על רקע הורדת ריבית הפד, היום (ראשון), פרסם ג'וזף אמאטו, נשיא ומנהל השקעות ראשי בתחום המניות בחברת ההשקעות הגלובלית "נויברגר ברמן", ניתוח כלכלי וסקירה של ההפחתה בריבית מצד הפד והשלכותיה.

הפחתת הריבית מצד הפד לא הייתה רק הראשונה במחזור הזה, אלא גם הדרמטית ביותר מזה עשור וחצי. שוקי הריבית מעריכים מראש את גובה המהלך שהם מצפים מהפד לפני ההכרזה, ובדרך כלל הם צודקים. הפעם השווקים היו מפוצלים בין 25 ל-50 נקודות בסיס עד הרגע האחרון, וחברי התקשורת, שלרוב מיודעים היטב, לא סיפקו רמזים. אבל למרות כל המתח והוויכוחים על מה 50 מול 25 מרמזים לגבי מצב הכלכלה, העובדה שהייתה הפחתה היא הדבר החשוב ביותר, לדעתנו. זה מהווה את אחת הנקודות הקריטיות והחיוביות ביותר עבור משקיעים לטווח ארוך.

עסקים קטנים נאבקים
בנויברגר ברמן הדעות על הפחתת הריבית של הפד היו חלוקות בדיוק כפי שהיו בשאר השוק. בעוד רבים מצוות החוב חשבו שהפד צריך להפחית רק ב-25 נקודות בסיס, הם גם חשדו ש-50 זו התוצאה האפשרית. זה היה מאפשר לפד לפצות על החמצת ההזדמנות להוריד ביולי ולאפשר לו להדביק את קצב שאר הבנקים המרכזיים. הפד למעשה רכש לעצמו ביטוח נגד כלכלה מאטה. 50 הייתה הבחירה הנכונה - לא בגלל שאנו רואים סיכון גדול של מיתון, אלא מכיוון שהכלכלה האמריקאית אינה חזקה כפי שהנתונים מצביעים, ובוודאי שאינה חזקה מספיק כדי להצדיק ריבית ריאלית של 2.5%. יש סיבה מדוע הצרכנים והעסקים הקטנים מרגישים כה מדוכאים למרות שיעור הצמיחה של 2% ומעלה, נתוני שכר המשימות העמידים ומדד S&P 500 הבוחן באופן עקבי שיאים חדשים.

המציאות היא שמדד S&P 500 אינו מייצג את הכלכלה הרחבה. 500 החברות הגדולות ביותר בארצות הברית אינן לוקחות הלוואות מהבנק המקומי כדי לנסות להרחיב את העסקים שלהן. הן מייצרות זרם מזומנים חופשי ואם הן בוחרות לגייס הלוואות, זה בשווקי האג"ח הממשלתיים המדורגים השקעה בריבית צרה מאוד. החיים בדרך כלל הופכים קשים יותר והתנאים הפיננסיים נוקשים יותר ככל שאתה יורד בסדר החשיבות. התנאים הפכו להיות נוחים יותר בשנה האחרונה, אך עדיין יש יותר בנקים אמריקאים המחמירים את תקני ההלוואות לעסקים קטנים מאשר מרככים אותם, על פי הסקרים האחרונים של הפד.

 
החברות הקטנות המתמודדות הללו הן אלו שרוב האמריקאים עובדים עבורן. רוב ההערכות ממקמות את החלק של כוח העבודה המועסק על ידי חברות מדד S&P 500 בכ-25-30%. יתרה מכך, נתוני שכר המשימות הלא חקלאיות בכותרות יכולים להסתיר את מידת העמידות של שוק העבודה באמת בעבודות ממשלתיות או בריכוז צר בשירותי חינוך ובריאות במגזר הפרטי. דוחות התעסוקה הלאומית האחרונים של ADP מצביעים על כך שיצירת העבודה במגזר הפרטי נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2021 - וסוג החולשה הזה נוטה לבשר חולשה כלכלית.

הורדת רגל מהבלמים
זה הדיסוננס שאנו מתארים בשנה האחרונה, בין חברות גדולות וקטנות, או בין צרכנים בעלי הכנסה גבוהה שמוגנים במידה רבה מהלם עלות המחיה והריבית והצרכנים בעלי הכנסה נמוכה שעדיין נפגעים קשות. המהלך של הפד בשבוע שעבר מצביע על כך שהוא מבין שהוא צריך לקחת את ההובלה מהכלכלה הרחבה יותר ולא להסתמך על קבוצה מצומצמת של מנהיגים. עם זאת, מדובר על "ביטחון" של הפד, במילותיו של יו"ר ג'רום פאוול, בכך שהאינפלציה ירדה מספיק כדי לאפשר פעולות ביטוח, כדי שהמגבלות יוסרו מצרכנים ועסקים פחות מבוססים. גם ב-50 נקודות בסיס, מדובר על הורדת רגל מהבלמים לדעתנו, ולא על דאגה לגבי האם נגיע לגבעה הבאה.

עוד ב-

המערכת הבנקאית האמריקאית מגבשת קונצנזוס על המשך מדיניות הפד

לכתבה המלאה

פאוול אמר במסיבת העיתונאים שלו שהמהלך הזה הוא "כיול מחדש" והשתמש בביטוי הזה כמה פעמים. הוא ציין גם שלא צפויות עוד הפחתות של 50 נקודות בסיס, אבל השוק עדיין לא בטוח בזה ומניח שיהיו הפחתות נוספות. אם המשקיעים חוששים שהפד לא מתעדכן כמו שצריך, הם עלולים לצפות להפחתות מהירות יותר וצמיחה איטית יותר בשבועות הקרובים, וזה יכול להיות מטריד. מצד שני, התגובה הראשונית לשינוי – עלייה בעקומת התשואות וביקוש מתון למניות קטנות – מצביעה על יותר ביטחון לגבי התחזיות העתידיות. בדרך כלל השווקים לוקחים זמן להתרגל להתחלה של הורדות ריבית, אבל עבור משקיעים לטווח ארוך, זה כמעט תמיד מתפתח לטובה. המהלך הזה מראה שהאינפלציה והריביות כבר לא עוצרות אותנו, ושהן מתחילות לבנות בסיס לצמיחה הכלכלית הבאה.