כסף וצרכנות

ישראל נשארת מאחור: מדוע אנחנו לא חלק ממהפכת האנרגיה העולמית?

מהקלות מס באיטליה ועד לתמריצים בקליפורניה: לאחר ה-7 באוקטובר, החל תהליך של אגירת אנרגיה ביתית שאפשר לכל בית להפוך לאי אנרגטי עצמאי ושמעניק חוסן אזרחי ממשי. אבל כדי שתוכל לספק לאזרחים ביטחון אנרגטי אמיתי ישראל עוד צריכה לעשות שיעורי בית

אלי שרביט | 10/10/2024 10:32

אילוסטרציה (צילום shutterstock, freepik)

במציאות הגלובלית הנוכחית, אשר רוויה במשברים גיאופוליטיים ובאקלים קיצוני, אשר משפיעים לרעה על סדר היום האנרגטי, נושא הביטחון האנרגטי מקבל משנה תוקף. התלות במקורות אנרגיה מסורתיים כמו תחנות כוח וגז טבעי, מערכות הולכה מסורתיות, הופכות את המדינות לפגיעות, והצורך בביזור מקורות האנרגיה הופך לחיוני. בתוך כך אנרגיות הירוקות בכלל ומימן בפרט, מתגלים כפתרונות מהותיים שיכולים להבטיח עתיד יציב יותר.

היתרון המרכזי של המימן, מימן ירוק בעיקר, טמון בכך שמדובר במקור אנרגיה טבעי לחלוטין ועל-זמני, כאשר השימוש בו אינו מותיר אחריו זיהום או פגיעה בסביבה. מעבר ליכולת הנעה באמצעות מימן, הטכנולוגיות מתקדמות לכיוון של אגירה על בסיס מימן, מה שפותח אפשרויות חדשות ליציבות אנרגטית.

אנרגיית השמש, הנכס החשוב ביותר של ישראל בתחום האנרגיה הירוקה, מופקת בשעות האור בלבד. אך על מנת להבטיח ביטחון אנרגטי מתמשך, יש לאגור את האנרגיה הזו ולהשתמש בה לאורך כל שעות היממה, מה שמחייב מערכות אגירה כחלק אינטגרלי ממערכות הייצור. כיום האגירה מיושמת ברוב המכריע של המקרים ע"י סוללות ליתיום, אך העתיד שייך למערכות אגירה מימניות.

במדינה שחייבת להיערך לספיגה נרחבת בזמן עימות והדבר נכון לחזית ולעורף כאחד, מושג המפתח הוא ביזור. ביזור מקורות האנרגיה ככל הניתן, עד הקצה ממש. החשש מפגיעות במקורות האנרגיה הופך מוחשי יותר כאשר מתבוננים על התלות הנוכחית בתחנות כוח מרכזיות, אסדות גז בודדות וצמתים מרכזיות במערכת ההולכה.

תרחיש בו פגיעה באחת מהן יכולה להשבית אזורים שלמים במדינה לפרקי זמן משמעותיים, מבהיר כי אין תחליף לביזור שייצור מערכת חשמל רובוסטית עם פגיעות נמוכה גם בתרחישי ספיגה נרחבת. אנרגיות ירוקות, כמו אנרגיה סולארית ואגירת מימן, מאפשרות ביזור אמיתי של מקורות האנרגיה.

כבר היום, בין השאר, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, אנו עדים לתחילת תהליך של אגירת אנרגיה ביתית שמאפשרת לכל בית להפוך לאי אנרגטי עצמאי. תהליך זה לא רק מבטיח ביטחון אנרגטי לפרט, הוא גם מעניק חוסן אזרחי ממשי ומשמעותי. שוו בנפשכם את ההבדל בין שטחי ארץ נרחבים השרויים בעלטה, לבין אוסף משקי בית חסינים אנרגטית.

המודל החדש אותו צריכה ישראל לאמץ הוא ביטחון אנרגטי ברמת הבית הבודד. מערכת החשמל של הבית שקולה לממ"ד שמגן מפני איומים קינטיים, כך מערכת אגירת אנרגיה ביתית מגנה מפני הפסקות חשמל ותלות במערכות הארציות. באופן זה, גם במצב של ניתוק מרשת החשמל, אספקת החשמל הביתית לא נפגעת. הדבר נכון לבתים פרטיים, מערכות חיוניות בבנייני מגורים, מרכזי חוסן ישוביים ושכונתיים ועוד.

אלי שרביט יור קיודיסול, קרדיט צילום: ישראל הדרי

כדי לאפשר מהפכה זו, על ישראל לשחרר את החסמים ולהתקדם ברגולציה תומכת. בעולם כבר מבינים שהמעבר לאנרגיות ירוקות הוא לא רק צורך סביבתי, אלא חלק מהותי מהביטחון הלאומי. איטליה, לדוגמה, העניקה הקלות מס נרחבות לכל מי שמתקין מערכות סולאריות, באיחוד האירופי מעניקים מענקים לרכישת מע' סולאריות ומענקים כפולים למערכות משולבות אגירה.

בקליפורניה, שגם היא מתמודדת עם הפסקות חשמל תכופות, ניתנים תמריצים לתושבים לאמץ מערכות מבוזרות, מה שמקטין את התלות ברשת הארצית ומפחית את הצורך הבהול לשקמה לאחר תקלה.

במבט לעשור הקרוב, ברור כי המימן יהפוך לשחקן מרכזי בשוק האנרגיה. טכנולוגיות הנעה באמצעות מימן כבר נכנסות לשימוש בתחבורה כבדה, לרבות ספינות, רכבות ואוטובוסים, אך הפוטנציאל האמיתי טמון באגירה רחבת היקף של מימן כמקור אנרגיה זמין ויעיל במיוחד בשעות בהן הייצור הסולארי פוחת.

אם ישראל תשכיל לאמץ את הטכנולוגיות החדשות ולהשקיע בתשתיות לאגירת אנרגיה ולשימוש במימן, היא תבטיח ביטחון אנרגטי לאזרחיה בשגרה ובחירום כמו גם תעמוד ביעדים השאפתניים שהעמידה לעצמה במעבר לאנרגיות מתחדשות.