"איתור כספים אבודים" הוא אחת מתופעות ההונאה הרווחות בשנים האחרונות. חברות לאיתור כספים אבודים מציעות שירות של איתור כספים כגון: חשבונות בנק ישנים, חסכונות ופוליסות ביטוח חיים, אומרת שני פרל, רכזת תחום הגנה צרכנית בעמותת אביב.

כל אזרח בישראל יכול לאתר את כספו האבוד באמצעות האתר הממשלתי "הר הכסף" ללא כל עלות מצדו או צורך בסיוע חברות לאיתור כספים אבודים. בשל היעדר ידע בקרב הציבור בכלל והאזרחים הוותיקים בפרט, התחום פרוץ והפך בשנים האחרונות לקרקע פורייה לחברות הפועלות בדרכי רמייה שגובות מהלקוחות עמלות גבוהות, על פעולות שיכלו לבצע בעצמם, בין אם הן מאתרות כספים או לא.

החברות הללו לוקחות חלק נכבד בתופעת "העוקץ פיננסי", והן מאופיינות בהטעיית הלקוח באמירות כגון: "בוודאות קיים כסף אבוד עבורך" ו"אם לא נאתר, לא תשלם עמלה". לרוב, סכום העמלה הוא מספר אקראי הנזרק לאוויר ואינו מתבסס על סעיף חוק או תקנה ואם לא די בכך, ביצוע עסקה מול נציג עם שם בדוי מטעם חברה לא רשומה וללא חוזה חתום בו חשוף הלקוח לתנאי העסקה, הרי זו הונאה.

לאחרונה התקבלו במוקד הטלפוני של עמותת אביב, פניות רבות של אזרחים ותיקים בנושא זה. ש' אחד הפונים, סיפר כי מספר ימים לאחר שמשך את כספי הפנסיה שלו, למעלה משמונים אלף שקלים שהועברו לחשבון הבנק, קיבל שיחת טלפון מנציגה חביבה, המציעה שירות איתור כספים אבודים תמורת עמלה כמובן. ש' עדכן את הנציגה כי הוא מודע לכלל הכספים שברשותו וציין כי אם הכסף האבוד שיאותר הינו פוליסת ביטוח או פנסיה, אינו מעוניין בשירות. הנציגה הבהירה כי הכספים האבודים הינם רק כאלו שאינו יודע על קיומם, ש' הסכים לשירות ולאחר מספר ימים קיבל הודעת וואטסאפ כי אותר סכום כסף נכבד והוא יועבר לחשבונו. האמנם? הכסף שאותר היה כספי הפנסיה שמשך שבוע קודם לכן, אך כעת הוא נדרש לשלם עמלה של עשרה אחוזים מהסכום.  העמלה אותו נדרש לשלם, הוא עבור אותו הסכום שמשך באופן עצמאי וכעת גם נדרש לשלם עליה עמלה, שאותה אף הצטרך  להעביר לחשבון בנק פרטי.

תלונה דומה קיבלה עמותת אביב גם מצ', ניצולת שואה. בשיחה עם העמותה שיתפה כי, כשהתקשרה אליה נציגה, צ' הודיעה כי היא מעודכנת במצבה הכלכלי ומכירה את כל כספי הפנסיה, הביטוח וחשבונות הבנק שלה. לכן, הסיכוי שיאתרו עבורה כסף אבוד הוא קלוש. אך גם היא הסכימה שיאתרו עבורה כספים אבודים שלא הייתה מודעת לקיומם.  ש' לא ביקשה לבצע פעולה כלשהי, אך הנציגה משכה עבורה את כספי הפנסיה שלה ללא אישורה ולפיכך, נדרשה לשלם עמלה של כארבעת אלפים שקלים, לאותו חשבון בנק פרטי עלום.

כשפנתה צ' לחברת הביטוח ממנה נמשכו הכספים, נאמר לה כי ישנו טופס חתום על ידה לטובת משיכה זו. בבדיקה של העמותה התגלה כי  אין ברשותה כל מסמך המתעד אישור פעולה זו וגם היא, כמו ש', התנהלה רק בוואטסאפ עם הנציגה ולא הועבר לה חוזה לחתימה.

עוד ב-

מנהל כספי העמיתים בכלל ביטוח בריאיון: "תשואות גבוהות ביחס לתחרות"

לכתבה המלאה

"מקרים נוספים כדוגמת שני אלו התקבלו במוקד הטלפוני של העמותה במסגרת פרויקט הגנה הצרכנית המסייע לאזרחים ותיקים הנתקלים בבעיות בנושאי צרכנות. יועצי הזכויות שלנו בודקים את חוקיות העסקה ותנאיה ואם יש צורך מפנים להגשת תלונה במשטרת ישראל וברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, שהיא רשות האכיפה במקרים אלו"  שני פרל, רכזת תחום הגנה צרכנית בעמותת אביב.