ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון אמש (חמישי) בהצעת צווי הבלו על דלק (הטלת בלו) ותעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין, תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה, במסגרת תיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2024.

מוצע בצווים אלה, המוכרים כ"מס פחמן" לתקן את צו הבלו על הדלק, ואת צו תעריף המכס, כך ששיעורי הבלו ושיעור מס הקנייה המוטלים על סוגים שונים של דלק יועלו בהדרגה החל מ-1 בינואר 2025 ויגיעו להיקפם המלאה המלא מ-2030. האמור הוא בפחם, גז טבעי, מזוט 0.5%, מזוט 1.0%, גפ"מ ופטקוק.

מוצע שהעלאת המס תעשה במתווה מדורג, אשר יאפשר לשוק תקופת הסתגלות וודאות כלכלית ורגולטורית, וכן יביא להפנמת העלויות החיצוניות של הפליטות ויתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לדלקים נקיים. הצווים מגיעים בהמשך להחלטת ממשלה מחודש ינואר בנושא "תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה", כאשר מצוין במסגרתם כי הם נועדו "לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי החממה ומזהמים מקומיים להן גרם, ומשום שתמחור פליטות אלו נחשב להסדרה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתתן וליצירת ודאות בשוק".

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ הציג את המיסוי וציין כי היקף המיסוי הוא בהתאם להיקף ההוצאות סביב דלקים אלה, כאשר מדינות רבות נוקטות במיסוי פליטות וכל מדינה בוחרת את תמהיל המדיניות שלה ובנוסף המיסוי מובא גם נוכח העובדה שהוצאות המדינה הולכות וטופחות, גם בשל המלחמה, וכי זהו המס שהכי פחות פוגע במשק ובכלכלה. עוד הציגו באוצר את נתוני מדינות ה-oecd לשנת 2021 לפיהם בישראל ישנו מיסוי נמוך מאוד של פליטות בהשוואה עולמית, וכי יש פער בין המס לעלויות החיצוניות.

כך הציגו באוצר כי ברצונם להרוויח 4 דברים: גידול בהכנסות המדינה - כ-2.5 מיליארד שקל בהבשלה מלאה של המיסוי, הפחתת פליטות והתייעלות אנרגטית עם תועלת משקית של כ-2 מיליארד שקל בשנה, עידוד יצור חשמל באנרגיות מתחדשות כך שיוצר מגרש משחקים יותר שווה, ומניעת "זליגת מס" – הערכות התעשייה נוכח מס גבולות המתמחר עלות פליטות פחמן במוצרים המיובאים לאיחוד האירופי.

"זה הכלי הכי משמעותי להפחתת פליטות, למשרד האוצר גם חשובות הכנסות מיסים בעת הזו, יותר מבעבר" ציין כץ. לעניין הגידול בעלויות החשמל הצפויות כתוצאה מהמיסוי, הציגו באוצר כי הן צפויות להביא להתייקרות של 5 עד 6 אחוזים עד להשלמת הליך המיסוי ב-2030, וכי הצפי הוא שהעלויות יקוזזו נוכח הפסקת השימוש בפחם ותחרות במקטע האספקה הצפויים להביא להפחתת מחירי החשמל לצרכן, "כך שהצרכן הביתי לא ירגיש את העלייה". עוד ציינו כי מחיר החשמל בישראל נמוך בהשוואה בינ"ל, גם אחרי המס.

גם בבנק ישראל הצביעו על תמיכה במהלך וציינו כי בקרב העשירון התחתון, עומד סך ההוצאות על אנרגיה בממוצע על 7%, וכי "הגידול מדבר על פגיעה של פחות מחצי אחוז בעשירון זה, כ-200 שקל בשנה". ברשות המים ציינו כי ההשלכה הצפויה על מחירי המים תעמוד על אחוז אחד בלבד בהשלמת ההליך.

לעניין העלויות לתעשייה, ציינו באוצר כי יינתנו מענקי הסתגלות: תמיכה ישירה שנתית בשיעור פוחת, עפ"י יעד התייעלות אנרגטית שנתית, וכי ככל שמפעל יתייעל מעבר לנורמה שנקבעה הוא יקבל מענק משמעותי יותר. כך הוצג כי יוחל מודל חדש ומשופר לפרישה של רשת חלוקת גז, הכוללת תמיכות בהתחברות והסבות לגז טבעי בתעשייה ובמסחר, וכי יש רצון דרך כך להסדיר התחברות של מאות מפעלים שקרובים לרשת לחלוקת הגז ולא מתחברים אליה.  בסך הכל הוצג כי התמיכה בתעשייה תגיע עד מיליארד שקל עד 2030.

לתהייה של ח"כ חמד עמאר וחברי כנסת נוספים מדוע המדינה מטילה מיסוי גם על הגז הטבעי, בעודה מרחיבה את השימוש בו כתחליף לדלקים האחרים, השיב  גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כי לצד כך שהגז מזהם פחות מיתר הדלקים ולכן הוא ממוסה בשיעור הנמוך ביותר, יש רצון לעבור לאנרגיות מתחדשות בעתיד, והגז עדיין מביא לזיהום סביבתי: "כדי להתמודד עם השלכות הזיהומים האלה צריך מנגנון כלכלי, מס הפחמן הוא המנגנון הכלכלי היעיל ביותר".

במשרד הרווחה הציגו כי ידעו לתת תקציב ממוקד לשכבות החלשות, בדגש על ייעול אנרגטי, דרך סיוע לרכישת מכשירי חשמל חסכוניים יותר. על כך ציין יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני כי במידה ויש משפחות במצב כלכלי קשה שיפגעו מההתייקרויות כתוצאה מהמס, "יש להעביר אליהם סיוע בלי קשר למס פחמן או מס אחר, אי אפשר להתנות זאת ברכישה כזו או אחרת".

עוד תהה יו"ר הוועדה מה השוני בהבאת הצווים שוב, לאחר שלא התקבלו בעבר, ונציג האוצר השיב כי "השוני שהמס הזה יביא 2.5 מיליארד שקל עם תועלות טובות. זה אותן מדרגות מס פחות או יותר. בנוסף אנחנו הרבה יותר צריכים את הכסף. יש התקדמות מאז הפעם שעברה למהלכים מול התעשייה, גם בראי הפליטות אנחנו בנקודה פחות טובה ממה שהיינו בה, שלושה נקודות מהותיות".

במשרד האנרגיה ציינו כי החוק יסייע להשיג כמה מהיעדים הלאומיים שמדינת ישראל התחייבה להם בכל הנוגע להקטנת פליטות והיא אינה עומדת בהם, וכי התייעלות כזו תורמת לחוסן האנרגטי של מדינת ישראל. נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר ציין כי קיימים פערים במסגרת המגעים עם התעשיינים, "אם המס בא לשרת הורדת פליטות אז אין בזה כסף, הגבייה כנראה מדברת על זה שלא שהמס לא יוכל להוריד פליטות לכן הוא יגבה יותר כסף. לא רק התייקרות החשמל, אם לא נעשה את זה נכון, המוצרים יתייקרו, ואם ייבאו יותר מטורקיה שם אין מס פחמן, זה יפגע בתעשייה ויביא לסגירת מפעלים ולאבטלה. המצב בעולם רחוק ממה שהוצג, מס פחמן בסין זה רק על הדלק, יש המון מכוניות אבל על בתעשייה שם יש אפס מס, ככה בטורקיה וארה"ב. יש מפעל עם 100 עובדים שאני מכיר שמייצר קוסקוס, להכנה של המוצר הוא חייב להשתמש במזוט. הוא מתחנן לגז טבעי אבל למרות שהוא במרכז הארץ לא מחברים אותו, ואין לא שום אופציית אנרגיה אחרת. אם תטיל עליו גם מס על השימוש במזוט, הוא יהפוך ללא תחרותי ויעדיפו לקנות מזון זול יותר מטורקיה, שם אין מס פחמן. התוצאה תהיה שהוא ייאלץ בוודאות לסגור את המפעל ולפטר את העובדים. זה מה שאנחנו רוצים? לחסל פה את המפעלים?"

עוד הוסיף תומר כי בהשוואה לאירופה, לישראל אין חלופות אנרגיות ירוקות: "חשוב שכל צו שיעבור לא יעבור עם הבטחה שיהיה טוב ובסדר, או שיעבור יחד עם הפתרונות לתעשייה, או שיהיה מתונה בזה שלא יכנס לתוקף עד אז. אחרת נפגע בציבור, בתעסוקה ובמחירים" אמר והתייחס להסדר המוצע, כאשר לדבריו "את מנגנון ההחזרים אפשר לטייב, משרד האוצר מבקש שיחול על מפעלים גדולים ולא על קטנים ובינוניים, מה שיקרה זה סגירה של המפעלים הקטנים והבינוניים".

ח"כ חמד עמאר: "המטרה של הצו הזה הוא להביא הכנסה למדינה, זו המסקנה שלי. אני מציע שישבו וידונו, לא להביא את הצו הזה להצבעה עכשיו, שיגיעו לתוצאות עם התעשייה, אז נוכל להצביע על הצו". איתן פרנס, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל: "זה לא מס, זה תיקון עולם. מי שרוצה מים זולים מקבל אנשים מתים, 2,400 איש מתים בשנה מזיהום אוויר. שהתעשיינים הולכים לחו"ל הם שחורים, המס הצפוי באירופה יתפוס את כל היצוא הישראלי. כבר 15 שנה מחשבים לא נכון את האנרגיה הירוקה, וזה מה שמפריע לתעשייה, וסוף סוף עושים תיקון עולם".

אמיר לנג, מבעלי חברת ההתפלה IDE שזכתה במכרז להקמת מפעל התפלה בצפון ל-25 השנים הבאות, הציג כי כ-70 אחוז מהאנרגיה שמפעילה את המתקן הינה גז טבעי, וכי במסגרת החוזה שסוכם עמו שנים קדימה, לא נלקח בחשבון ייקור הגז הטבעי וכי המשמעות תהייה אי הפעלת המפעל, על התעריפים הנמוכים שסוכם עליהם לטובת הציבור.

ח"כ רון כץ: "המטרה של המס ואומר את זה האוצר ביושר, היא הטלת מיסים נוספת על האזרחים, חסר כסף אז מעלים מיסים על מי שלא יכול להתנגד. במקום לנסות למסות כל דבר שזז, תעשו עבודה רצינית במשרד האוצר". בהמשך הדיון התפתח ויכוח חריג בין נציגי הממשלה לאחר שנציג המועצה הלאומית לכלכלה הביע את התנגדותו למיסוי המוצע ועורר ביקורת מצד סגן הממונה על התקציבים באוצר. דוד בדל, ראש אגף מחקר במועצה הלאומית לכלכלה: "המיסוי יביא לעלייה בתעריפי החשמל והמים, המנגנון לתמיכה בתעשייה יש בו רעיונות טובים, אבל הוא לא בשל בעת הזו". סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ: "אתה מתנגד להחלטות ממשלה?! אבי שמחון אמר את דעתו בממשלה ודעתו לא התקבלה, יש הוראות מכוח חוק שאני מחויב אליהם, אסור לי לבוא לכנסת ולהביע עמדה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "שכל אחד יגיד את דעתו האמתית, מי שמחויב להחלטת הממשלה מחויב, אדם אמר את דעתו ואנחנו נחליט בסוף". גם בחברת המלט נשר הצביעו על קשיים הצפויים לחברה, וציינו כי המשמעות הכלכלית היא הפסד של 100 מיליון שקל וההשלכה בפועל היא סגירת נשר כמפעל המלט האחרון בישראל: "ההשלכה תוביל לעליית הפליטות ולירידת המיסים בישראל. אנחנו משלמים את הארנונה הגבוה ביותר ב-5 רשויות בישראל, אני לא מדבר את המיסים שאנחנו משלמים. החוק הזה יסגור את נשר".

ח"כ אלי דלל: "צריך להגיע להסכמות עם התאחדות התעשיינים ולהגיע להסכמות עם נשר, אנחנו מדינה שמוקפת עובדים, אני לא רוצה להביא מלט מטורקיה, כי הוא לא יהיה יותר זול. אם ייסגר המפעל היחידי למלט, זה פגיעה בייצור פה. כל המהלך צריך להיעשות בצורה נכונה, טובה".

ח"כ ולדימיר בליאק: "תמכתי בחוק, גם בקדנציה הקודמת חשבתי שהוא לא מתאים לחוק ההסדרים, הוא מורכב וארוך, אני מתקשה לראות איך הוא עובר עכשיו, אין לנו מספיק זמן. אסור להפעיל אותו לפני שמגיעים להסכמות, גם מול התעשיינים, גם מבחינת מנגנון של תחרות הוגנת, גם מול מדינות שלא מיישמות היום מיסוי כזה, גם מבחינת מפעלים שאין להם חלופה מבחינת מעבר לגז טבעי. אני לא יודע למי יש את המידע והיכולת לפצות את האוכלוסיות החלשות, צריך לבדוק גם את זה. אם נגיע להסכמות בנוגע לכל הנקודות האלה אפשר יהיה לקדם את החוק הזה".

ח"כ נעמה לזימי: "אסור שמס שהוא מס חשוב יגיע לכאן מסיבה של כסף, ואז הוא מגיע בצורה לא נכונה ולא מוכן. צריך לתקן סדרי עולם. החוק צריך להיות לעולם ולא רגעי, לא נוחה דעתי גם מההסדר לשכבות החלשות. גם הכנסות ממיסוי כזה ראוי שייעודו לשיפור המצב הסביבתי. לצד גורמי תעשייה, חייבים לצרף גם גורמי חברה אזרחית שיקחו חלק בהסדרת המנגנון".

ח"כ ינון אזולאי: "האם הרצון שלנו בימי מלחמה זה לייבא מטורקיה מלט ולחזק אותם? הפטקוק לא משנה מה תעשה, יש אחוז שתצטרך להישאר אתו. האמירה צריכה להיות ברורה, המיסוי לא יתקדם, שקל לא תראו מהמס הזה אם המנגנון לא יוסדר, שאנחנו נשמע שמצד משרד הרווחה זה בסדר, שהתעשיינים יגידו זה מקובל עלינו. לא ייתכן שהאזרח ישלם, התעשיינים ישלמו, ובסוף האוצר ייקחו את הכסף".

ח"כ יצחק פינדרוס: "אם לא יפטרו הבעיות גם לא תראו כסף כי המפעל כמו נשר ייסגר, תפסידו את המס הזה וגם מיסים אחרים שהם משלמים, וגם הפליטות יעברו לטורקיה, וזה לא משנה אם זה פה או שם מבחינת הזיהום. אתם חייבים להתבסס על העקרונות שאתם קבעתם".
 

ח"כ חנוך מלביצקי: "אתם שוב הולכים על המיסים שהחלשים נפגעים מהם, מה עם פנסיות תקציביות, תוספת רמטכ"ל שאמרו שזה לא חוקי, כל מערכת התמיכות והסובסידיות היא מעל 100 מיליון שקל בשנה. שיש 255 מיליארד שקל שאנחנו צפויים לשלם עד תום 2025 ושיש אירוע בלבנון עם השלכה תקציבית משמעותית, בואו נראה איפה אנחנו מייצרים מנגנוני צמיחה במשק ולא רק לוקחים כספים".

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ השיב לדברים: "כל החלופות האחרות הן פחות טובה, לעומת ההצעה הזו שמאוד בשלה. לגבי הבקשה של התעשייה שהמס לא יכנס לתוקף לפני שיש מענקים לתעשייה והסיוע לשכבות החלשות, זה ברור לנו, אנחנו מחויבים לזה, החלטת הממשלה מחייבת אותנו לזה. עד שלא יהיו מענקי סיוע המס לא יכנס לתוקף, זו עמדת שר האוצר והממשלה".

עוד ב-

מחירי הדלק בישראל ירדו בקרוב? הדרישה של הבכירים באוצר נחשפת

לכתבה המלאה

לעניין מפעל נשר ציינו באוצר כי המשרד להגנת הסביבה מכין תוכנית סיוע להעברת נשר משימוש בפטקוק לדלק בעל הדירוג האנרגטי הגבוה –RDF: "השילוב הזה יביא בשורה מאוד גדולה גם בראייה הסביבתית וגם לתושבי האזור. אילולי המס פחמן אין אפשרות להבטיח שהמעבר יקרה". מול הדברים הבהיר יו"ר הוועדה כי הוועדה תדרוש לעגן את ההתחייבות בנוסח התקנות, כאשר לא תתאפשר כניסתן לתוקף עד להסדרת הנושאים השונים מול גורמי התעשייה השונים, ומול משרד הרווחה והשכבות החלשות באוכלוסייה: "אנחנו מכירים את ההבטחות וההתחייבויות, גם אלה שתומכים בחוק אומרים שצריך למצוא פתרון, אתם צריכים לשכלל את התקנות בשבוע הזה".