שנה וחצי אחרי פרוץ מגפת הקורונה במחוזותינו, אפשר לומר בביטחון מלא: משבר הקורונה תפס את מדינת ישראל עם המכנסיים למטה בכל הקשור ליחס כלפיי העצמאים והמגזר העסקי. הזנחה של שנים נחשפה וצפה עם כניסתה של ישראל למשבר הכלכלי העמוק ביותר בתולדותיה והעצמאים שוב מצאו את עצמם מתמודדים עם החלטות שהמדינה כפתה עליהן בלי לתת להם פתרון של ממש. חלמאות במלוא מובן המלה. עברו כמה חודשים, וכמה הפגנות, ותכנית המענקים הגיעה, אנחת רווחה מסוימת. אבל כעת, בשלהי המשבר שוב המציאות טופחת על פני המגזר העסקי.

לאחר מאבק ארוך של המעסיקים, הקציב משרד האוצר כמיליארד שקל לשיפוי מעסיקים בעבור ימי הבידוד ששילמו לעובדיהם, לאחר שנקבע כי המדינה תישא ב–75% מעלות ימי הבידוד למעסיק בעסק קטן ו–50% למעסיקים אחרים. הגשת הבקשות לשיפוי התאפשרה מ–7 בפברואר, אך עד כה שילם הביטוח הלאומי למעסיקים כ–150 מיליון שקל בלבד.

למה זה קורה? חוסר אמון ובירוקרטיה מיותרת. מעסיקים מלינים על כך שפספסו את מועד הגשת הבקשה לשיפוי ובעקבות זאת הם מפסידים אלפי שקלים שהם זכאים להם. רבים מהם מדווחים כי כלל לא ידעו שהם זכאים להחזר, ואחרים מסבירים כי לא הכירו את מגבלת 60 הימים שנקבעה בחוק ומקציבה חודשיים מיום התשלום לעובד שיצא לבידוד לצורך מימוש הזכאות. ההוראה המגבילה את המעסיקים בהגשת בקשת שיפוי על ימי בידוד ל 60 יום בלבד הייתה מיותרת מלכתחילה וכך גם טענו בזמן הדיונים על חקיקת החוק. חמורה עוד יותר העובדה שמאות מיליוני שקלים המגיעים לציבור המעסיקים לא נוצלו עקב ויה דולורוזה של בירוקרטיה שהמעסיקים נאלצים לעבור.

סיפור דומה קורה גם בגזרת הקרן בערבות מדינה. מהמחקר שערך ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של להב, עולה כי תקציב הקרן רחוק ממיצוי וכ-16 מיליארד שקל נוספים עוד נותרו בקרן. נתוני הקרן והבנקים מאששים שחלה ירידה בהיקף הבקשות להלוואה בערבות מדינה למרות שמספר רב של עסקים עומד בתנאי הפגיעה התזרימית שמאפשרים את לקיחתה. גם כאן, בדומה לסוגיית השיפוי עבור ימי הבידוד, קיימת בעיה של נגישות לידע ולתנאים שאותם בעלי עסקים שנפגעו כלכלית במהלך משבר הקורונה זכאים להם.

שתי האפשרויות שציינתי לעיל הן מנועי צמיחה לאותם בעלי עסקים שנאבקים בימים אלה להשאיר את הראש מעל המים, ופועלים לילות כימים כדי שהעסק שלהם יצלח את התקופה המאתגרת אליה נקלע. משרד האוצר ורשויות המדינה חייבים לנקוט בצעדים דרסטיים כדי להנגיש ולהפיץ את המידע בצורה הרחבה ביותר, כדי שהכסף שקיים בקופת המדינה אכן יגיע למי שזקוקים לו, לרבות קריאה להגיש בקשות לשיפוי על תשלום ימי הבידוד לעובדים שלהם ללא מגבלת זמן וטופסולוגיה מיותר; מאמצים מוגברים בהנגשת הקרן לעסקים הקטנים בעיקר בפריפריה ובמוקדי אוכלוסיות מוחלשות שיכולים להיעזר בהלוואה אך אינם מודעים אליה; תמריץ כספי ליועצי הלוואות ולבנקים שיפנו בעצמם לעסקים ויודיעו להם על תנאי הקרן.

כמו כן, מס הכנסה יכול לפנות ישירות לעסקים שחוו פגיעה קשה במשבר הקורונה במידה שמספקת גישה לקרן, על מנת לוודא שאלו מודעים לתנאי ההלוואה. זו העת לזרוק כל חבל הצלה אפשרי למגזר העסקי. רק כך המשק יתאושש ויצמח, ורק כך יחזור האמון של המגזר העסקי שכל כך חסר, אבל כל כך חשוב וראוי שיהיה בנבחרי הציבור.

הכותב הוא עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל