בבנק ישראל פרסמו את ההתייחסות למסחר בשוק מטבע החוץ ברבעון הראשון של 2021 והעמידו מספר נושאים במוקד.  תחילה הוסבר על התפתחות שער החליפין – היחלשות של השקל במקביל להתחזקות הדולר בעולם.

במהלך הרבעון נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ-3.7% בניגוד למגמה ארוכת הטווח של התחזקות השקל. מנגד, התחזק השקל מול האירו בשיעור של כ-0.8%. מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, נחלש השקל ב- 1.3%.

במהלך הרבעון הראשון התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים, ובכללם האירו (4.5%), היין היפני (7.4%), והפרנק השוויצרי (7%). מנגד, נחלש הדולר מול הפאונד הבריטי (0.7%) והדולר הקנדי (1.2%)

תנודתיות שע"ח – עלייה בסטיית התקן בפועל ובסטיית התקן הגלומה
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה במהלך באופן ניכר במהלך הרביע לרמה ממוצעת של 9.75%, יותר מפי שניים מרמתה הממוצעת ברביע הקודם.

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה בכ-0.6 נקודות האחוז במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ – 6.9%.

רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה במהלך הרביע על 10.4%. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 7.2%, ירידה של 0.5 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם.

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח
אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע רוב המגזרים המשיכו להתנהל בהתאם למגמה ארוכת הטווח – הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-6.5 מיליארד דולר; תושבי חוץ מכרו מט"ח נטו בהיקף של כ-3.1 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי עבר מרכישות מט"ח נטו למכירות נטו בהיקף של כ-4.1 מיליארד דולר.

נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרבעון בכ-40% לרמה של כ-10.2 מיליארד דולר, כאשר עיקר העלייה נובעת מנפח המסחר היומי בעסקאות החלף. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) עלה בכ- 1.9 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע הראשון על כ- 43.3%.