קריירה ולימודים

מהפכה בשוק העבודה: כיצד הפרילנסרים השתלטו על המשק?

שוק העבודה בישראל עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, כאשר מעסיקים מתחילים להעדיף לעבוד עם פרילנסרים על פני העסקת עובדים שכירים. האם כל זה עומד להשתנות בעקבות התביעה של שליחי וולט נגד החברה?  
רו"ח אריה רותם | 
כוח עבודה (צילום shutterstock)
כל עסק ששואף לגדול ולצמוח יצטרך להעסיק כוח אדם נוסף. בין אם המדובר בעובדים שכירים ובין אם מדובר בפרילנסרים על בסיס קבוע או בהוצאת חלק מהעבודה למיקור חוץ באמצעות ספק חד פעמי. עובד שכיר מקבל על שכר הברוטו שמקבל העובד השכיר, המעביד צריך להוסיף גם תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, פנסיה, פיצויים, ימי חופש, מחלה, הבראה ועוד.
יחסי עובד מעביד
העובד השכיר, זכאי גם להגנות מכוח חוקי העבודה וביניהן שימוע לפני פיטורין והודעה מוקדמת. מכל אלו עולה שהעסקת עובדים שכירים כרוכה בהתעסקות מאוד גדולה עבור המעסיק והיא דורשת ממנו להשקיע משאבים, אנרגיה, עלות כלכלית, אחריות וכל מה שכרוך ביחסי עובד מעביד.
לכן, בעלי עסקים רבים מעדיפים להתחמק מ'כאב הראש' הזה ולהעסיק פרילנסרים. ניתן להעסיק פרילנסרים בסכום גלובלי, עבור פרויקט או עבור  שירות, לפי שעה, לפי שיעור התפוקה  או כקבלן משנה, מבלי צורך לשלם את כל הנלוות שמנינו לעיל לעומת עובד שכיר מן המניין.
בשיטת העבודה הזו, אין תקופת תעסוקה מינימאלית וכשאין עבודה ניתן לוותר על שירותיו של הפרילנסר וכשיש לחץ עונתי  או ספציפי, ניתן להעסיקו אותו בשנית. שיטה זו משתלטת לאט לאט על חלקים רבים יותר  בשוק העבודה והיא אף הפכה תדירה גם בקרב מעסיקים ממשלתיים, רשויות מקומיות וחברות הבת שלהן. למשל, קבלני שיפוצים מעסיקים צוות בעת קבלת פרויקט בנייה, והם יכולים בכל שלב להעסיק חשמלאי, רצף או כל בעל מקצוע אחר לפי הצורך, מבלי ליצור איזשהן מחויבות קבועה כלפיהם.
שליחי וולט נגד החברה
אחת לכמה זמן פרילנסרים מגישים תביעות נגד בעלי עסקים בטענה ליחסי עובד מעביד. בתי הדין לעבודה בוחנים את צורת ההתקשרות תוך התייחסות למספר פרמטרים וביניהם: תקופת ההעסקה הרציפה, מספר שעות העבודה ביום, האם הפרילנסר עבד מתוך משרדי חברה, האם קיבל מתנות לחג והשתתף באירועים של החברה, האם מדובר במעסיק יחיד עבורו, האם ביצע אותה עבודה בדיוק כמו שביצע עובד שכיר באותו מקום עבודה והאם היה עצמאי בעבודתו או שהיה כפוף להוראות קבועות מהמעביד או מנציג מטעמו.

רו"ח אריה רותם, צילום: אלן צ'פלסקי
כל תשלום לפרילנסר מגלם למעשה את כל הזכויות הסוציאליות שהיה מקבל כשכיר ולכן משתכר בדרך כלל בין 20 ל-30 אחוזים יותר מעובד שכיר. ואיך כל זה קשור לתביעה הייצוגית שהגישו שליחי וולט שדורשים להתייחס אליהם כאל עובדי החברה לכל דבר? מדובר בחרב פיפיות גם עבור השליחים כי לדעתי במסגרת פשרה, אחת האפשרויות היא שחברת וולט תציע להם להפוך לשכירים תוך קיזוז 30 אחוזים מהשכר לשעה אותה הרוויחו כפרילנסרים.
הכותב רו"ח אריה רותם הוא בעל משרד לראיית חשבון ויעוץ מס 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה