שנת תשפ"ד, שנסתיימה לאחר 12 חודשים של מלחמת "חרבות ברזל", הובילה לשינויים בשוק ההון בישראל. למרות המצב הביטחוני המורכב, השוק הפגין חוסן, כאשר מדדי המניות המובילים עלו בממוצע של כ-13% ובכך עקפו את הבורסות המובילות בעולם. שוק איגרות החוב שיחק תפקיד מרכזי בגיוס כספים, בעיקר מענפי הנדל"ן והפיננסים. במהלך הרבעון האחרון של השנה, המשקיעים הזרים חזרו לרכוש מניות בתל אביב בסכום של כ-3 מיליארד שקל נטו, בעוד שהמשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הגבירו את הרכישות בכ-10 מיליארד שקל.

שנת המסחר החלה לאחר תשעה חודשים של מחאה נרחבת נגד הרפורמה המשפטית, בדיוק עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023. במהלך המלחמה, חלה הסלמה בגזרה הצפונית והכוננות הביטחונית ברחבי הארץ הגיעה לשיא, כאשר בסוף השבוע האחרון חוסל מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה. במהלך המלחמה, השוק הגיב במהירות: מדד הפחד זינק פי שניים, מדדי הבורסה ירדו ושער הדולר עבר את רף ה-4 שקלים – הגבוה מאז יולי 2012. השוק התאושש במהירות כבר החל מסוף אוקטובר 2023. בסוף השנה מדדי הדגל של הבורסה היו גבוהים יותר מרמתם ערב המלחמה. 

במקביל, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הכניסו את דירוג האשראי של ישראל לרשימת מעקב עם אופק שלילי ולראשונה בהיסטוריה הורידו את דירוג האשראי של ישראל. חברות כמו מודי'ס ו-S&P קבעו כי התחזית תיוותר שלילית, מה שמשקף עלייה בתפיסת הסיכון של החוב הממשלתי.

בעקבות הלחימה והצורך להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, הגירעון נסק לכ-8.3% בתשפ"ד, זאת לעומת כ-1.3% בשנה הקודמת, ולעומת יעד של 6.6% שנקבע בידי משרד האוצר. המלחמה הביאה להאטה בצמיחה כאשר נרשמה צמיחה שלילית לנפש, ולירידה בהשקעות בהייטק – קטר הצמיחה של המשק.

למרות ההשפעות של המצב הבטחוני והפוליטי, המדדים השיאו תשואות חיוביות אך בתשואות חסר אל מול השוק האמריקאי. 

לאורך השנה היתה לנתוני מאקרו כלכליים השפעה חיובית. שיעור האינפלציה התכנס לכ-3% - הרף העליון שהציב בנק ישראל; שיעור האבטלה הגיע לשפל של 2.6%; התאוששות בשוק הדיור שבאה לידי ביטוי בעלייה במכירת דירות כפי שעולה מנתוני הלמ"ס והאוצר.

שוק המניות הפגין עליות בכל המדדים הענפיים. מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-15% ובכ-11%, בהתאמה. מדד ת"א-125 עלה בכ-13%. מדד ת"א-35 הגיע ב-29 בספטמבר 2024 לשיא של כל הזמנים עם עלייה של כ-14.5% מהרמה ערב פרוץ המלחמה.
מדד ת"א-רשתות שיווק עלה בכ-29%, מדד  ת"א-בנייה שעלה בכ-23%, ומדדי ת"א-ביטוח ות"א בנקים-5 שעלו בכ-21% ובכ-19%, בהתאמה. 
באוגוסט 2024 השיקה הבורסה מדד מניות חדש – מדד ת"א קומבו 90 ובנקים 5 הכולל את מניות מדדי ת"א-90 ות"א בנקים-5. המדד עלה בכ-10% ממועד השקתו ועד סוף תשפ"ד.
מדד הפחד עלה בכ-25%, בעוד שהדולר נחלש בכ-3% לעומת השקל.  
המחזור היומי הממוצע בשוק המניות (בבורסה ומחוצה לה) הסתכם בכ-2 מיליארד שקל, בדומה לשנה הקודמת.

הציבור הישראלי צמצם את החשיפה למניות בתל אביב, וביצע מכירות נטו של כ-8.8 מיליארד שקל; המשקיעים המוסדיים המשיכו לנצל הזדמנויות והגבירו רכישות, שהסתכמו בכ-10.2 מיליארד שקל. משקיעי חוץ צמצמו את החשיפה למניות בתל אביב עם מכירות נטו של כ-6.6 מיליארד שקל, לעומת רכישות נטו בסך כ-2 מיליארד שקל נטו בשנת תשפ"ג. החל מחודש יולי 2024 המשקיעים הזרים חזרו לרכוש מניות בתל אביב עם רכישות נטו של כ-3 מיליארד שקל.
הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-7.2 מיליארד שקל – ירידה של כ-18% לעומת השנה הקודמת. הענפים המובילים השנה, כמו בשנה הקודמת, הם הנדל"ן והטכנולוגיה שגייסו כ-2.5 (כ-35%) וכ-2.0 (כ-27%) מיליארד שקל בהתאמה.

מדדי איגרות החוב לסוגיהן עלו בממוצע של כ-3.5%, כאשר מדדי האיגרות הקונצרניות הובילו את העליות. מדד תל בונד-גלובל עלה בכ-12% ומדדי איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד רשמו עלייה של עד כ-10.5%. 
מגמה מעורבת אפיינה את מדדי איגרות החוב הממשלתיות שקליות וצמודות המדד. המדדים לטווח הקצר נשאו תשואה חיובית של כ-5%; המדדים לטווח הארוך נשאו תשואה שלילית של עד כ-9%. 
המחזור היומי הממוצע באיגרות החוב הממשלתיות עלה בכ-30% לעומת השנה הקודמת; המחזור היומי הממוצע באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) עלה ב-2% בלבד מהמחזור הממוצע בשנה שעברה. גיוסי החוב מהציבור בשוק איגרות החוב בתל-אביב ע"י האוצר התגברו והסתכמו בכ-182 מיליארד שקל לעומת כ-56 מיליארד שקל בשנה שעברה. זאת, בשל הזינוק בהוצאות הביטחון והגידול בגירעון התקציבי.
התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים עלתה ב-60 נקודות בסיס והגיעה לכ-4.9% בסוף השנה. העלייה בתשואות האג"ח לטווח ארוך בארץ משקפת את העלייה בפרמיית הסיכון והמשך העלייה בגירעון הממשלתי, שהביאו להורדת הדירוג של ישראל.

גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב מהציבור וממשקיעים מוסדיים עלו והסתכמו בכ-94 מיליארד שקל – עלייה של כ-16% לעומת השנה שעברה. 
גיוסי הסקטור הריאלי הסתכמו בכ-61.2 מיליארד שקל – עלייה של כ-20% לעומת הגיוס בשנה קודמת. חברות הנדל"ן ממשיכות לבלוט עם גיוס בהיקף של כ-37 מיליארד שקל – עלייה של כ-37% מהגיוס בשנת תשפ"ג.
גיוסי הסקטור הפיננסי הסתכמו בכ-32.8 מיליארד שקל – עלייה של כ-11% לעומת הגיוס בשנה קודמת. עיקר הגיוס בוצע ע"י הבנקים הגדולים, בראשם בנק לאומי שגייס כ-9.4 מיליארד שקל.

כ-25 מיליארד שקל נוספים גויסו בהנפקות של איגרות חוב מגובות בפקדונות בנקאיים שקליים, לעומת כ-5.6 מיליארד שקל בשנת תשפ"ג. 

עלייה נרשמה במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-35 מכ-107 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת תשפ"ג, לכ-115 אלף יחידות ביום בממוצע השנה; יציבות במחזורי המסחר באופציות הדולריות שהסתכמו בכ-35-36 אלף יחידות ביום בכל אחת מהשנים תשפ"ד ותשפ"ג.

עוד ב-

מחקר חדש מזהיר: המשך ההסלמה בלחימה תוביל לפגיעה קשה בכלכלה

לכתבה המלאה

הזרמת הכספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500 הוגברה. כן נמשכה הזרמת כספים לקרנות הכספיות.