שינוי בתלוש השכר שלכם. ועדת הבריאות של הכנסת דנה היום (שני) בבקשת האוצר להעלאת מס הבריאות, מ-5% היום ל-5.15%. בנוסף, מס הבריאות המופחת לחלק הבסיסי של ההכנסה הוא כיום 3.1% - והאוצר מבקש להעלותו ל-3.25%. ההעלאה מתייחסת לשנת 2025 ואילך, אך ההחלטה כיום תאפשר לפנות בשנה הבאה, תקציב ייעודי למערכת בריאות הנפש.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) "אסור שהעלאה זו תבוא על חשבון השתתפות המדינה בתקציב סל הבריאות – וכן נוודא שתוספת תקציבית זו מהעלאת המס תגיע לצרכי בריאות הנפש". הוא דרש ממשרדי הבריאות והאוצר להגיש תכנית מסודרת כיצד הסכום שיתווסף – אכן יוקדש למערכת בריאות הנפש.

לפי פרופ' גבי בן נון, מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, לאור העובדה שדמי ביטוח בריאות מהווים מס ייעודי לבריאות, הציפיה היא שכאשר מס זה עולה - הציבור מקבל יותר באמצעות הרחבת סל השירותים בחוק. אולם על פי הנוסח בהצעת החקיקה, תוספת ההכנסה מהעלאת דמי ביטוח הבריאות מתקזזת בהפחתת השתתפות תקציב המדינה כך שסה"כ מקורות החוק כמו גם זכאויות התושבים לא משתנים. בנוסף בשל תקרת השכר החייבת בדמי ביטוח בריאות (כ-49 אלף ₪), העלאת המס היא בעלת אופי רגרסיבי, ובן נון תהה מדוע לא נבחר מקור מס אחר פרוגרסיבי יותר (כמס הכנסה) כמקור למימון הוצאות המלחמה. 

לטענת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, המציאות הקשה שנוצרה בארץ מאז שמחת תורה, פרוץ המלחמה בעזה והצורך להיערכות להתלקחות מערכה בצפון, הצריכה היערכות, תשומת לב ותקציב ייעודי לבריאות הנפש, לנפגעים ובני משפחותיהם, למפונים ולכוחות ההצלה. הוא פירט את תכנית בריאות הנפש שמכין המשרד, וכן את תכנית השיקום הפיזי והנפשי, שבו יפתחו שני מרכזי שיקום בהדסה הר הצופים ובבית החולים פוריה. בנוסף, הוא סיפר על היערכות למיגון התקפות סייבר עוינות, הטיפול במפונים ובשבים לביתם. לדבריו ההגדלה הנדרשת במס הבריאות - בתיאום של האוצר עם משרדו. 

דניאל פדון, רכז רווחה וביטוח לאומי באגף התקציבים, הדגיש כי ההעלאה תביא כמיליארד שקל שמיועדים למערכת בריאות הנפש, אליה מיועדים בסה"כ 1.4 מיליארד שקל. יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף, הוסיפה כי ההעלאה תאפשר הנעה מיידית של הגדלת מערכת בריאות הנפש בבתי החולים, בקופות החולים ובעמותות העוסקות בכך, כולל גיוס פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים. 

נריה שטאובר, מנהלת אגף הכלכלה במשרד הבריאות, סיפרה על הגלת התמיכה לקופות החולים בתחום בריאות הנפש, שיעמדו השנה על 400 אלף שקל ובשנה הבאה - 800 אלף שקל. רייצ'ל שלם, סגנית סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד, הדגישה את העלאת תקציבי השכר לגיוס כוח האדם האיכותי הקיים בשוק – למגזר הציבורי. 

ד"ר יצחק ברלוביץ, לשעבר המשנה למנכ"ל המשרד וכיום באגודה לזכויות החולה, הדגיש כי בזמנו ביטול המס-המקביל לווה בהבטחה ממשלתית להשלמת ההכנסה מהמס – למימון סל הבריאות. "ככל שההכנסה עולה – המס צריך להיות גבוה יותר, ולא ליצור תקרת מס". 

עוד ב-

בדקו עכשיו בתלוש השכר: האם קיבלתם 235 שקל תוספת?

לכתבה המלאה

ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב, טען כי ככל שישראלי מרוויח יותר הוא משלם פחות מס בריאות וקרא ליותר מדרגות מס, לשנות את תקרת המס ולהגדיל את השתתפות המדינה. מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) תהתה לגבי מנגנוני התמיכה לעמותות העוסקות בבריאות הנפש, וטטיאנה מזרסקי (יש עתיד) ביקשה כי במבחני התמיכה יינתן חופש פעולה לקופות החולים – לפי תכנית קבועה מראש ודיווח ביצוע – היכן להשקיע.