"הולכים להיות פה צעדי מיסוי מרחיקי לכת", התריע לאחרונה מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', בהתייחסו למצב המשק מאז אירועי ה-7 באוקטובר. הצהרה זו משקפת את המציאות הכלכלית המורכבת שבפניה ניצבת ישראל. השלכות המלחמה יורגשו בכיסו של כל אזרח, אבל ההשפעה על צעירים וצעירות מאוכלוסיות מוחלשות עתידה להיות מרחיקת לכת, ולהדהד לאורך דורות.

זו אינה נבואת זעם, אלא תמרור אזהרה עבור קובעי המדיניות ואסטרטגיית חיזוק למשק הישראלי. סקר עדכני של מכון ברוקדייל חושף תמונה מדאיגה; 28% מהצעירים בגילי 18-34 נאלצו לעזוב את מקום עבודתם, ו-53% מדווחים על פגיעה ביכולתם לעמוד בהתחייבויות הכלכליות. המצב חמור במיוחד בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, מה שמעלה חשש לפגיעה ארוכת טווח במרקם החברתי-כלכלי של ישראל, לשמר ואף להגדיל פערים.

בתקופות של אי-ודאות כלכלית, הנטייה הטבעית היא לחפש פתרונות מיידיים. בניסיון להשתלב מהר יותר בשוק העבודה, צעירים עלולים להעדיף הכשרות קצרות טווח על פני השקעה בהשכלה גבוהה. באופן דומה סטודנטים עלולים להעדיף עבודה מזדמנת בשכר שעתי גבוה מאשר עבודה שיכולה לספק להם ניסון תעסוקתית רלוונטי לתחום הלימודים שלהם וכך לפגוע בפוטנציאל הקידום המקצועי.

הגזירות הכלכליות והקיצוצים המתוכננים בתקציב 2025, שנועדו לכסות את הגירעון התקציבי שנוצר עקב המלחמה, צפויים להוביל לשחיקה בשכר הריאלי של כלל האוכלוסייה. אולם, חיוני להבין שמעבר ל"ליקוי הנטו" הזמני, ישנן השלכות ארוכות טווח על המרקם החברתי והכלכלי של ישראל. אסור לאמץ גישה קצרת רואי מבחינה כלכלית וחברתית. עלינו לעזור לראות מעבר להווה, ולתכנן מסלול קרירה איכותי ולפעול כדי להגיע אליו.

 

  
הנתונים מדברים בעד עצמם; הפרמיה להשכלה גבוהה עולה משמעותית על זו של הכשרה מקצועית קצרה. יתרה מזאת, צעיר שהוא דור ראשון להשכלה גבוהה מגדיל פי 2.8 את הסיכוי של ילדיו לרכוש השכלה אקדמית ולשפר את יכולות התעסוקה גם שלהם. זוהי השקעה שמניבה תשואה לא רק לפרט, אלא לילדיו ולמשק כולו.

השקעה בהשכלה גבוהה, במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות, היא לא רק צעד של צדק חברתי, אלא גם אסטרטגיה כלכלית חכמה. היא מהווה מנוע צמיחה למשק, מגדילה את פריון העבודה, ומצמצמת פערים חברתיים-כלכליים בטווח הארוך. לפיכך, על מקבלי ההחלטות לבחון, דווקא עכשיו, דרכים להגדיל את התמיכה בסטודנטים ממשפחות מעוטות יכולת, לעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, ולהשקיע בתוכניות הכוון תעסוקתי.

בעידן של אתגרים כלכליים וביטחוניים, ההשקעה בהון האנושי של ישראל היא לא מותרות - היא הכרח אסטרטגי. זוהי ההשקעה שתבטיח את חוסנה הכלכלי והחברתי של ישראל בעשורים הבאים. עלינו להבטיח כי המאמץ לאזן את התקציב בטווח הקצר לא יבוא על חשבון העתיד של הדור הצעיר והמשק כולו.

כותבת הטור היא תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית עמותת אלומה.

(צילום:  רון פרידמן)