שירותי הבינה המלאכותית הרבים שנמצאים בשוק הפתוח עושים את דרכם, אט אט, לחברות והעסקים השונים. היות שהם עתידים "לשבש" את הפעילות הסדירה של החברות האלה ובפועל לשנות את האופן בו הן פועלות, נשאלת השאלה - כיצד ההנהלה מתכוננת לכך?

האלמנט העיקרי הוא, לפי דה מרקר, הוא כי לא ניתן להימנע מכך שהבינה המלאכותית תיכנס לחברות. לכן, או שחברה תיישם אותה היטב ותשגשג או שלא. משמע, ההטמעה צריכה להתבסס על מודלים עסקיים חדשים שיכללו גם אופן העסקה שונה של העובדים. קרי, העובדים יוכלו לבצע מגוון משימות פשוטות במהירות וכמעט באופן אוטומטי, מה שיביא לפריחה באפקטיביות. כמו כן, העובד יצטרך לפתח סט כלים חדש בעבודה - שאולי גם ידרוש תגמול כספי אחר מצד החברה.

מנגד עומדת העובדה שהבינה המלאכותית מתבססת על המידע שמזינים לתוכה, משמע היא יכולה להיות אמת או שקר, וכך כלי העזר עלול להפוך למגרעה. אם כן, ניכר כי עובד לא יכול לעשות את המעבר לבדו ובהחלט יצטרך את ההנחיה והליווי של המעסיק ולכן לא ברור כיצד החברות בשוק מתכננות לעשות זאת.

עוד ב-

ב-13 מיליארד דולר: ההימור של מיקרוסופט על OpenAI

לכתבה המלאה

נקודת האור היא כי כבר החלו להתבצע מספר מחקרים בעולם שמטרתם לבנות את המודלים המדוברים שיעזרו לארגונים להתמודד עם הכניסה של הבינה המלאכותית לעסק. מה שעלול מנגד להפריע לעסקים הללו לפרוח, היא התעלמות מכך שנדרשת תקופת הסתגלות ומכך שבכלל עומד להיות שינוי באופן העבודה וכמובן באופן החשיבה.