ליישובים) שלא במסגרת תפקידו. בהתאם, קרובי משפחתו של חייל או משרת בכוחות הביטחון שנספה יהיה זכאים לסיוע המוגדר בהסכם במידה ונוכחותו של החייל או של המשרת בכוחות הביטחון במקום בו הוא נספה ביום השבעה באוקטובר, לא הייתה במסגרת מילוי תפקידו.

עוד על פי ההסכם אדם שנקבעה לו דרגת נכות בגין אירועי ה-7 באוקטובר לא יהיה זכאי לסיוע על פי תבחין פגיעה ביישוב או במסיבה או על פי תבחין פגיעה מחוץ לשטח יישוב ולמסיבה. אדם שקיבל את הסיוע בגין תבחינים אלה ולאחר מכן נקבעה לו דרגת נכות, יקוזזו כספי המענק כמקדמה על חשבון התגמולים להם הוא זכאי. אדם שקיבל את הסיוע בגין תבחינים אלה והגיש בתוך שנתיים בקשה לקביעת דרגת נכות ולא נקבעה לו דרגת נכות, או שנקבעה לו דרגת נכות שלא זיכתה אותו בתגמול או במענק יידרש להשיב 60% מסך המענקים שקיבל במסגרת חוב לביטוח הלאומי.

בדיון היום קראו מספר חברי הכנסת להרחיב את ההכרה בתושבי אופקים, שלא מוכרים כיום באופן גורף כנפגעי פעולות איבה. ח"כ אלמוג כהן, תושב אופקים, התייחס בדיון לעובדה שלא ניתנה הכרה גורפת לתושבי העיר כנפגעי פעולות איבה: "אני באתי לוודא שכל תושבי אופקים יקבלו מענה. במצב הקיים אנחנו כאילו נענשים על זה שהצלחנו להדוף ולתחום אותם לשכונה אחת… היינו צריכים לתת להם להגיע לכל השכונות?". עו"ד רינת מסד סמולניק, יועמ"שית עיריית אופקים הסבירה: "אחרי ה-7 לאוקטובר מרבית תושבי שדרות הוכרו באופן כמעט אוטומטי כנפגעי פעולות איבה, כ-30,000 תושבים, והם קיבלו בין היתר קיבלו תט"ר של כ-14,000שקל.

עוד הוסיף: "אצלנו הוכרו בשלב הראשון רק אלפים בודדים מתוך כ-37,000 תושבים וניכר שיש פה אפליה ברורה למרות שהטבח שהיה בעיר אופקים היה משמעותי מאוד וב-3 בלילה עדיין הוא מחבלים בעיר. אנחנו רואים את כל תושבי העיר כמי שחוו את אירועי ה-7 באוקטובר. הגשנו בג"צ בעניין והוא עדיין עומד, בין היתר בגלל מה שקורה כאן והיה אמור לפתור את האפליה. בפועל ההסכם עושה את ההיפך, כי מי שהוכר מקבל 14,000 ועוד מימון טיפולים ב-7,300 ש"ח ומי שלא הוכר מקבל רק 7,180 שקל".

ח"כ קארין אלהרר התייחסה לקיזוז הכספים ממי שיגיש בקשה להכרה בנכות בתוך שנתיים מיום קבלת הסיוע ולא יוכר: "מדובר בגזירה שאי אפשר לעמוד בה. אתם אומרים לאנשים "אם תגישו בקשה אתם עשויים להפסיד". המטרה היא לא להסליל לנכות, אבל מאידך לא לפגוע בזכויות של אנשים.  

מספר בני משפחה של נרצחים הלינו היעדר ההכרה בהם כנפגעי פעולות איבה ועל תנאי ההסכם. אריאל שניר, אביו של איתן שניר ז"ל: "אני חוויתי את מה שקרה שם. הגעתי מוקדם בבוקר ומצאתי את איתן בתוך המיגונית. אי אפשר לכמת כאב. מצד שני גם אי אפשר למשוך בדו"ח אקסל ולחשוב שכולם אותו דבר. אם אתם חושבים שבנזיד עדשים הזה אפשר לקנות אותנו אז לא. אנחנו רוצים עזרה. מדברים פה ככה גבוה ולא מסתכלים על הנמלים שלמטה. הנמלה הזאת זה אני וכל מי שיושב פה. הייתי צריך להתחנן לטיפולים עבור הבן שלי, נתנו לי 15. אח"כ עשו טובה ואישרו לנו עוד. הזנחתם אותנו. אנחנו גמורים".

שמעון בוסיקלה, אבא של ירדן בוסקילה שנרצח בנובה: "קשה לי מאוד לראות את הויכוח והדיונים על מי מושך את השמיכה יותר חזק, מי בפנים ומי לא. כל אחד צריך לקבל את המענה. הטעות הגדולה היא שלקחו מיליארד ₪ ואיך מחלקים ולא בחנו את הצרכים ומצאו פתרון מעמיק. אתם מסתכלים על זה מהמקום היבש והקר של החוקיות ולנו אין כוח למשא ומתן. בואו נכבד את זכר ילדינו ונדע לתת את מה שצריך לתת".

בגירים שאחד מהוריהם נרצח ב-7 באוקטובר. זעקו שאינם מוכרים על פי שום חוק או הסכם ולא מקבלים שום מענה מהמדינה. ריטה, שאמה נרצחה ב-7 באוקטובר: "אף אחד לא מדבר איתנו ולא מכיר בנו. הביטוח הלאומי מאוד רוצה לעזור אבל אין לו כלים. אנחנו משפחה שכולה סוג ב'. יש לי שני מתבגרים בבית שלא זכאים לדבר. בעלי שאמא שלי הייתה לו כמו לאמא לא יצא מהמיטה שבוע אחרי המקרה. באותו יום הבנתי שאני ומשפחתי חייבים טיפולים. אחרי השבעה חזרתי לעבודה כי לא יכולתי להרשות לעצמי לשבת בבית והיה לי חשוב לשקם את עצמי, כדי שאוכל לשקם את משפחתי".

עו"ד רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה: "כבר לפני חודשים התרענו שמדובר בהסדר רע שלא נותן מענה. לקחו המוני אנשים והכניסו את כולם ובסוף אף אחד לא מקבל כלום. הכסף הזה ירד לטימיון כי הוא טיפה בים. צריך להכיר את האנשים, את הצרכים ולבנות משהו מולטי-דיציפלינארי. רצו לעשות טוב ועשו רע".

עו"ד רז ניזרי, המייצג את פורום היישובים האדומים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר: ":ניכר שנעשתה פה עבודה, אבל אנחנו חושבים שהתוצר לחלוטין לא נותן מענה לתכלית שלשמה הוקמה הוועדה, בין היתר כי הוקצו מיליארד ₪ והעוגה פשוט לא מספיק גדולה".  

עוד ב-

ביטוח לאומי העביר מענק ב-200,000 שקל: בשורה למשפחות החטופים

לכתבה המלאה

בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר: אני פונה למשרד האוצר והביטוח הלאומי- שבו שוב על סעיפי ההסכם, תחשבו על כל מה ששמענו כאן ותראו איפה אפשר לתת מענה לאנשים שנותרו בצד, בהם תושבי אופקים ובני המשפחות, במסגרת ההסכם הזה או במסגרות אחרות, עד שנמשיך את הדיון בהסכם.