הקיץ והשנה האחרונה נראו אחרת בארץ מבחינת התיירות הנכנסת והיוצאת. אם היינו עד לפני שנה בתיירות שיא של כ 4 מיליון, כיום אנחנו בירידה של כ-80%, שזה למעשה הרף של המדינה בכדי לתת סיוע לתיירות. כך אומר לנו יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת.

הייתה תיירות השנה?
"התיירות מתחלקת לכמה קטגוריות. יש את העסקים, ביקורי משפחות ויש את מה שנקרא תיירות משווקת, Promotable Tourism, שאתה נוסע למדינה בשביל לתייר בה. אז בסקשן של התיור, אנחנו באפס. בסקשן של הביקורי משפחות, משלחות הזדהות, אז סך הכל התנועה מגיעה למשהו מהסך הכללי לבערך כ- 15-20% משנה רגילה. זאת אומרת, ירידה של כ- 80%. המשמעות לכך היא, שאין עבודה בכלל. בהתחלה היו יותר משלחות הזדהות, שהיו מגיעות להצטלם ולתרום. יש אחוזונים בודדים של משלחות, של קבוצות עולה רגל מאפריקה, מהמזרח הרחוק, אינדונזיה, אני מדבר על בודדים. אבל זה באזור של השברי האחוזים. ובפועל הענף מושבת, זה לגבי המצב הקיים."

צריך תיירות נכנסת בארץ?
התחום של תיירות נכנסת הוא לא מנוהל והוא מתנהל מאליו. משרד האוצר באופן כללי חושב שזה דבר מיותר כולל משרד התיירות. השאלה, האם צריך תיירות בכלל, ותיירות נכנסת בפרט. אז קודם כל מבחינת החלק בכלכלה, ענף התיירות הנכנסת מכניס דולרים למדינה, כמו התעשיות הביטחוניות האזרחיות. זאת אומרת בלי תעשייה אווירית וצבאית, הוא ענף ייצור מספר 4 בשנה נורמלית, אז מבחינה הזו הוא חשוב. הוא גם מהווה 15% ממקומות העבודה בפריפריה, זה בפן הכלכלי. אבל ב-2019 INSS, שזה כל הראשים המדברים באולפנים, אמר שתיירות נכנסת זה נכס אסטרטגי למדינת ישראל, כולל ביטחוני. כיוון שהתיירות הנכנסת אלינו מהווה 15% מהתל"ג של הרשות הפלסטינית, והיא כלי מאוד חשוב בדיפלומטיה ציבורית ובנושא של תדמית, כי 80%  מהאנשים שחוזרים לביקור בישראל משנים את עמדתם לטובה. אגב, כמה שאני ותיק בענף, הייתי בשבוע שעבר בשוויץ בדיונים של ארגון חוות התעופה, במסגרת תפקיד בינלאומי שיש לי, אני לא זוכר שנים שלא הייתה ביקורת, אלא שהשנה  הביקורת התחלפה בטינה ושנאה שהם לא רציונליים. והדבר הזה רובץ אצלנו וירבוץ אצלנו גם אחרי המלחמה הזאת לפחות תקופה. לא שמישהו פעם אהב את היהודים יותר מדי, אבל זה קיבל ממדים. היחידים שיוכלו להפיץ ניחוחות חיוביים לגבי ישראל, יהיו אנשים זרים שיגיעו לכאן, יחזרו וישתפו את החוויות שלהם. לא קמפיינים, לא משרד החוץ, עם כל מיני נאומים וקשקושים. אם הבן אדם היה, תהיה לו חוויה חיובית. הם אלה שיוכלו לסייע לנו להשיב מעט מהכבוד והתדמית הלאומית שלנו שירדו למטה גם כך. למרות שאני נרוצה להגיד לך שהשפל בתדמית שלנו בחו"ל הוא לא עניין הסברתי, כי הרגש הוא שלילי, ורגש שלילי אתה לא מתקן באמצעות גיליון אקסל של נתונים הגיוניים.

לכן, רק אנשים שיהיו פה יתקנו את זה. המדינה צריכה לעבוד בזה שיהיו פה אנשים, והיא צריכה לעבוד במה יקרה כשהם נמצאים פה, ולעבוד בזה שהיא תוודא שיש כלים תוך כדי הביקור שלהם שיכולים להדהד את החוויה שלהם בזמן אמת, כמו שעושות הרבה מאוד מדינות. תיירות זה חלון ראווה קריטי לגבי התדמית והמעמד הבינלאומי שלהם ובהתאם הן מנגישות. באיחוד האירופי זה בערך 30% מהכלכלה, בארצות הברית זה קצת למעלה מ-10% וישראל מתפארת בזה, שזה רק 3%, כשהיא צריכה את זה יותר מכולם ביחד. עכשיו הנה יש ענף שהוא גם מייצר כלכלה, במיוחד בפריפריה והוא גם תורם לנושא של התדמית במעמד הבינלאומי. מישהו צריך לתכנן את זה ולהגיד רגע, תיירות זה דבר שהוא חשוב לנו בהרבה מאוד רבדים. אפשר גם להחליט שלא צריך תיירות, זו החלטה סבירה אבל שתהיה מנומקת."

מה דעתך על הטלת מע"מ לתיירות נכנסת?
"זאת החלטה שכבר 20 שנה מוציאים את אותו נייר עבודה מהמגירה, ללא בושה, אפילו לא מעדכנים אותו, ושמים אותו על המדף. חוץ מלהגיד נרוויח, שאין לזה שום קשר לשנת 2025,  כי אנחנו לא רואים תיירות. באופן מגוחך, הם טוענים שבשנת 2025, זה יכניס 750 מיליון שקל. זאת אומרת, הערכה שלהם שבשנת 2025 תהיה ירידה, של 70%  ביום שיהיו פה תיירים, הישראלים ישובו להיות רצויים בחו"ל, וגם מחירי כרטיסי הטיסה יהיו זולים יותר. אם זה באמת אינטרס לאומי, ברמה האסטרטגית של מעמד ותדמית, להטיל מע"מ, זה מישהו שכל עולמו צר כגיליון חישוב של אקסל.

בתקציב הקודם, הוציאו ניירות עבודה מלפני 15 שנה עם עדכון. לא היה שום דיון רציני בכל אחד מהדברים שציינתי, לגבי התרומה הכלכלית, אחוז העבודה בפריפריה והחשיבות. אומרים שזה בעיקר לתדמית. מבקרים פה תיירים, ו80% מהם חוזרים עם דעה יותר חיובית, לפי הסקרים של המדינה. אף אחד לא אמר, רגע, מה הערך הכלכלי של המשפט הזה? אז העיסוק הוא על המע"מ עבור 600 אלף תיירים אם זה משתלם ושווה. אבל מה הנזק שנובע מזה? ואיזה יתרונות נעלמים בעקבות זה? עכשיו, זה לא סביר שבמצבנו, מדינת ישראל תעלה את המחירים.

הפורום הכלכלי הבינלאומי מפיץ פעם בשנה את רמת התחרותיות בתיירות. תחרות של מדינה, שזה אומר רמת המחירים. הדירוג הוא לפי 117 מדינות. מדינת ישראל הייתה בדירוג של המקום ה115. אז אנחנו גם ככה, אחת המדינות היקרות בעולם ועם תדמית הכי גרועה בעולם. להודיע לתיירים שאנחנו מעלים את המחירים? עוד נושא שקורה בישראל שהוא מקומם. ישראל אחראית על המקומות הקדושים לשלושת הדתות כל למעשה, יש לה סוג של מונופול על הכניסה למקומות הקדושים אליהם אנשים רוצים לבוא ולהתפלל, בעיקר נוצרים כמובן אבל גם יהודים. שאלוהים הוא דייר אצלי, אני אשים איזה מחיר שאני רוצה? בחו"ל המחשבות על המהלכים הללו, נחשבים כאנטישמים. ישנו מקום קדוש שאני רוצה להגיע אליו, ואתם מעלים את המחירים בכדי שאני לא אוכל להגיע אליו. בשורה התחתונה, אם למדינה יש אחריות על המקומות הקדושים, אז יש לה גם אחריות על המחיר של להגיע למקומות הקדושים."

אחרי המלחמה-אתה חושב שהמהלך הזה עדיין יקרה?
"כמות הדברים המופרכים שקרו בשנה האחרונה פה, מדאיגה אותי. בכל שנה נורמלית הייתי אומר שזה לא יקרה. השנה בגלל הכאוס והתנהלות התקציב יחד עם כמות הלחצים האדירים האובייקטיביים, ביטחוניים, כלכליים והפוליטיים שיש על ארגון התקציב, יכול להיות שסעיף כזה יכול ליפול חלל משיקולים שלא לוקחים בחשבון את כל מה שאמרתי עד כה"

כמה תיירות הייתה בשנה שעברה למול השנה?
"היינו צריכים לחזור לקרוב מאוד לשיא של 2019. היינו לפני הרבעון, הלוא הרבעון האחרון של השנה הוא תמיד, הוא הרבעון שיא בתיירות נכנסת. ואני בשישי לאוקטובר הייתי עסוק בתיאום של העברת אוטובוסים לשכם ורמאללה. כבר שלא היו מקומות ללשון בארץ. אז היינו אמורים להיות מעל ארבעה מיליון בתיירות נכנסת. שאומרים שנה שעברה מתכוונים ל-2019 זה היה לפני הקורונה בעצם בסוף שנה שעברה היינו אמורים לחזור לימים שלפני הקורונה ורגע לפני זה התדרדר שוב לתהום"

בעבר אמרת כי שנת 2025 כבר אבודה לתיירים, זה עדיין נכון?
"התיירות הנכנסת לא קורית מהיום להיום. והיום מול העמיתים שלנו בחו"ל, ישנה התעניינות והם מחכים לנו וזה לא שאנחנו מותג מת, אבל אין כמעט טיסות והמחירים מופקעים. לתיירות הנכנסת ייקח זמן לאושש אותה. ניקח למשל את הקורונה. לקח לה שנה וחצי, או אפילו כמעט שנתיים בכדי להתאושש. המחצית הראשונה של שנת 2025, נראית לנו כבר אבודה, אבל אם יתפרץ פה שלום בחודש-חודשיים הקרובים, אז נצטרך להתחיל בשיקום התיירות  הכל תלוי בקצב של רמת המחירים ורמת המקומות בטיסה, וכמובן מקומות בבתי המלון, שזה הקשר המרכזי של שוק התיירות בישראל- אם הם יהיו זמינים, כך נוכל להשיב את התיירות. אבל להערכתי מדובר בלפחות בשנתיים תמימות, מהרגע שיסתיים המשבר, עד שנחזור לאיזשהו אי של שפיות ונורמליות. הייתי רוצה לראות את זה בשנה הקרובה. אחת הבעיות הקשות שיהיו לנו ביום שאחרי למשל, זה שלא יהיו לנו עובדים. הממשלה ושר התיירות למזלנו חיים כץ, שהציל כאלף עובדים, בכך שהוא השיג את התמיכה של 70 מיליון, כי אנחנו משמרים אלף עובדים עם אפס הכנסות. כי אין לנו עסקים בלי עובדים וזה לא עובדים שאפשר לגייס אותם, אחרי המשבר כמו כל עסק אחר. זה עובדים עם המון ניסיון, קשרים, שפה ועוד. אז מתוך כשלושת אלפים שהיו, אלפיים עזבו כי הם לא יכולים יותר להמתין. האלף שנותרו, אנחנו מחזיקים במשרדים מבלי לעשות בעצם כלום, רק שיוכלו לחזור ביום של אחרי וגם שם תהיה לנו בעיה קשה של כוח אדם. ‫אז גם כשנתחיל לעבוד, ‫יהיו הרבה בעיות תפעוליות הנוגעת בתיירות ובמלונות בארץ .

ישנו כשל קבוע של מחסור בבתי מלון למשל. לאורך ה-20 שנה האחרונות, כמעט ולא נבנו פה בתי מלון, בעוד שהשוק התיירותי בעולם התפתח בקצב של בין 5% ל 7% בשנה. וגם בגלל שהעניין הזה לא מנוהל ולכן, אין תוכנית אב לבניית בתי מלון ופריסתם בארץ. אז נוצר מצב שמתוך 58 אלף חדרים שיש כיום בארץ, 40 אלף מרוכזים באילת, ים המלח, תל אביב, ירושלים כ- 60% מתיירות הפנים מרוכזת באילת ו-15 אלף חדרים על כל שאר מדינת ישראל. עכשיו, בעוד שאנחנו בעצם צריכים לכוון את הביקושים לכיוון הפריפריה, אין תשתיות. אז כולם בנו בתל אביב, ירושלים, ים המלח זה היה והתפתח, ואילת כמובן, עם כל הוועדים וכולי. ובעצם מבחינת פיתוח תשתיות אין תוכנית אב כזאת, ואין תכנית אב בנושא בתי המלון. בנוסף, ישראלים נסים מהארץ ברמת המחירים, שהיא חסרת פרופורציות, וזה עניין של היצע וביקוש. אי אפשר לבוא למלונות, במקום להאיץ את התחרות. עסוקים בלגדף את המחירים, שזה לא הגיוני. לא הגיוני להיכנס לארץ עם המחירים האלו, זה גם משפיע על התיירות מן הסתם. בנוסף, משברי הטיסות בחודשים האחרונים, כולל הביטולים גרמו למחירים כמו לטוס לירח כי אין טיסות. ראיתי שיש מחירים של 7,000 דולר לניו יורק מה אני אגיד, אולי עדיף  לקחת את כל המטוס כמטוס פרטי או משהו כזה."

התחלתם לחשוב על מהלכים, איך להחזיר את התיירות או שזה עדיין רחוק?  
"כן, חד משמעית. קודם כל אנחנו חושבים שזה בדיוק הזמן לדבר על זה. אחד, צריך למתג את המדינה מחדש. אי אפשר לחזור אחרי משבר כזה עם המשקעים שהשארנו, ולחזור עם אותם מסרים ואותו סלוגן וכו'. צריך משהו שלוקח בחשבון את מה שקרה, ובכל זאת קורא לאיזושהי סקרנות וגילוי מחדש. חזרה ממשבר כזה, ממחקרים שאנחנו קראנו בכל העולם, דורשת תוכנית מיוחדת. אגב, גם של תמרוץ.  כל המדינות שיצאו ממשברים ביטחוניים, היה להם מאוד חשוב להחזיר את התיירות כחלק מהנושא של שיקום תדמית. בישראל זה לא קיים. יש לנו תוכנית שאנחנו מתכוונים להגיש אותה למשרד התיירות. צריך לשבת מהבוקר עד הערב ולחשוב על שיווק אחר וכזה גם שיקים תשתיות כמובן. וגם באותה הזדמנות, אנחנו חושבים וגם פועלים, בלהכשיר את העוטף למשל, לקליטת תיירות נכנסת, מה שהם לא ידעו ולא עשו לפני זה. היום שאחרי,  זה יום מלחמה מכל בחינה, שצריך להיערך אליו עכשיו. אנשים בעולם חושבים על פה, שאתה יושב בבית וכל היום יורים עליך טילים. אם הייתה החלטה אסטרטגית שצריך תיירות בכלל ותיירות נכנסת בפרט, אז היינו יושבים עכשיו ומתכננים, אבל אין כזאת החלטה, ושר התיירות בעצמו אמר את זה, חיים כץ. הממשלה לא החליטה עשרות שנים אם היא רוצה וצריכה תיירות או לא, וככה זה נראה. אם הייתה החלטה כזאת, והתיאורים שאני אמרתי לכם היו תיאורים שיש בהם שכל והיגיון, אז היינו יושבים עכשיו ומתכננים, אבל מכיוון שאין החלטה כזאת"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שכ-10% המלונות בסכנת סגירה מה אתה חושב על זה?
קודם כול 10% מארגנת תיירות, בגלל זה גם קיבלנו תמיכה. אנחנו אחראים על 75% מתנועת התיירים בפריפריה. זאת אומרת, בגלל זה הם החליטו שאנחנו קריטים כמוהם, כי אנחנו הציונות חמצן שלהם, לבתי מלון. ישנם אזורים של בתי מלון, זה שהם עדיין בחיים זה נס. ואם זה ימשיך כך, הם בסכנה ברורה ומיידית של סגירה, ללא ספק. אם יתחילו לחשוב שגם ככה יש כשל בנוכחות, בנושא של בניית בתי מלונות. בשורה התחתונה, בהחלט סביר לגמרי להגיד שיהיה 10% של סגירה. זה לא מופרך לומר זאת,

בעבר אמרת שאין מתווה ראוי לפיצויים לתיירות, נרקע משהו מאז?
"קודם כל, אחרי הקורונה יצא דו"ח של מבקר המדינה. הוא כתב ספר, שכל הנושא הזה של התנהלות מול ענף התיירות בזמן משבר, הוא לא קיים. אגב, זה לא במקרה, כי כל משבר ממציא מחדש את אותו פתרון. משברים במדינה זה לא דבר חדש, זה כמעט הדבר הקבוע היחידי, ובכל פעם אין איזשהו סט של כלים שיוציאו מהמגירה ונאמר, בהתקיים כך וכך ירידה וכו וכו'. הממשלה החליטה ב-2015, על ארגז כלים ואמרה שזה סיוע לענף התיירות בעת משברים גיאופוליטיים ואמרה, שצריכה להיות תוכנית מגירה. התוכנית מגירה נראית כמו שהצבא היה ערוך לשביעי באוקטובר בדרום. ‫ כל פעם אנחנו נתפסים מופתעים, כל פעם ממציאים את המספרים החדש כל פעם אין תוכנית קבועה להציע לצאת ממשברים במדינה שמתמחה במשברים. זה רשלנות מכוונת. בשורה התחתונה, נראה כי המצב של העסקים של התיירים לא מזהיר פנים בשנים הקרובות. "

בכמה הייתה ירידה השנה בכמה אחוזים?
"עכשיו קיבלנו תמיכה, בתנאי שנוכיח, שירדנו ב-80%. המדינה בחוק חרבות ברזל, הכירה בזה שאם יש לך ירידה של 25% מגיע לך פיצויים. הסף כניסה שלנו הוא 80% ואנחנו עומדים בו. לצערי, בכבוד, מה שנקרא."