כסף וצרכנות

הקשר בין משבר האקלים וחקלאות: זו התוכנית שתציל את ישראל

כיצד יכולה חקלאות ישראלית טכנולוגית לשרוד ואף לשגשג בעולם שבו הטמפרטורות עולות והמשאבים הטבעיים נדלים? בעידן של משבר האקלים, ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים אך גם עם הזדמנויות רבות, כשכל פתרון חקלאי חדש שנולד בשדותיה עשוי להכריע את מאזני המזון העולמיים

פרופ' יורם קפולניק | 6/10/2024 11:12

משבר האקלים (צילום shutterstock, freepik)

משבר האקלים, מציב אתגרים משמעותיים בפני הכלכלה העולמית והמקומית והשפעתו על החקלאות היא אחת הבולטות והמדאיגות ביותר. שינויי האקלים משפיעים על מערכות הביקוש וההיצע העולמיות, מערערים את היציבות הכלכלית ומאיימים על ביטחון המזון ברחבי העולם.

יצור מזון בעידן בו משאבים מתכלים או יש צורך בשימוש יתר בתשומות (בשל משבר האקלים) לא רק מייקר את המוצרים החקלאים הוא אף עומד בבסיס ההחלטה של חקלאים לא להמשיך לגדל באזורים גיאוגרפיים רבים.

בישראל, המצב מורכב אף יותר. מעבר לאתגרי האקלים, אירועי ה-7 באוקטובר הובילו להחרפת המשבר החקלאי. הפגיעה בשטחי גידול, עזיבת עובדים זרים, יבול ותוצרת שלא טופלה או נאספה והקשיים הביטחוניים יצרו מציאות מאתגרת במיוחד עבור החקלאים הישראלים. התוצאה היא עלייה במחירי המזון, צמצום בהיקף הגידולים וחשש לפגיעה בביטחון המזון הלאומי.

למרות האתגרים, ישראל ממשיכה להוביל בחדשנות חקלאית. חברות ישראליות מפתחות פתרונות מתקדמים בתחום החקלאות המדייקת, כגון שימוש ברחפנים לניטור שדות וגידולים.

חברת SeeTree, למשל משתמשת בבינה מלאכותית לניתוח נתונים על שטחי יבול, מה שמאפשר לחקלאים לזהות בעיות ולטפל בהן ביעילות. מספר חברות בתחום החקלאות האנכית, מציעות פתרונות לגידול ירקות בתנאים מבוקרים, ללא תלות באקלים או בשטח חקלאי מסורתי.

כיום, פועלות בישראל מספר חברות המפתחות פתרונות ביולוגיים להארכת חיי המדף של תוצרת חקלאית ולהגדלת התפוקה, תורמות להפחתת בזבוז מזון ולשיפור היעילות החקלאית. חדשנות זו בתחום האגרוטק מציבה את ישראל בחזית ההתמודדות עם אתגרי החקלאות בעידן של שינויי אקלים והרחבת התמיכה בהם תאפשר ביטחון תזונתי לאומי טוב יותר.

קרן ,BARD הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי, תומכת ברעיונות מדעיים כמענה להתחממות הגלובלית. בפטנט עולמי חדש, פרי מחקר משותף של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת צפון קרולינה, נמצאה יכולת גנטית של עגבניות להניב בטמפרטורות גבוהות.

התכונה, מאפשרת יבול רגיל בתנאים נוחים ויבול מוגבר בחום. הקרן מעודדת בדיקת רעיונות דומים לפתרונות עתידיים ויחד עם המדענית הראשית של משרד החקלאות יזמו תמיכה לשיפור החקלאות המידבר עם חוקרים בארה"ב.

פרופ' יורם קפולניק, קרדיט: נעמה כץ

המפגש בין חקלאות לטכנולוגיה בישראל הוא בולט במיוחד בשנים האחרונות. טכנולוגיות כמו רחפנים לניטור שדות וטיפול במזיקים, רובוטים לקטיף ושימוש בגנומיקה לפיתוח זנים חדשים, יהפכו לכלים יעילים לשיפור הפעילות החקלאית ולהפחתת הפסדים. השילוב של טכנולוגיה גבוהה עם מודעות אקולוגית פותח לישראל אפשרות להיות בחזית המאבק במשבר המזון העולמי תוך ניסיון לשמר את משאביה הטבעיים.

אולם, טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. ישראל חייבת לפתח תוכנית-אב לאומית למזון ותזונה, הכוללת אסטרטגיה מקיפה לביטחון מזון. זו צריכה לכלול הרחבת מאגרי המזון לשעת חירום, עידוד גידול מזונות מזינים מגוונים בישראל להפחתת התלות ביבוא, והשקעה בחדשנות לשיפור היעילות והתפוקה החקלאית.

בנוסף, יש צורך בהקטנת התלות במדינות אחרות, גיוון מקורות היבוא ועידוד ייצור מקומי של מוצרים אסטרטגיים. חשוב לבצע ניתוח מעמיק של יכולת החקלאות הישראלית לספק את צרכי התזונה הלאומיים, ולהכיר בחשיבות ביטחון המזון כחלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי-חברתי הכולל.

לסיכום, משבר האקלים והאירועים הביטחוניים מציבים בפני ישראל אתגרים משמעותיים בתחום החקלאות והכלכלה. עם זאת, היכולת של ישראל לחדש ולהתאים את עצמה לתנאים משתנים מהווה יתרון משמעותי.

השילוב של חדשנות טכנולוגית, תכנון אסטרטגי ארוך טווח והשקעה בפיתוח בר-קיימא יכול לא רק להבטיח את ביטחון המזון של ישראל, אלא גם להציב אותה כמודל עולמי להתמודדות עם אתגרי החקלאות והאקלים במאה ה-21. לשם כך יש צורך בהרחבת המו"פ בנושאים מעשיים, בהגברת שת"פ בין אקדמיה לתעשייה, במיקוד בביטחון המזון והתחממות הגלובאלית ושיתופי הפעולה עם חברות ומדענים מארה"ב.