הזמר והיוצר הכי ישראלי שיש, חגג השבוע 75 שנים ונזכר ברגע קשה דווקא מינקותו. ארצי שזכה לשפע של ברכות ומחוות מרגשות מצד מעריצים, התייחס בתגובה לדבר שהיה הכי חסר לו עם בואו לעולם והפיצוי לכך שהגיע באיחור של 75 שנה.

המוזיקאי, שנולד במושב אלוני אבא שבעמק ישראל, להורים ניצולי שואה, סיפר אמש על מגיפת הפוליו שהתחוללה אז בישראל שהרחיקה אותו מהוריו, וכיצד אהבת הקהל שהורעפה עליו השבוע פיצתה על כך.

"התרגשתי לקבל את מבול הברכות שלכם, את כל הפוסטים ואת המתנה הנפלאה שכללה פטיפון וסרט מרגש ומהמם. מה אגיד לכם? זכיתי", כתב הזמר בחשבון האינסטגרם שלו.
"כשנולדתי לפני 75 שנה היתה מגיפת פוליו נוראית בארץ והרחיקו את ההורים שלנו מאיתנו, וכיוון שכך בקיבוץ אלוני אבא לא קיבלנו את החיבוק שהילד כה זקוק לו בכניסתו לעולם. תרשו לי להגיד לכם שפיציתם אותי 75 שנה אחרי", התוודה ארצי בפני הקהל הנאמן שלו.
 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Shlomo Artzi | שלמה ארצי‎‏ (@‏‎shlomoartziteam‎‏)‎‏

ארצי שבילה את המשך ילדותו בבית סבו - שהיה החזן הראשי בבית הכנסת של קריית ים ג' - שיתף ברדיו גם את החוויות המעצבות משם שייתכן שהיו ההשראה לשיר "נוף ילדות" (בגן העדן של ילדות...):

עוד ב-

צפו: שלמה ארצי נועל את הטקס הלאומי ל-7 באוקטובר ומרגש מדינה שלמה

לכתבה המלאה

"בחגים הייתי מגיע לסבא שהיה עוגן מאד חזק עבורי. ומאד נהנתי. הבית היה 200 מטר מהים. זו היתה שכונה של יוצאי רומניה, מרוקו, תימן ועיראק ואני התערבבתי. כולם היו דתיים, היינו הולכים יחדיו לבית הכנסת. בשבת לא היינו נכנסים לים. אלא משחקים כדורגל. אני התערבבתי בבתים של החברים שלי בקריית ים וזה היה חלק חשוב בחיי כור ההיתוך כזה וזו אחת התקופות המדהימות בחיי".