בעוד מחירי המזון בישראל ממשיכים לטפס לגבהים חדשים, מסתבר כי הוועדה הממשלתית שהוקמה לפני כשנה במטרה להגביר את התחרות בשוק המזון והטואלטיקה, בראשות שמואל סלבין, נכשלה במשימתה. הוועדה, שהייתה אמורה להוביל מהפכה בענף, התכנסה רק שבע פעמים מאז הקמתה, כאשר הישיבה האחרונה התקיימה בתחילת השנה - זאת למרות גל העלאות המחירים החד שפקד את השוק.

על פי הפרסום בכלכליסט, מצב זה מדגיש את הכשל המתמשך בטיפול בבעיית יוקר המחיה בישראל. בעשרים השנים האחרונות, ממשלות ישראל לא השכילו לטפל באופן אפקטיבי בריכוזיות הגבוהה בשוק המזון, שבו שולטים מספר מצומצם של ספקים דומיננטיים. ספקים אלה, המחזיקים בנתחי שוק משמעותיים, ממשיכים לחזק את מעמדם תוך פגיעה בתחרות והעלאת מחירים חוזרת ונשנית.

בניסיון להתמודד עם המצב, נקבע בשנה שעברה במסגרת חוק ההסדרים איסור על מיזוגים בין חברות מזון גדולות (עם מחזור מכירות מעל 307 מיליון שקל) לבין חברות קטנות יותר (עם מחזור מעל 30 מיליון שקל). צעד זה נועד לבלום את מגמת הריכוזיות המתגברת בשוק, שהתפתחה בעקבות מסע רכישות אגרסיבי של החברות הגדולות לאורך השנים.

על רקע המצב, רשות התחרות מבקשת להאריך בשנה נוספת את האיסור על מיזוגים בענף. זאת מתוך הבנה שמתן אור ירוק למיזוגים נוספים עלול להחריף את בעיית הריכוזיות ולסכל כל אפשרות לרפורמה משמעותית בעתיד. כעת, כשחוק המזון שנועד להגביר את התחרותיות מתגלה כבלתי מספק, נראה כי הצרכן הישראלי נותר ללא הגנה אמיתית מול כוחם העולה של הספקים הגדולים בשוק.

חוסר האפקטיביות של הוועדה והיעדר פעולה משמעותית מצד הממשלה מעלים סימני שאלה קשים לגבי רצינות הטיפול ביוקר המחיה בישראל. בשעה שהציבור מתמודד עם התייקרויות חדות במוצרי יסוד, נראה כי הפתרונות המוצעים נשארים ברמת ההצהרות בלבד, ללא יכולת אמיתית לחולל את השינוי המיוחל בשוק המזון הישראלי.