כסף וצרכנות

מונופול בחסות המדינה: זה המהלך המדאיג של הממשלה וחברות הביטוח

בעוד המציאות נראית קודרת, ישנם גופים שאין להם מה לדאוג לעתידם המובטח מאחר והפקידות שלנו פועלת למענם - חברות הביטוח. מדובר בגופים עסקיים, אשר לדברי יו"ר איגוד המוסכים בישראל, מוגנים מפני אתגרים כלכליים. כל הפרטים במאמר המלא של רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים בישראל

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים | 23/7/2024 13:17

חברות ביטוח (צילום אורן דאי, אייל גזיאל, טל שחר, פייסבוק/יורם נוה, Magma Images, ויקיפדיה)

השנים האחרונות הביאו לעלייה משמעותית ביוקר המחייה בישראל, דבר שרק הולך ומתעצם במלחמה הנוכחית ובחוסר בקרה ממשלתית, כאשר הממשלה והחברות הפרטיות מחפשות דרכים "לגייס" כסף מהציבור כדי להתמודד עם התקופה המורכבת שלפנינו.

בעוד המציאות של הישראלים נראית קודרת, ישנם גופים שאין להם מה לדאוג לעתידם המובטח מאחר והפקידות שלנו פועלת למענם - חברות הביטוח. אלה הם הגופים העסקיים היחידים שלהם המדינה ערבה אישית ושמייצרת עבורם חקיקת מגן לקרטל התנהלות ומחיר, והם מנצלים זאת עד תום.

בישראל פועלות מספר מצומצם של חברות ביטוח, בפועל מדובר באחד המועדונים הסגורים והכי פחות תחרותיים בשוק. ההערכות הזהירות מצביעות על כך שכחמש חברות ביטוח שולטות לבדן בכ-70% מהשוק.

כך, למעשה, אפשר לומר שהמשפחות השולטות על חברות על חברות אלה קובעות את הטון בכל מה שמבטחים פה – מהרכב בו אנו נוסעים והדירה בה אנו מתגוררים, דרך הבריאות שלנו ועד הכסף שנשאיר אם נמות לפתע – רוב הכסף של הציבור שבוי ב"נאמנות" בידיים של חמש משפחות.

היו ימים שהמדינה, קרי אנחנו, הייתה בעלת חלק מחברות הביטוח, אך לאורך השנים המדינה מכרה בזול את חלקנו לגופים פרטיים (במינוף מאותם מקורות) וכספי הציבור עברו לידי סוג של אוליגרכיה סגורה. בעוד שבארה"ב קל מאד יחסית לארץ הקודש להקים חברת ביטוח בתחום רכב רכוש ונזקי גוף (חובה), בישראל - חסמי הכניסה לענף גבוהים במיוחד והתחרות מועטה.

השחקנים המרכזיים בשוק הביטוח באמצעות הלובי והשפעה ניכרת על מינויים בתחום הציבורי, פועלים מול מקבלי ההחלטות (שכאמור – מאותם מקורות) כדי לוודא שהמצב ינוע באופן שוטף על ציר הזמן לטובתם, כקבוצת מיעוט. חוקים, רגולציות, "רפורמות" ואישורים רבים להתנהל כקבוצה - לא משאירים הרבה סיכוי לצרכנים ולעסקים המספקים שירות בתחומים בהם חברות ביטוח מעורבות – רפואת שיניים, בריאות כללית, טיסות, רכב, שמאות, חקירות, ייצוג משפטי ועוד.

המערכת משמרת את עצמה
ההיגיון הפשוט אמור להציף את השאלה: מה האינטרס של המדינה והחברה לשמר את המצב הקיים? התשובה ברורה – המדינה, באמצעות נבחרי ציבור ופקידים, התפרקה מרצון מסמכויותיה ומנכסיה והפקירה בתהליך רציף ועקבי את אזרחיה. חברות הביטוח שולטות בכסף של אזרחי ישראל בפנסיות, בפיקדונות, בקופות הגמל וההשקעות.

מדובר בסכומים אדירים שהמדינה מעוניינת שיושקעו כאן בחזרה, יקדמו את הכלכלה וישיגו תשואה. חברת ביטוח היא גם משקיע מוסדי, וכשהאוצר זקוק לכספים ומנפיק אג"ח, כדאי שיהיה מי שיקנה אותו.

כך נוצרה סימביוזה בין המדינה לחברות הביטוח – האחת משמרת את המועדון הסגור והשני דואג לנתב את הכסף למקומות "הנכונים" ואף אחד לא בודק מה קרה לנתזים ולאן עפו. לא פלא, אם כך, שיש קורלציה מדהימה בין יוצאי יחידות אגפי האוצר ורשות שוק ההון לבעלי המשרות הבכירים בחברות הביטוח.

הקרקע הפורייה בה משגשגת קליקה של חברות ביטוח, האוחזות בידיהן כוח רב לצד ההיצע הנמוך שלהן, בשילוב הריכוזיות הרבה, מייצרת מודלים מסוכנים של אוליגרכיה בחסות המדינה ואיתה, המסכנים את החברה הישראלית כולה.

החברות הללו משקיעות בענפים הרצויים להן, ומייקרות את הפוליסות השונות כשנוח להן, כך שאין תחרות אמיתית ביניהן וכרגיל – הקזינו תמיד מנצח. התוצאה היא השפעה ישירה על הכיס של כולנו (כל העם חווה את הכיף הזה) בגרף עולה של הוצאות גבוהות ברכישת ביטוח בעוד גרף השכר הריאלי לרוב הציבור – סטטי. הרגולטור שותק והרגולטור שותף.

דוגמה מובהקת לריכוזיות היא הרפורמה האחרונה בתחום ביטוח הרכב. רשות שוק ההון והביטוח העניקה כוח נוסף לחברות הביטוח על חשבון הצרכנים. במסגרת הרפורמה, חברות הביטוח יצרו רשימת מוסכים שיעמדו בקריטריונים שהן עצמן קבעו, ורק אליהם יופנו עבודות במסגרת פוליסות תיקון התאונה.

כך ייסגרו כ-500 מוסכים שאינם נוחים לחברות הביטוח, והציבור יזכה לעוד המתנה, בדיוק כמו בכבישים, כי לא יישארו מספיק ידיים עובדות לטפל ב-4 מיליון רכבים. מינואר 2019 ועד מאי 2023 מדד המחירים לצרכן בישראל עלה ב-10.6% ומדד ביטוח הרכב עלה ב-19.3%. כלומר, באישור המדינה, חברות הביטוח מייקרות מחירים ומשפות את עצמן מראש על שינויים בשוק גם אם אלה כלל לא התרחשו.

אז מה עושים?
יש לבחור בפקידות שייאסר עליה לעבוד אח"כ אצל המפוקחים או מי מטעמם. יש לפתוח את שוק הביטוח כפי שקורה בארה"ב ובמדינות אחרות למשתתפים רבים ככל הניתן (עשרות לפחות) - בפרט בתחום הרכב. יש להכפיף את חברות הביטוח לחוק הגנת הצרכן. יש לאפשר לכלל המוסכים, מרפאות השיניים, רופאים וכד' –לקבל לקוחות באופן חופשי ולהתחרות על שירות, טיב, איכות ובטיחות.

פתיחת השוק לתחרות הוגנת תייצר הטרוגניות בשוק ביטוחי הרכב, ותשמור על האינטרסים הצרכניים בתחום השירות, הכלכלי והבטיחותי. כך אזרחי המדינה לא יהיו עוד בני ובנות ערובה של קומץ בעלי שליטה של חברות המשפיעות באופן דרמטי על פקידי הממשל, על ערכי השוויון ועל יוקר המחייה.