שיעור הנשים המשתלבות במקצועות טכנולוגיים בתעשיית ההייטק ירד בשנה שעברה ובענף מעריכים כי הגיוון באוכלוסיית העובדים רק ילך ויפגע עם התמשכות המשבר. על מנת לבלום את התופעה וכדי לחזק את מעמדן של נשים בתעשייה ובהייטק, הקים מרכז לאודר לקידום תעסוקה בנגב, בהובלת רונלד לאודר ו-JNF ארה"ב, פורום נשים מובילות בהייטק ובתעשייה בנגב. 

הפורום התכנס ביום שלישי האחרון למפגש ראשון במרכז לאודר, כשברקע מהדהדים נתוני רשות החדשנות מהחודשים האחרונים, לפיהם כ-16 אלף נשים הצטרפו לתעשיית ההייטק בישראל ב-2022, אך רק כמחציתן השתלבו בתפקידים טכנולוגיים. בתמונת מצב המשק הנוכחית, כ-52% מכלל הנשים בענף מועסקות בתפקידים טכנולוגיים לעומת 71% מהגברים.

לכן, השינוי בשנה שעברה מעיד על מגמה מדאיגה של נשירת נשים מהתפקידים הטכנולוגיים. עוד מוקדם לדעת כיצד ישפיע המשבר המעמיק בחודשים האחרונים, אך בכירות ובכירים בענף מעריכים שהוא יפגע במיוחד בגיוון של אוכלוסיית העובדים במקצועות הטכנולוגיים. 40 המנהלות הבכירות שהשתתפו בפורום סיכמו היום כי יפעלו בשילוב כוחות על מנת לקדם נשים לעמדות מפתח ותפקידים טכנולוגיים בתעשייה ובהייטק.  

"כשיש ירידה בכמות ההזדמנויות בשוק בכלל, מי שנפגע בדרך כלל הן אוכלוסיות מוחלשות", אומרת מאיה הופמן-לוי, מנהלת אתר  הפיתוח של Dell Technologies בבאר שבע, שהשתתפה בכינוס הראשון של 'נשים מובילות בהייטק ובתעשייה בדרום' במרכז לאודר. ״זו משימה חשובה של כולנו יחד לפעול כדי להבטיח הזדמנויות לכולם״. 

קרן כהן, מנהלת מרכז לאודר. צילום: סאלי פטל

הופמן-לוי חברה בצוות שמוביל את פורום המנכ"לים.יות שלחברות ההייטק בבאר שבע והיא ממובילות האקוסיסטם הדרומי. "כחלק מההאטה בשוק יש ירידה בכמות משרות הג'וניור המוצעות לסטודנטים", משתפת הופמן-לוי, "עלינו המנהלות לפעול יחד, בשיתוף יוזמות תעסוקה פילנתרופיות כמו מרכז לאודר ויחד עם המדינה, כדי לייצר הזדמנויות. עלינו להגיע למסה קריטית של חברות הפועלות בנגב ומשרות איכותיות המוצעות כאן, על מנת לבלום את הנשירה של נשים מהפריפריה. המדינה תהיה חייבת להשקיע משאבים בעידוד חברות גדולות ובינוניות המהוות עוגן תעסוקתי להעביר פעילות לנגב. כרגע אין מספיק חברות ומשרות שיאפשרו למצות את הפוטנציאל של בוגרות המוסדות האקדמיים בנגב". 

בקרב נשים בדואיות השלכות המשבר חמורות אף יותר. "הסטודנטיות הבדואיות לומדות בדרך כלל במכללות וחברות ההייטק מגייסות לרוב מהאוניברסיטאות", מתארת אלאא אבו עליון, מנהלת תוכנית המנטורינג בעמותת סיראג' המונה 200 סטודנטים וסטודנטיות בדואים, מהם 60% נשים. "שיטת חבר מביא חבר מתחזקת את המציאות בה  גברים יהודים הם רוב עובדי ההייטק בישראל. לסטודנטיות הבדואיות אין עדיין חברים בהייטק, עד לפני שלוש שנים כשהתחלנו לפעול לא היו למשל כלל סטודנטיות בדואיות למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון. בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הבדואים באוניברסיטת בן גוריון. כיום לומדים בה 15 סטודנטים למדעי המחשב וארבעה סטודנטים להנדסת חשמל, תוכנה ומערכות מידע, שאנו מלווים. כעת עלינו לעבוד יחד עם כל השותפות שלנו בחברות ההייטק בדרום, שהתכנסו יחד לפורום הנשים המובילות בהייטק ובתעשייה בדרום שקם במרכז לאודר, על מנת להבטיח הזדמנויות תעסוקה שוויוניות לסטודנטיות שאנו מלווים". 

אורי כרמל מנכל ארץ עיר בכנס נשים מובילות. צילום: סאלי פטל

לפני נתוני רשות החדשנות מהשנה שעברה נשים מובילות פחות מעשירית מהסטארט-אפים, אלא שלא רק בענף ההייטק ישנה בעיה. דו"ח של S&P מלפני שנתיים קבע כי רק 2.8% ממנכ"ליות החברות במשק הישראלי הן נשים. פורום הנשים המובילות שהוקם במרכז לאודר יעסוק גם בקידום נשים לעמדות מפתח בתעשייה בדרום. מרכז לאודר סייע לאלפי סטודנטיות וסטודנטים בליווי, ייעוץ וסדנאות הכנה לעולם התעסוקה בדרום על מנת להעניק להם את הכלים להתמודד עם אתגרי שוק העבודה המשתנה. 

בראשית האירוע נשאה דברים מנהלת מרכז לאודר, קרן כהן ואחר כך שמעו המנהלות את הרצאתה של רות עדן, מנכ״לית ומייסדת שותפה של אירגון מנהלי הקהילות Community Forward. האירוע התמקד ביצירת רשת קשרים בין המנהלות לטובת חיזוק האקוסיסטם הדרומי ופעולה משותפת לקידום נשים בתעשייה ובהייטק. כמו כן, הודגשה באירוע החשיבות של פעילות חברות התעשייה וההיי-טק למען הקהילה בפרויקטים חברתיים ולמנהלות הוצגה פעילות הכפר השיקומי ״עדי נגב – נחלת ערן״.  

עוד ב-

העלאה בשכר הבסיס ומענקי פרישה מוגדלים: זה ההסכם הקיבוצי שנחתם

לכתבה המלאה

"ענפי ההייטק והתעשייה בישראל ניצבים בצוק העיתים בהיבטי גיוון ההון האנושי", אומר אורי כרמל, מנכ"ל עמותת ארץעיר המפעילה את מרכז לאודר, "פורום נשים מובילות בהייטק ובתעשייה בדרום שהקמנו במרכז לאודר, מהווה פלטפורמה חיונית לגיבוש שילוב הכוחות שיאפשר לחברות היצרניות ומרכזי הפיתוח בדרום לקדם נשים ולגוון את אוכלוסיית העובדים ושדרת הניהול. החלטנו לא לחכות שיתפוגג ערפל הקרב, אלא לפעול כעת על מנת לבלום את פוטנציאל הפגיעה ואף להביא לקידום של נשים מהפריפריה בתעשייה ובהייטק למרות המיתון. זאת, כחלק מחזון מרכז לאודר לחיזוק הנגב".