תרבות ופנאי

"אמיליה פרז": מצדיק לחלוטין את כל השבחים שנשפכו עליו

הסרט "אמיליה פרז" שעלה בסוף השבוע האחרון נע בין כמה ז'אנרים שונים ובסופו של יום מהווה יצירה קולנועית מרהיבה שאין ספק שתככב בעונת הפרסים הקרובה. ציון: 4.5 כוכבים | ביקורת סרטים

אביב עגיב | 10/11/2024 7:28

הסרט "אמיליה פרז" שעלה בסופ"ש האחרון מהווה לחלוטין את יריית הפתיחה של עונת הפרסים המתקרבת. קרוב לוודאי שהסרט הזה יככב במהלך התקופה הקרובה ונשמע עליו עוד רבות ולא בכדי.

קשה לשים אותו תחת הגדרה אחת וזה גם לחלוטין כל קסמו. הוא הכלאה בין כמה וכמה ז'אנרים. ממש שילוב בין מותחן, מיוזיקל וכמובן פשע שכל זה בכלל חוסה תחת הקטגוריה של סרט קווירי.

הסרט, שנע בצורה מדודה ולעיתים גם חדה בין אותם ז'אנרים, משרטט בסופו יצירה קולנועית מרהיבה לעיניים ובעיקר לנשמה של אחת היצירות הכי מקוריות שנראו לאחרונה על המסך הגדול ושבוימו על ידי ז'אק אודיאר – מגדולי הקולנועים הצרפתיים שאחראי על כמה וכמה יצירות לא מבוטלות ("ליבי החסיר פעימה" , "חלודה ועצם" ועוד).

אז מה הופך את אמיליה פרז לכ"כ מרהיב ומיוחד?
ראשית, הוא מגיע אלינו אחרי עיטור כבוד בדמות שלל זכיות מפסטיבל קאן האחרון שם הוא כיכב וקטף פרס חבר השופטים ופרס לשחקנית הטובה ביותר. שנית, הוא מציג בדרכו משולש נשי מרהיב בין שלוש שחקניות שמגיעות מרקעים שונים (כל אחת מפורסמת בדרכה) ומצליח להביא את הכימיה ביניהן לכדי יצירה מהפנטת ומקורית.

במרכז העלילה אנו מתוודעים לראש הקרטל האכזרי המקסיקני (בגילומה של השחקנית הטרנסית קרלה סופיה גסקון) שרוצה לבצע את משאלת ליבה ולעבור ניתוח לשינוי מין. יש בבקשה הזו שלה הרבה מניעים שרובם מתגלים במהלך הסרט ושקשורים לתמה המרכזית שלו. על מנת להוציא את תוכניתה אל הפועל, היא משיגה (בכוח) את עו"ד ריטה מורה קסטרו (בגילומה של זואי סלנדה המהפנטת) שמתבקשת על ידה להוציא את התוכנית אל הפועל ולסייע בכל הבירוקרטיות והקשיים שעומדים ממול.

לעיסה הזו מצטרפת אשתו של ראש הקרטל (סלינה גומז) שמגיעה עם מטען משלה ולא תיתן לעבר שלו לשנות או להשפיע על חייה. הופעת אורח מרשימה למדי מגיעה בדמות הרופא המנתח שמגלם השחקן מארק איונייר שעושה עבודה מעולה ומוכיח את יכולות המשחק הבינלאומיות שלו. המסע לשינוי מין חובק מדינות – ביניהן גם תל אביב ואפילו תמצאו שם קריצה מארץ מנהדרת.

הסרט, כאמור, נע בין כמה וכמה ז'אנרים ותמות וזולג מאחד לשנייה בלי להתבלבל. הדבר הזה יכול קצת לעשות ערבוביה למי שמצפה לסרט "רגיל", ויש פה גם בחירה אומנותית נועזת למתוח את היריעה לכמה וכמה נשואים שונים שיכולים בשלב מסווים לגרום לקהל לאבד סבלנות. הסרט מנצל את היכולות של השחקניות שלו ומותח אותן עד דק.

זואי סלנדה, שכבר כיכבה בשוברי הקופות "אווטאר" ו"הנוקמים" מעניקה תצוגת משחק מחשמלת שלטעמי משדרגת את מעמדה בכמה רמות מעל והיא הכוכבת האמיתית של הסרט.

זואי סלנדה, קרדיט: יונייטד קינג

גם השחקנית הטרנסית קרלה סופיה גסקון מחשמלת את המסך וקרוב לוודאי שתעשה היסטוריה. סלינה גומז שלחלוטין מוכיחה שהיא שחקנית רצינית (כפי שהיא מציגה ב"רק רוצחים בבניין") מהווה לצערי את החוליה החלשה מבין השלושה והנוכחות שלה קצת "נבלעת" בתוך כל הפרטים והמשחק.

כוחו של "אמיליה פרז" הוא ביכולת להציג נושאים כמו חרטה, חמלה, אשמה וטיהור בדרכים שונות ומוקוריות. בשיאים שלו יש בו נגיעות של אלמדובר והוא הזכיר לי ברוחו את "הכל אודות אמא" האייקוני.

עוד ב-

טיילור סוויפט ובילי אייליש ראש בראש וביונסה שוברת שיא | גראמי 2025

לכתבה המלאה

"אמיליה" מצטיין מאוד בויזואליה שלו ובאסתטיקה שהוא מציג – מהנאמברים המרהיבים, הכוראוגרפיה שעשויה כהלכה ועד הלבוש והצילום האייקוני שלו שמקבע אותו כקלאסיקה קוורית שתיזכר גם דורות קדימה. גם אם לא הכול מושלם בסרט הזה, הוא לחלוטין מוכיח בצדק את המחמאות שקיבל במהלך החודשים האחרונים וסביר להניח שיככב ביתר שאת בעונת הפרסים הקרובה.