כסף וצרכנות
ניר ברקת: "נלחם כדי להוזיל מחירים, ישראל תוביל בעולם בחדשנות"
שר הכלכלה, ניר ברקת, בהישג כמעט חסר תקדים בממשלה הנוכחית: רפורמה משמעותית שעברה למרות התנגדויות רבות. בריאיון מיוחד ל-ice פורש ברקת את משנתו הכלכלית, המאבק באוצר על ריסון המחירים, פירוק רמ"י, חשיבות פיתוח השותפות האסטרטגית עם הודו, ההתנגדות לביטול סימון המחירים ומה עומד לקרות ב-1 בינואר
שר הכלכלה, ניר ברקת, ממשיך בהאצת את תחום הכלכלה בארץ ומבצע שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית של ישראל. בריאיון ל-ice, הוא משתף את התוכניות השאפתניות שלו, את ההתמודדות עם האתגרים הגיאופוליטיים ואת הצעדים שיביאו לצמיחה כלכלית ברת קיימא, בנוסף, מרחיב השר על הרפורמה אותה הוא הוביל "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שתתחיל ב-1 לינואר 2025.
מה הייתה התוכנית שלך לפני שנבחרת לשר הכלכלה?
"לפני שנבחרתי, הכנתי תוכנית עבודה מקיפה למדינת ישראל וכתבתי ספר שמתאר את החזון הכלכלי שלי לשנת 2048, עת ישראל תחגוג 100 שנה. הספר כלל 14 פרקים, בהם הצגתי את דרכי לשדרוג הכלכלה הישראלית. עם כניסתי לתפקיד, כבר היה לי ברור כיצד לפעול. אני פועל בשיטה של פרופ' מייקל פורטר, שמתמקדת בהבנת היתרונות התחרותיים של מדינה או חברה, ובזכותה אני יודע כיצד למנף את היתרונות של ישראל בשוק הגלובלי, במיוחד בתחום ההייטק".
"לפני שנבחרתי, הכנתי תוכנית עבודה מקיפה למדינת ישראל וכתבתי ספר שמתאר את החזון הכלכלי שלי לשנת 2048, עת ישראל תחגוג 100 שנה. הספר כלל 14 פרקים, בהם הצגתי את דרכי לשדרוג הכלכלה הישראלית. עם כניסתי לתפקיד, כבר היה לי ברור כיצד לפעול. אני פועל בשיטה של פרופ' מייקל פורטר, שמתמקדת בהבנת היתרונות התחרותיים של מדינה או חברה, ובזכותה אני יודע כיצד למנף את היתרונות של ישראל בשוק הגלובלי, במיוחד בתחום ההייטק".
פרופ' מייקל פורטר - מומחה עולמי לשוק תחרותי. צילום חופשי ויקימדיה
מהן התוכניות הכלכליות שאתה מקדם כיום?
"עם הגעתי לתפקיד, הצבתי לעצמי מטרות ברורות הכוללות חמישה תחומים עיקריים:
1. פתיחת היבוא – להקל על תהליך היבוא ולהגביר את פתיחות השוק.
2. הקמת מנהלת צמיחה – להאיץ את הייצוא באמצעות מנהלת ייעודית.
3. הכשרות עובדים – להקים מערכת להכשרת עובדים במקצועות טכנולוגיים, תוך התאמתם לצרכים בשוק העבודה.
4. הדיגיטל הלאומי – לפתח אתרים מרכזיים שיאגדו את השירותים הממשלתיים במקום אחד.
5. פירוק מינהל מקרקעי ישראל – צעד שיביא לשיפור הממשל המקומי ולצמיחה כלכלית"
"עם הגעתי לתפקיד, הצבתי לעצמי מטרות ברורות הכוללות חמישה תחומים עיקריים:
1. פתיחת היבוא – להקל על תהליך היבוא ולהגביר את פתיחות השוק.
2. הקמת מנהלת צמיחה – להאיץ את הייצוא באמצעות מנהלת ייעודית.
3. הכשרות עובדים – להקים מערכת להכשרת עובדים במקצועות טכנולוגיים, תוך התאמתם לצרכים בשוק העבודה.
4. הדיגיטל הלאומי – לפתח אתרים מרכזיים שיאגדו את השירותים הממשלתיים במקום אחד.
5. פירוק מינהל מקרקעי ישראל – צעד שיביא לשיפור הממשל המקומי ולצמיחה כלכלית"
"הודו רואה בנו שותף אסטרטגי, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. היחסים איתה מתקדמים במהירות"
איך אתה רואה את ההתמודדות הגיאופוליטית העולמית?
"אני מגיע מעולם הגלובלי, עם הבנה עמוקה של השוק העולמי. לאחרונה ביקרתי בהודו, שם נפגשתי עם שר הכלכלה, ומאז אנו מקדמים שיתופי פעולה כלכליים עם המדינה. הודו, שהיא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, רואה בנו שותף אסטרטגי, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. היחסים איתה מתקדמים במהירות, ואני מתכנן משלחת מנכ"לים לפברואר הקרוב. עד לא מזמן, הודו לא ראתה בנו שותף משמעותי, אך כיום הם מבינים את היתרונות שלנו ורוצים לשתף פעולה. זו הזדמנות מצוינת לשני הצדדים, ואני מאמין שזו תהיה שותפות חשובה ופורייה בעתיד."
"אני מגיע מעולם הגלובלי, עם הבנה עמוקה של השוק העולמי. לאחרונה ביקרתי בהודו, שם נפגשתי עם שר הכלכלה, ומאז אנו מקדמים שיתופי פעולה כלכליים עם המדינה. הודו, שהיא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, רואה בנו שותף אסטרטגי, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. היחסים איתה מתקדמים במהירות, ואני מתכנן משלחת מנכ"לים לפברואר הקרוב. עד לא מזמן, הודו לא ראתה בנו שותף משמעותי, אך כיום הם מבינים את היתרונות שלנו ורוצים לשתף פעולה. זו הזדמנות מצוינת לשני הצדדים, ואני מאמין שזו תהיה שותפות חשובה ופורייה בעתיד."
התחלת בפעילות עזרה לסטארטאפים, יכול להרחיב?
"החסם הגדול ביותר של סטארטאפים ישראליים הוא למצוא לקוח מוצלח ראשון. המודל שלנו פותר את הבעיה על ידי חיבורים עם ביקושים בשווקים בינלאומיים, וממוקד בהעצמת תחומים עם יתרון יחסי כמו הייטק ואגרוטק. באמצעות קלאסטרים, אנחנו מחברים סטארטאפים, חברות, אקדמיה ומשקיעים, ומקשרים אותם לשווקים בינלאומיים, מה שמאיץ את הצמיחה שלהם. המטרה היא להנפיק לסטארטאפים לידים איכותיים, כשכל חברה צריכה לפחות 100 מפגשים עם לקוחות פוטנציאליים. המודל כולל ארגון כנסים ומפגשים, ומסייע לסטארטאפים ליצור קשרים עם שווקים חדשים. הממשלה תומכת בשינוי הזה לא רק במימון, אלא גם בהכוונה ובפיתוח הידע הנדרש להצלחה בשווקים הגלובליים. אנחנו גם מסבסדים נסיעות לחו"ל, ובינתיים נרשמו 1,200 איש המבקשים סיוע של 15,000 ש"ח לפגוש לקוחות בחו"ל, כשה-90% מהם חברות ללא לקוח ראשון".
"החסם הגדול ביותר של סטארטאפים ישראליים הוא למצוא לקוח מוצלח ראשון. המודל שלנו פותר את הבעיה על ידי חיבורים עם ביקושים בשווקים בינלאומיים, וממוקד בהעצמת תחומים עם יתרון יחסי כמו הייטק ואגרוטק. באמצעות קלאסטרים, אנחנו מחברים סטארטאפים, חברות, אקדמיה ומשקיעים, ומקשרים אותם לשווקים בינלאומיים, מה שמאיץ את הצמיחה שלהם. המטרה היא להנפיק לסטארטאפים לידים איכותיים, כשכל חברה צריכה לפחות 100 מפגשים עם לקוחות פוטנציאליים. המודל כולל ארגון כנסים ומפגשים, ומסייע לסטארטאפים ליצור קשרים עם שווקים חדשים. הממשלה תומכת בשינוי הזה לא רק במימון, אלא גם בהכוונה ובפיתוח הידע הנדרש להצלחה בשווקים הגלובליים. אנחנו גם מסבסדים נסיעות לחו"ל, ובינתיים נרשמו 1,200 איש המבקשים סיוע של 15,000 ש"ח לפגוש לקוחות בחו"ל, כשה-90% מהם חברות ללא לקוח ראשון".
איך המודל מתבטא בניהול הקלאסטרים ובפעילות בינלאומית, כמו הנסיעה להודו?
"הנסיעה להודו אינה רק מפגש עם לקוחות פוטנציאליים, אלא מתודה שלמה. יצאנו בקול קורא קטן, לא פרסמנו את התוכן, ובכל זאת הצלחנו להניע 200 מנכ"לים להצטרף. אנחנו לוקחים מטוס של אל על, ממלאים אותו, טסים וחוזרים בטיסה ישירה להודו. המודל מבוסס על יצירת חיבורים אמיתיים, ולא פגישות שטחיות, ולכן לא מפרסמים את סדר היום – הרעיון הוא ליצור קשרים מעמיקים ומשמעותיים".
"הנסיעה להודו אינה רק מפגש עם לקוחות פוטנציאליים, אלא מתודה שלמה. יצאנו בקול קורא קטן, לא פרסמנו את התוכן, ובכל זאת הצלחנו להניע 200 מנכ"לים להצטרף. אנחנו לוקחים מטוס של אל על, ממלאים אותו, טסים וחוזרים בטיסה ישירה להודו. המודל מבוסס על יצירת חיבורים אמיתיים, ולא פגישות שטחיות, ולכן לא מפרסמים את סדר היום – הרעיון הוא ליצור קשרים מעמיקים ומשמעותיים".
מפגש בין ברקת לשר הכלכלה ההודי פיוש גויאל. צילום: לע"מ
איך אתה רואה את העתיד של המודל הזה, ומהם היעדים שלך לשנים הקרובות?
"היעד שלי הוא להאיץ את הצמיחה ולממש את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל בשווקים הגלובליים. אני מצפה שהמודל יוביל לצמיחה של 10-15% שנתי, מה שיכול להכפיל את התל"ג לנפש תוך 15-20 שנה. אנחנו פועלים להרחיב את הקשרים עם מדינות נוספות, והמודל הזה יכול להפוך את ישראל לאחת המובילות בתחום הצמיחה הכלכלית והחדשנות"
"היעד שלי הוא להאיץ את הצמיחה ולממש את הפוטנציאל הכלכלי של ישראל בשווקים הגלובליים. אני מצפה שהמודל יוביל לצמיחה של 10-15% שנתי, מה שיכול להכפיל את התל"ג לנפש תוך 15-20 שנה. אנחנו פועלים להרחיב את הקשרים עם מדינות נוספות, והמודל הזה יכול להפוך את ישראל לאחת המובילות בתחום הצמיחה הכלכלית והחדשנות"
איך אתה רואה את המצב הכלכלי של ישראל בעולם?
"ישראל נמצאת במצב מאוד טוב מבחינת השפעה כלכלית עולמית. יש הרבה עניין בנו, לא רק במדינות הגדולות אלא גם בשווקים חדשים כמו הודו. אנחנו מציעים פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, ויש הרבה מדינות שמבינות את הערך של שיתוף פעולה איתנו. אנחנו לא רק שחקן קטן במזרח התיכון, אלא שחקן חשוב בעולם הכלכלה הגלובלית. אני רואה את ישראל כמדינה שיכולה להוביל ולהשפיע במגוון תחומים, וזו הזדמנות שאנחנו צריכים לנצל".
"ישראל נמצאת במצב מאוד טוב מבחינת השפעה כלכלית עולמית. יש הרבה עניין בנו, לא רק במדינות הגדולות אלא גם בשווקים חדשים כמו הודו. אנחנו מציעים פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, ויש הרבה מדינות שמבינות את הערך של שיתוף פעולה איתנו. אנחנו לא רק שחקן קטן במזרח התיכון, אלא שחקן חשוב בעולם הכלכלה הגלובלית. אני רואה את ישראל כמדינה שיכולה להוביל ולהשפיע במגוון תחומים, וזו הזדמנות שאנחנו צריכים לנצל".
"אני אעשה מה שאני יכול כדי להוזיל מחירים"
אחד המהלכים שהוביל ברקת הוא ריסון העלאת המחירים של ספקי המזון בישראל. המהלך הוביל ל-"רשימה השחורה" - שיימינג פומבי לחברות שלא יתיישרו במהלך המלחמה ולא יעלו מחירים.
מה הייתה מטרת הרשימה השחורה?
"הרשימה השחורה הייתה ניסיון לרסן את החברות הגדולות. למדנו מזה קודם כל שזה ריסן חלק מהחברות, חלק נכנעו, וזה היה מצוין. עשינו את זה אפילו חלקית, וזה היה הצלחה. מה שלמדתי זה שצריך לפתח מתודולוגיה שתעזור לציבור להתמודד עם מי שמנצל אותו. זה לא סתם שיימינג, אלא שיימינג ממוקד.
"הרשימה השחורה הייתה ניסיון לרסן את החברות הגדולות. למדנו מזה קודם כל שזה ריסן חלק מהחברות, חלק נכנעו, וזה היה מצוין. עשינו את זה אפילו חלקית, וזה היה הצלחה. מה שלמדתי זה שצריך לפתח מתודולוגיה שתעזור לציבור להתמודד עם מי שמנצל אותו. זה לא סתם שיימינג, אלא שיימינג ממוקד.
ביקשתי מהרשות להגנת הצרכן לפתח כלים לציבור, כדי שהוא ידע מי דופק אותו. זה בעצם לחנך את הציבור. אני מבין שזה היה בהיעדר כלי פיקוח אחרים, ואם לא נותנים לי חקיקה, אני אעשה מה שאני יכול. אם אני יכול, אני לא אשב בצד ואגיד שזה לא בעיה שלי. אני אעשה מה שאני יכול כדי להוזיל מחירים."
הרשימה השחורה של שר הכלכלה.
הרפורמה אותה חוקק שר הכלכלה ניר ברקת, "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל", שמטרתה העיקרית היא לפתוח את השוק לתחרות גלובלית, מציגה שינויים דרמטיים בשוק הקמעונאות. ברקת מסביר כי פתיחת היבוא תאפשר ליבואנים קטנים להיכנס לשוק, להציע מחירים תחרותיים יותר ולהוריד את יוקר המחיה. הוא מציין כי תחרות זו אינה רק אתגר ליבואנים הגדולים, אלא גם הזדמנות לשיפור משמעותי באיכות ובמחיר המוצרים לצרכן.
איך הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תשפיע על שוק הקמעונאות והיבוא בישראל?
"הרפורמה הזאת מציגה שינוי דרמטי בשוק הקמעונאות והיבוא, ומביאה עמה תחרות חדשה שיכולה להוריד את מחירי המוצרים לצרכן. השוק בישראל היה עד כה יחסית סגור עם חסמים שמנעו תחרות אמיתית, והרפורמה הזו באה לפתוח את השוק ליבוא מקביל ולחזק את התחרות. אנחנו כבר רואים תגובות חיוביות מקמעונאים ויבואנים, שמבינים שהצעד הזה יאפשר להם להתמודד עם ספקים זרים ולמצוא דרכים להוזיל מחירים. הרבה מהקמעונאים הגדולים, כמו רמי לוי, כבר מתכננים לאתגר את השוק עם יבוא סחורות במחירים נמוכים יותר, וזה יכול להוביל לתחרות חזקה יותר שתרסן את המחירים."
"הרפורמה הזאת מציגה שינוי דרמטי בשוק הקמעונאות והיבוא, ומביאה עמה תחרות חדשה שיכולה להוריד את מחירי המוצרים לצרכן. השוק בישראל היה עד כה יחסית סגור עם חסמים שמנעו תחרות אמיתית, והרפורמה הזו באה לפתוח את השוק ליבוא מקביל ולחזק את התחרות. אנחנו כבר רואים תגובות חיוביות מקמעונאים ויבואנים, שמבינים שהצעד הזה יאפשר להם להתמודד עם ספקים זרים ולמצוא דרכים להוזיל מחירים. הרבה מהקמעונאים הגדולים, כמו רמי לוי, כבר מתכננים לאתגר את השוק עם יבוא סחורות במחירים נמוכים יותר, וזה יכול להוביל לתחרות חזקה יותר שתרסן את המחירים."
איך תתמודד עם הבעיה של מחסור במרכזי לוגיסטיקה?
"זהו אתגר משמעותי שצריך להתמודד איתו. מרכזי הלוגיסטיקה הם אחד החסמים הגדולים בכניסת יבואנים חדשים לשוק, כי לא לכל אחד יש את התשתית הזו. היבואנים הגדולים כבר יכולים להתמודד עם זה, כי יש להם מרלוגים גדולים שמאפשרים להם להכניס סחורה בקלות יחסית. אבל היבואנים הקטנים יותר, במיוחד אלה שמתחילים את דרכם, לא תמיד יכולים להיכנס לשוק בגלל המחסור בתשתית לוגיסטית. הפתרון שאנחנו בודקים הוא שיתופי פעולה בין יבואנים קטנים לקמעונאים גדולים, כך שהקמעונאים הגדולים יכולים לאפשר ליבואנים הקטנים להשתמש במרכזי הלוגיסטיקה שלהם. זה יאפשר ליבואנים החדשים להוריד את המחירים ולהתחרות בצורה טובה יותר בשוק המקומי."
"זהו אתגר משמעותי שצריך להתמודד איתו. מרכזי הלוגיסטיקה הם אחד החסמים הגדולים בכניסת יבואנים חדשים לשוק, כי לא לכל אחד יש את התשתית הזו. היבואנים הגדולים כבר יכולים להתמודד עם זה, כי יש להם מרלוגים גדולים שמאפשרים להם להכניס סחורה בקלות יחסית. אבל היבואנים הקטנים יותר, במיוחד אלה שמתחילים את דרכם, לא תמיד יכולים להיכנס לשוק בגלל המחסור בתשתית לוגיסטית. הפתרון שאנחנו בודקים הוא שיתופי פעולה בין יבואנים קטנים לקמעונאים גדולים, כך שהקמעונאים הגדולים יכולים לאפשר ליבואנים הקטנים להשתמש במרכזי הלוגיסטיקה שלהם. זה יאפשר ליבואנים החדשים להוריד את המחירים ולהתחרות בצורה טובה יותר בשוק המקומי."
ישנם חסמים נוספים שמפריעים לכניסת שחקנים חדשים לשוק?
"חסם נוסף שצריך להתמודד איתו הוא נושא האשראי. היבואנים הגדולים מקבלים אשראי מספקים מחו"ל, כי יש להם היסטוריה עסקית מוכרת והם יכולים להתחייב לתנאים טובים. לעומת זאת, יבואנים חדשים לא תמיד יכולים לקבל אשראי מהספקים, כי הם לא מכירים אותם. אנחנו בודקים את האפשרות להעניק ביטוח אשראי ליבואנים החדשים, כדי לאפשר להם למכור את הסחורה לפני שיסדירו את מערכת היחסים עם הספקים. בנוסף, אנחנו בודקים איך אפשר להקל עליהם את תנאי האשראי, כך שהם יוכלו להתחיל לפעול בשוק בצורה חופשית יותר."
"חסם נוסף שצריך להתמודד איתו הוא נושא האשראי. היבואנים הגדולים מקבלים אשראי מספקים מחו"ל, כי יש להם היסטוריה עסקית מוכרת והם יכולים להתחייב לתנאים טובים. לעומת זאת, יבואנים חדשים לא תמיד יכולים לקבל אשראי מהספקים, כי הם לא מכירים אותם. אנחנו בודקים את האפשרות להעניק ביטוח אשראי ליבואנים החדשים, כדי לאפשר להם למכור את הסחורה לפני שיסדירו את מערכת היחסים עם הספקים. בנוסף, אנחנו בודקים איך אפשר להקל עליהם את תנאי האשראי, כך שהם יוכלו להתחיל לפעול בשוק בצורה חופשית יותר."
איך הרפורמה תשפיע על קצב האימוץ של היבוא?
"הקצב של האימוץ עדיין לא ברור לחלוטין, כי אנחנו נמצאים בשלב של תהליכים ראשוניים, אבל כבר עכשיו יש סימנים חיוביים. הרבה אנשים מתחילים לחפש פערים בשוק, ומבינים שאם הם יכולים לקנות סחורה זולה יותר מחו"ל, הם יכולים להציע מחירים טובים יותר לצרכן. אנחנו רואים שהשוק פתאום מאוד פתוח לשינויים, והקמעונאים והיבואנים מתחילים לחשוב איך להתמודד עם התחרות החדשה. קצב האימוץ יהיה תלוי בכמה מהר השחקנים החדשים יצליחו להיכנס לשוק ולבצע את ההתאמות הלוגיסטיות והעסקיות הנדרשות. בנוסף, אנחנו רואים כבר השפעה ראשונית של הרפורמה – רשות התחרות העניקה קנס של 15 מיליון שקל לחברה שניסתה למנוע יבוא מקביל, וזה מראה עד כמה השוק משתנה ומתחיל להיות פתוח יותר לתחרות."
"הקצב של האימוץ עדיין לא ברור לחלוטין, כי אנחנו נמצאים בשלב של תהליכים ראשוניים, אבל כבר עכשיו יש סימנים חיוביים. הרבה אנשים מתחילים לחפש פערים בשוק, ומבינים שאם הם יכולים לקנות סחורה זולה יותר מחו"ל, הם יכולים להציע מחירים טובים יותר לצרכן. אנחנו רואים שהשוק פתאום מאוד פתוח לשינויים, והקמעונאים והיבואנים מתחילים לחשוב איך להתמודד עם התחרות החדשה. קצב האימוץ יהיה תלוי בכמה מהר השחקנים החדשים יצליחו להיכנס לשוק ולבצע את ההתאמות הלוגיסטיות והעסקיות הנדרשות. בנוסף, אנחנו רואים כבר השפעה ראשונית של הרפורמה – רשות התחרות העניקה קנס של 15 מיליון שקל לחברה שניסתה למנוע יבוא מקביל, וזה מראה עד כמה השוק משתנה ומתחיל להיות פתוח יותר לתחרות."
מה יקרה עם המותגים כחול-לבן?
"הרפורמה לא באה לפגוע במותגים כחול-לבן, אלא להעצים את יכולת התחרות שלהם בשוק. המטרה היא לא להחליף את המוצרים המקומיים, אלא לאפשר למוצרים אלה להיות תחרותיים יותר מול המוצרים הזרים. אנחנו בונים מערכת שתשדרג את המיומנויות של העובדים הישראלים ותאפשר להם להתמודד עם אתגרים גלובליים. כשנשדרג את המיומנויות של העובדים, זה יאפשר למפעלים המקומיים להיות יותר תחרותיים, גם מול ייבוא זול יותר. אנחנו גם לא שוכחים את החשיבות של שמירה על המותגים המקומיים, אבל אנחנו מבינים שצריך לאפשר להם להתמודד בשוק חופשי, עם תחרות שמביאה לחדשנות ולשיפור איכות המוצרים."
"הרפורמה לא באה לפגוע במותגים כחול-לבן, אלא להעצים את יכולת התחרות שלהם בשוק. המטרה היא לא להחליף את המוצרים המקומיים, אלא לאפשר למוצרים אלה להיות תחרותיים יותר מול המוצרים הזרים. אנחנו בונים מערכת שתשדרג את המיומנויות של העובדים הישראלים ותאפשר להם להתמודד עם אתגרים גלובליים. כשנשדרג את המיומנויות של העובדים, זה יאפשר למפעלים המקומיים להיות יותר תחרותיים, גם מול ייבוא זול יותר. אנחנו גם לא שוכחים את החשיבות של שמירה על המותגים המקומיים, אבל אנחנו מבינים שצריך לאפשר להם להתמודד בשוק חופשי, עם תחרות שמביאה לחדשנות ולשיפור איכות המוצרים."
איך תתמודד עם הצורך בהכשרה ושדרוג מיומנויות עובדים שיפוטרו בעקבות הרפורמה?
"אנחנו עובדים על מערכת מיון חדשה שתעזור למעסיקים למצוא עובדים שמתאימים לצרכים שלהם, תוך שדרוג המיומנויות של העובדים. המערכת הזו תאפשר למעסיקים להגדיר את הצרכים שלהם בצורה מאוד ממוקדת, ובכך תסייע להם למצוא את העובדים המתאימים ביותר. אנחנו לא רק עוזרים למעסיקים למצוא עובדים, אלא גם מספקים הכשרה מקצועית שמסייעת לעובדים לשדרג את מיומנויותיהם ולהתאים את עצמם לשוק העבודה החדש. אנחנו רוצים לאפשר לעובדים להשתדרג מבחינת הכישורים שלהם, כך שהם יוכלו להשתלב במקצועות טכנולוגיים ובתחומים שיש בהם יתרון יחסי לישראל, כמו תעשיות טכנולוגיות וייצור. המטרה היא לשדרג את העובדים ולספק להם את הכלים להצליח בשוק העבודה של המאה ה-21."
"אנחנו עובדים על מערכת מיון חדשה שתעזור למעסיקים למצוא עובדים שמתאימים לצרכים שלהם, תוך שדרוג המיומנויות של העובדים. המערכת הזו תאפשר למעסיקים להגדיר את הצרכים שלהם בצורה מאוד ממוקדת, ובכך תסייע להם למצוא את העובדים המתאימים ביותר. אנחנו לא רק עוזרים למעסיקים למצוא עובדים, אלא גם מספקים הכשרה מקצועית שמסייעת לעובדים לשדרג את מיומנויותיהם ולהתאים את עצמם לשוק העבודה החדש. אנחנו רוצים לאפשר לעובדים להשתדרג מבחינת הכישורים שלהם, כך שהם יוכלו להשתלב במקצועות טכנולוגיים ובתחומים שיש בהם יתרון יחסי לישראל, כמו תעשיות טכנולוגיות וייצור. המטרה היא לשדרג את העובדים ולספק להם את הכלים להצליח בשוק העבודה של המאה ה-21."
איך כל זה משפיע על האבטלה בישראל?
"אנחנו נמצאים במצב שבו האבטלה נמוכה מאוד – רק 2.5%. זהו מצב אידיאלי מבחינת המשק, ואין בעיות גדולות בתחום התעסוקה. מה שאנחנו עושים זה לא רק להתמודד עם אבטלה, אלא גם לשדרג את המיומנויות של העובדים כדי שהם יוכלו להתמודד עם אתגרים גלובליים ולהתפתח בשוק העבודה. המטרה שלנו היא לא רק למנוע אבטלה, אלא גם להבטיח שהעובדים הישראלים יהיו מוכנים לתעשיות העתיד, כמו טכנולוגיה וייצור. אנחנו לא רואים את המפעלי ייצור המקומיים כבעיה, אלא כאתגר – כשמפעלים ייסגרו, העובדים שלהם ימצאו עבודה טובה יותר, הרבה פעמים בתחום טכנולוגי. אנחנו מפתחים מערכת שתסייע להם למצוא עבודה חדשה במהירות, וזו מערכת שמספקת פתרונות גם למעסיקים וגם לעובדים, ומביאה לתוצאה חיובית לשוק העבודה."
"אנחנו נמצאים במצב שבו האבטלה נמוכה מאוד – רק 2.5%. זהו מצב אידיאלי מבחינת המשק, ואין בעיות גדולות בתחום התעסוקה. מה שאנחנו עושים זה לא רק להתמודד עם אבטלה, אלא גם לשדרג את המיומנויות של העובדים כדי שהם יוכלו להתמודד עם אתגרים גלובליים ולהתפתח בשוק העבודה. המטרה שלנו היא לא רק למנוע אבטלה, אלא גם להבטיח שהעובדים הישראלים יהיו מוכנים לתעשיות העתיד, כמו טכנולוגיה וייצור. אנחנו לא רואים את המפעלי ייצור המקומיים כבעיה, אלא כאתגר – כשמפעלים ייסגרו, העובדים שלהם ימצאו עבודה טובה יותר, הרבה פעמים בתחום טכנולוגי. אנחנו מפתחים מערכת שתסייע להם למצוא עבודה חדשה במהירות, וזו מערכת שמספקת פתרונות גם למעסיקים וגם לעובדים, ומביאה לתוצאה חיובית לשוק העבודה."
מה המסר המרכזי שלך לגבי הרפורמה ביבוא, ומה עומד לקרות בראשון בינואר?
"אני רוצה להדגיש שני דברים מרכזיים. הראשון הוא פתיחת השוק לתחרות מול השווקים הבינלאומיים. השני הוא ההתמודדות עם אתגרים בשעת חירום, שבה יש לי חילוקי דעות עם האוצר. הרפורמה נועדה לשנות את כללי המשחק ולהקל על יבואנים חדשים להיכנס לשוק. החקיקה היא רק השלב הראשון – היישום בשטח הוא האתגר האמיתי."
"אני רוצה להדגיש שני דברים מרכזיים. הראשון הוא פתיחת השוק לתחרות מול השווקים הבינלאומיים. השני הוא ההתמודדות עם אתגרים בשעת חירום, שבה יש לי חילוקי דעות עם האוצר. הרפורמה נועדה לשנות את כללי המשחק ולהקל על יבואנים חדשים להיכנס לשוק. החקיקה היא רק השלב הראשון – היישום בשטח הוא האתגר האמיתי."
איך הרפורמה תשפיע על המחירים לצרכנים?
"הרעיון הוא שברגע שיבואנים חדשים יתחילו להביא סחורה בזול, היבואנים הגדולים יצטרכו להתאים את עצמם ולהוריד מחירים. לדוגמה, אם רמי לוי יביא סחורה בזול, היבואנים הגדולים יאלצו ללכת לספקים שלהם בחו"ל ולדרוש מחירים תחרותיים יותר. זה תהליך שיביא לריסון ולהתמתנות מחירים בכל השוק."
"הרעיון הוא שברגע שיבואנים חדשים יתחילו להביא סחורה בזול, היבואנים הגדולים יצטרכו להתאים את עצמם ולהוריד מחירים. לדוגמה, אם רמי לוי יביא סחורה בזול, היבואנים הגדולים יאלצו ללכת לספקים שלהם בחו"ל ולדרוש מחירים תחרותיים יותר. זה תהליך שיביא לריסון ולהתמתנות מחירים בכל השוק."
מה דעתך על ביטול סימון המחירים?
"אני מתנגד לביטול סימון המחירים. אין ספק שבמהלך המלחמה התעוררו קשיים משמעותיים, והדבר הוביל לכאוס מסוים, אך אין בכך להצדיק ביטול מוחלט של סימון המחירים. השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לייעל את שיטת הסימון. קיימות כיום טכנולוגיות מתקדמות, כגון עגלות חכמות המציגות את המחיר של כל מוצר בזמן אמת, המעניקות ערך מוסף לצרכן ומסייעות לו בקבלת החלטות מושכלות. אני פתוח לבחון שיטות חדשניות, בתנאי שהן אינן פוגעות בצרכן. לעולם לא אתמוך במודל או בשיטה שעלולים לפגוע בזכויות הצרכנים או להעמידם בעמדת נחיתות. תפקידנו הוא לשרת את הציבור, לא את הקמעונאים. כל פתרון שיוכיח את עצמו כמועיל לצרכן יישקל בכובד ראש, אך רק בתנאי שהוא מגן על האינטרסים של הציבור."
"אני מתנגד לביטול סימון המחירים. אין ספק שבמהלך המלחמה התעוררו קשיים משמעותיים, והדבר הוביל לכאוס מסוים, אך אין בכך להצדיק ביטול מוחלט של סימון המחירים. השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לייעל את שיטת הסימון. קיימות כיום טכנולוגיות מתקדמות, כגון עגלות חכמות המציגות את המחיר של כל מוצר בזמן אמת, המעניקות ערך מוסף לצרכן ומסייעות לו בקבלת החלטות מושכלות. אני פתוח לבחון שיטות חדשניות, בתנאי שהן אינן פוגעות בצרכן. לעולם לא אתמוך במודל או בשיטה שעלולים לפגוע בזכויות הצרכנים או להעמידם בעמדת נחיתות. תפקידנו הוא לשרת את הציבור, לא את הקמעונאים. כל פתרון שיוכיח את עצמו כמועיל לצרכן יישקל בכובד ראש, אך רק בתנאי שהוא מגן על האינטרסים של הציבור."
כשהצעתם ריסון מחירים בתקופת מלחמה, למה זה לא התקדם ומה היו האתגרים בדרך?
"כשנכנסנו למהלך פתיחת התחרות, הייתה תמיכה רחבה, אך בכל הנוגע לריסון מחירים בתקופת מלחמה, נתקלתי בהתנגדות מכל עבר – ממשרד האוצר ועד משרד המשפטים. עם פרוץ המלחמה, הבחנתי שחלק מהחברות מעלות מחירים בצורה לא מוצדקת, ולכן יזמתי חקיקה חדשה שתאפשר ריסון מחירים במצבי חירום – מהלך שלא היה קודם בישראל, כיוון שלא חווינו מצב חירום ממושך.
"כשנכנסנו למהלך פתיחת התחרות, הייתה תמיכה רחבה, אך בכל הנוגע לריסון מחירים בתקופת מלחמה, נתקלתי בהתנגדות מכל עבר – ממשרד האוצר ועד משרד המשפטים. עם פרוץ המלחמה, הבחנתי שחלק מהחברות מעלות מחירים בצורה לא מוצדקת, ולכן יזמתי חקיקה חדשה שתאפשר ריסון מחירים במצבי חירום – מהלך שלא היה קודם בישראל, כיוון שלא חווינו מצב חירום ממושך.
למרות שאני מאמין בשוק חופשי, הבנתי שצריך להגן על הציבור מניצול בזמן מלחמה. האוצר התנגד להעלות את הנושא בוועדת השרים, אז פניתי לח"כ דוד ביטן, שהגיש את הצעת החוק, וביולי היא אושרה. החוק מאפשר לשר הכלכלה, בתיאום עם האוצר, להכריז על מצב חירום ולהפעיל מנגנון לריסון מחירים. עם זאת, האוצר ממשיך להתנגד וטוען שאין הצדקה להכרזה, למרות שבדקנו ומצאנו עליות מחירים משמעותיות במאות מוצרים. פנינו למשרד המשפטים להכניס את ההכרזה לרשומות, אך גם שם נתקלנו בסירוב. ההתנגדות נובעת מגישה ניאו-ליברלית קיצונית שמסרבת להתערב בשוק, גם במצבי חירום. אנחנו לא נוותר ונמשיך להיאבק למען הגנה על הציבור בתקופות קשות".
למה אין דירוג מע"מ דיפרצינאלי?
"אני סבור שזו טעות. מתוך רצון ל'פשטות', הם מעריכים כי הפיקוח על מנגנון דיפרנציאלי יהיה מורכב מדי, ולכן בחרו שלא לאמץ אותו. כעת, גם בתקופת המלחמה, אנו עדים לעליית מחירים, הנובעת באופן ישיר מהמצב הביטחוני. ההחלטה המרכזית היא כיצד לגבות מיסים, תוך שמירה על מסגרות פיסקליות 'ממושמעות', כפי שמכנים זאת.
"אני סבור שזו טעות. מתוך רצון ל'פשטות', הם מעריכים כי הפיקוח על מנגנון דיפרנציאלי יהיה מורכב מדי, ולכן בחרו שלא לאמץ אותו. כעת, גם בתקופת המלחמה, אנו עדים לעליית מחירים, הנובעת באופן ישיר מהמצב הביטחוני. ההחלטה המרכזית היא כיצד לגבות מיסים, תוך שמירה על מסגרות פיסקליות 'ממושמעות', כפי שמכנים זאת.
לדעתי, מדובר בגישה שמרנית יתר על המידה, אף שהסכמתי להתקדם יחד איתם. במהלך הדיון, שר האוצר סמוטריץ' הציג את עמדתו, לפיה שנת 2025 צפויה להיות שנה מאתגרת מבחינה כלכלית בשל המלחמה, ולכן הוחלט לדחות את השינויים לשנה הבאה. יחד עם זאת, אני סבור כי היציאה מהמלחמה כבר החלה, ואין צורך להמתין לסיומה המוחלט כדי לנקוט צעדים משמעותיים. הצמיחה הכלכלית צפויה להתגבר בקצב מהיר, וכאשר הצמיחה גבוהה, ניתן להגדיל את החוב ולפרוס אותו לאורך זמן מבלי לגרום נזק משמעותי לכלכלה. במקום להעמיס עוד ועוד על הציבור, היה מקום לשקול הגדלת החוב, שיכול היה להיבלע בתוך הצמיחה הכלכלית המואצת של ישראל".
לסיום, איפה עומד איחוד מועצת הצרכנות והרשות להגנת הצרכן?
"זה נותר תקוע בשל היעדר מנכ"ל, וזה מצער מאוד. איני סבור שחברה ממשלתית עם תקציב של 15 מיליון שקלים צריכה להתנהל בחוסר יעילות כה בולט. הרעיון המרכזי הוא לאחד את הגורמים המעורבים כדי לשפר את רמת ההתייעלות והאפקטיביות. אני תומך במהלך זה, אף שהוא מנוגד לגישה הרווחת בקרב אנשי ציבור, המעדיפים לעיתים לפצל סמכויות ולמנות בעלי תפקידים נוספים. המועצה והרשות חייבות לפעול בשיתוף פעולה הדוק, ואני מאמין כי איחוד הכוחות ביניהן יכול להוביל לשיפור משמעותי בתפקודן. עלינו להתמקד במציאת דרכים לשיפור המצב הנוכחי ולהבטיח שהציבור יקבל את ההגנה והשירותים שהוא ראוי להם".
"זה נותר תקוע בשל היעדר מנכ"ל, וזה מצער מאוד. איני סבור שחברה ממשלתית עם תקציב של 15 מיליון שקלים צריכה להתנהל בחוסר יעילות כה בולט. הרעיון המרכזי הוא לאחד את הגורמים המעורבים כדי לשפר את רמת ההתייעלות והאפקטיביות. אני תומך במהלך זה, אף שהוא מנוגד לגישה הרווחת בקרב אנשי ציבור, המעדיפים לעיתים לפצל סמכויות ולמנות בעלי תפקידים נוספים. המועצה והרשות חייבות לפעול בשיתוף פעולה הדוק, ואני מאמין כי איחוד הכוחות ביניהן יכול להוביל לשיפור משמעותי בתפקודן. עלינו להתמקד במציאת דרכים לשיפור המצב הנוכחי ולהבטיח שהציבור יקבל את ההגנה והשירותים שהוא ראוי להם".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(7):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
7.ניר מספיק עם השקרים שלך לא מאמינים לך יותר.יוסף המזמר 12/2024/25הגב לתגובה זו1 0אדם שפל שלא עושה כלום.סגור
-
6.אחד השרים הכי כושלית בממשלה הזאתעירית 12/2024/25הגב לתגובה זו0 0ישראל במקום ראשון ביוקר המחיה שלה. שר כלכלה עלוב שהפקיר את תושבי ישראל לחסדי שמים. לך הביתה!!!!סגור
-
5.חחח...דמוקרטיה 12/2024/25הגב לתגובה זו1 0השר שמתעקש על ביטול סימון המחירים, יוזיל לנו מחירים. אפס בריבוע. מחירים עולים בעשרות אחוזים. בוא נראה אותך עוצר את העליות בינואר.סגור
-
4.ממשלת אבדון, אנטי ציוניתרוני 12/2024/25הגב לתגובה זו1 0את כולכם צריך לזרוק לכלא על בגידה במדינהסגור
-
3.קשקשן משודרגרון 12/2024/25הגב לתגובה זו1 0בלדבר הוא אלוףסגור
-
2.כתבה ממונתדוד אש 12/2024/25הגב לתגובה זו1 0השר הכושל שלא הביא לשום הוזלה במשק ..להיפך..סגור
-
1.עגלות חכמות המציגות את המחיר של כל מוצר בזמן אמתיייייייששששששש 12/2024/25הגב לתגובה זו0 0זו ממש תשובה למשל באושר עד יש עגלות חכמות כאשר לוקחים מוצר יש אפשרות לסרוק ואז שמגיעים לקופה לוקח 5 שניות עד התשלוםסגור
