בסוף השבוע התפרסם דוח Climate Action Monitor של ה-OECD: הדוח מנתח ומשווה פעולות, צרכים ותחזיות לשם היערכות למשבר האקלים (אדפטציה) והפחתות נדרשות (מיטיגציה) של המדינות החברות ב-OECD ומדינות שותפות נוספות בהקשר של שינוי אקלים.

הדוח של ה-OECD מפורסם על רקע הקיץ האחרון, שעל פי שירות האקלים של קופרניקוס היה הקיץ החם ביותר מאז תחילת המדידות, שבו כל אחד מהחודשים יוני, יולי, אוגוסט ספטמבר ואוקטובר היו החמים ביותר בהשוואה לאותם חודשים בהיסטוריית המדידות. על פי ההערכות, שנת 2023 תהיה כמעט בוודאות השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות, ותהיה גבוהה ב-1.43 מעלות צלסיוס בהשוואה לטרום המהפכה התעשייתית. כתרחיש עתידי לחשיפות, נבחר בדוח תרחיש בינוני (SSP 2-4.5). פרופ' נגה קרונפלד שור חברה בוועדת המומחים של International Programme for Action on Climate שחיבר את הדוח.

בדוח מוצגות מספר תוצאות חשובות הדורשות את היערכות ישראל:

על פי הדוח, גם בתרחיש המתון שנבחר, בשנים 2080-2099, אדם בישראל צפוי להיחשף לכ-80 ימים בשנה שבהם הטמפרטורה המקסימלית תעלה על 35 מעלות צלסיוס. נתון זה הוא השלישי בגובהו מבין כל המדינות שנבחנו, והוא נובע מכך שבישראל יהיו כ-45 ימים כאלו יותר לאדם בממוצע בהשוואה ל-1995-2014. עלייה זו היא הגבוהה ביותר בין כל מדינות ה-OECD והמדינות השותפות שנבדקו.

תוצאה זו חמורה אף יותר כשבוחנים את התוצאות לגבי לילות חמים, שבהם הטמפרטורה לא תרד מתחת ל-20 מעלות צלסיוס. בשנים 2080-2099 הישראלים ייחשפו לכ-145 לילות כאלו, מספר המהווה עלייה של כ-48 לילות בשנה לאדם בממוצע בהשוואה לערך הממוצע בין 1995-2014. עלייה זו היא השנייה בגובהה ביחס למדינות שנבחנו. לילות חמים, ובמיוחד משך ארוך של לילות חמים, תורמים במידה שווה ואפילו גבוהה יותר במקרים מסוימים לעקת חום, להתפתחות איי חום עירוניים ולעלייה בתמותה. מכאן שיש צורך דחוף בהיערכות לחשיפה נרחבת של האוכלוסייה לטמפרטורות גבוהות למשך זמן ארוך.

נושא נוסף שבו מוצגות תוצאות חריגות יחסית בנוגע לישראל הוא חשיפה של גידולים לתנאי בצורת, שמוגדרים בדוח על ידי אינדקס הכולל ירידה במשקעים וחשיפה לטמפרטורות גבוהות (המשפיעות על לחות הקרקע). העלייה בשטח החשוף לתנאי בצורת בין ממוצע השנים 1995-2014 לבין השטח שצפוי להיחשף לתנאי בצורת בשנים 2080-2099 בתרחיש מתון בישראל היא הגבוהה ביותר בין כל המדינות שנבחנו. באחרונה, פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח של הועדה הבין משרדית להערכות מערכות מזון לשינוי אקלים שהובלה על ידי המדענית הראשית במשרד, פרופ' נגה קרונפלד שור: https://www.gov.il/he/departments/news/food-systems.

בדוח המלצות לפעולות שיסייעו לישראל להתמודד עם סיכונים אלו בצורה כוללת. הנתונים המוצגים בדוח ה-OECD שפורסם כעת, מחזקים את הצורך ביישום ההמלצות שהעלה הדוח של המשרד להגנת הסביבה ושותפיו בממשלה.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "הנתונים העולים מהדוח של ה-OECD בנוגע לישראל, מצביעים על הצורך בהמשך היערכות לשינוי אקלים. המשרד להגנת הסביבה מוביל מהלכים בשיתוף משרדי הממשלה השונים ויחד עם הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות להעלאת החוסן של ישראל - מהלכים רחבים הכוללים מימון תוכניות ופעולות היערכות לרשויות, הכנת תוכנית היערכות לאומית, הכנת מפות סיכוני אקלים, ועוד"

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור: "הדוח מציג באופן ברור את העובדה שישראל נמצאת בסיכון מוגבר (hot spot) להשלכות שינוי האקלים. על מנת להתמודד עם התחזיות, עלינו לקדם את הידע המדעי והמקצועי המקומי בנושא, שיאפשר קבלת החלטות מושכלות המבוססות על מדע וידע."

"המשרד מקדם את המחקר בנושא שינוי אקלים על ידי הוצאת קולות קוראים למחקרים ומלגות, וכן עוסק בבניית כלי מרחבי שיסייע למקבלי החלטות בקבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות בנושא הערכות לשינוי אקלים. גם כיום, כשישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים, חשוב לא להזניח את ההתמודדות עם איומים נוספים ובכללם שינוי אקלים, ובמיוחד היום, חשוב שקביעת סדרי העדיפויות והשקעת המשאבים תעשה בצורה נכונה ויעילה".
 

עוד ב-

תם עידן ה-Wifi? בשורה דרמטית לצרכני האינטרנט ברחבי העולם

לכתבה המלאה

מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר עמיאל וסל: "המשרד להגנת הסביבה פועל בשיטתיות עם כלל משרדי הממשלה ועם עשרות רשויות מקומיות כדי לקדם את ההיערכות המיטבית לשינויים הצפויים. אנו ממשיכים ומעדכנים את התרחישים השונים יחד עם גופי המקצוע האמונים על כך בארץ ובעולם. לאחר עבודת מטה מעמיקה ונרחבת נפרסם בחודשים הקרובים את התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים אשר תתווה את אופן התמודדות המדינה עם סכנות אלה. הגברת החוסן האקלימי תסייע לרשויות ולמשרדי הממשלה במגוון האתגרים הביטחוניים והחברתיים הצפויים בעתיד"