כ-30,000 חולי סרטן מאובחנים מדי שנה בישראל וכ-11,000 מאבדים את חייהם כתוצאה מהמחלה. מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי, לשנת 2022, עולה כי ניתן היה למנוע בין 30% ל-50% ממקרי הסרטן, על ידי השקעת משאבים דווקא בשלבים המוקדמים - המניעה, הגילוי המוקדם והטיפול במחלה. עוד עולה מהנתונים, כי כ-10 מיליון בני אדם מתים בעולם מסרטן בכל שנה. כלומר, ניתן היה להציל כ-3.7 מיליון בני אדם מדי שנה!

"מהנתונים של השנים האחרונות עולה כי ישראל מדורגת נמוך מבין מדינות ה-OECD בשיעורי התמותה מסרטן", מציין פרופ' אברהם קוטן, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן.
"זה נובע ככל הנראה מהעובדה שהחולים בישראל מאובחנים בשלב מוקדם במחלות הסרטן השכיחות, בזכות תוכניות סריקה לאומיות שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, ובמקביל זוכים לטיפול מיטבי ברמה גבוהה, כך ששיעורי ההישרדות והריפוי גבוהים וכתוצאה מכך - שיעורי התמותה נמוכים יחסית".

רפואה מושתתת עדויות
עולם הרפואה המסורתי מבוסס בעיקר על מחקרים שלא מבחינים בין מטופל למטופל החולים באותה המחלה, והטיפול ניתן לפי סוג המחלה. כלומר, לפי המקור שלה. אלא שמשחר הפיתוח של תרופות אלו, ידוע שלא כל חולי הסרטן מאותו הסוג יגיבו באופן זהה לאותו הטיפול, בשל השונות המובנית בין מטופל למטופל. הרפואה המותאמת אישית נועדה לעשות בדיוק את ההפרדה הזו, כדי למקסם את יעילות הטיפול ולצמצם את טווחי הזמן ומספר הניסיונות עד למציאת הטיפול המתאים.

בדיקת פרופיל גנטי (החומר התורשתי) היא בדיקה שנעשית במעבדה, במסגרתה בוחנים את הגנים של המטופל, ולומדים על הדרך שבה הגנים מתקשרים זה עם זה ועם הסביבה. באמצעות הבדיקה, ניתן להבין מדוע אנשים מסוימים חולים במחלות מסוימות, ואחרים לא.
חרף העובדה שאנו מתייחסים אל הסרטן כאל מחלה אחת, מדובר במינים שונים שמאופיינים בפרופילים גנומיים שונים. הבנת ההבדלים הללו ושימת הדגש על השוני ביניהם, הן הבסיס למגמה שמובילה את האבחון ואת הטיפול בסרטן בשנים האחרונות. כך, לדוגמה, מתוך 1,000 חולות סרטן השד שאופיינו ברמה גנומית מלאה, אין שני מקרים זהים. בזכות הבדיקה הגנומית שמבוססת על זיהוי השינויים הגנומיים בדנ"א של הגידול (בשונה ממה שנולדנו איתו), ומספקת לרופא מידע בעל ערך רב, ניתן לסייע לרופא בבחירת הטיפול המיטבי האפשרי עבור מטופל ספציפי. נתונים המתקבלים בבדיקות  אלה יכולים  לסייע בפיתוח דרכים חדשות לאבחן, לטפל ולמנוע מחלות שונות, בין היתר סרטן. הרי שלא את כל השינויים ניתן לזהות בבדיקות השגרתיות, ונדרשת טכנולוגיה מתקדמת המסוגלת לזהות את סוגי השינויים ואת ההשלכות הטיפוליות בעקבות כך.

כאמור, הדגש ברפואה המותאמת אישית הוא בהתאמת הטיפול למאפיינים הספציפיים של הגידול בגופו של המטופל. המיקוד נעשה בעיקר בנתונים הקליניים, הגנטיים וההתנהגותיים של כל מטופל. שימוש בטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות מאפשר אבחון וניתוח של הנתונים שמאפיינים את הגידול המתפתח בגוף המטופל. התאמה מדויקת של אופן הטיפול מביאה לשיפור משמעותי בסיכויי הצלחת הטיפול ושיעורי ההישרדות של המטופלים, וכן לצמצום מספר הטיפולים שאינם חיוניים והנזק בטיפולים שאינם מועילים.

"חשוב להבין, כשאנשים מתלוננים על כאבי ראש, לדוגמה, הם לוקחים תרופה, כדור, ולרוב כאב הראש עובר. כשמדובר על סרטן – המחלה עצמה היא לא אותה מחלה, ומשתנה ממטופל למטופל וכן במטופל אחד לאורך תקופת המחלה, וכך גם אופן הטיפול", אומר פרופ' יצחק חביב, המדען הראשי של קבוצת AID Genomics, שמפתחת בדיקה המאפשרת אפיון הפרופיל הגנומי של גידולים סרטניים, על ידי אבחון המוטציות הסרטניות. בעזרת שימוש בכלים של בינה מלאכותית, צוות האנליזה של החברה מנתח את המידע המתקבל מביצוע הבדיקה, על בסיסו מועברים לצוות הרפואי המטפל נתונים והמלצות אודות דרכי הטיפול המתאימות למטופל ולסוג המחלה. הפיתוחים הללו מאפשרים להגדיל משמעותית את יכולת ההישרדות וההחלמה של המטופל. "אנו מאפיינים אזור נרחב יותר של הגנום הסרטני, שעד לא מכבר נחשב חסר ערך. כניסת הבדיקות האלה לשירות עבור הציבור הישראלי, תסייע לרופאים לאבחן את 'בנק המטרות' של המערכת החיסונית ולהעניק טיפול מותאם באופן ספציפי למטופל. אבחון כזה עשוי להתברר כהבדל העיקרי ומציל החיים".

פרופ' יצחק חביב (צילום: שי גבריאלי)

להמעיט את השימוש בכימו
יש לציין כי הבדיקות הגנומיות עדיין בתחילת דרכן. מדובר עדיין בתחום מתפתח שנכון להיום, רק אחוזים בודדים מהנבדקים שעוברים בדיקות כאלו יאותרו עם מוטציות גנטיות בגידול, שמאפשרות התאמת טיפול המכוון ספציפית למוטציה, אחוז שמשתנה בין גידולים שונים.

הרעיון בשימוש ברפואה מותאמת אישית ובבדיקת ריצוף גנטי, מתבסס על העובדה כי כל מטופל הוא שונה עם מבנה גנטי שונה. כיום מבוצעים ניסיונות לכווץ את הגידול או לגרום לעצירתו, דבר שלא תמיד עוזר. "הרוב המוחלט של הבדיקות המתקדמות והמובילות מיוצרות כיום על ידי ספקים שלא נותנים בעצמם את התרופה למטופל", מסביר פרופ' חביב. "הם בעצמם לא יודעים איך המטופל מגיב לתרופה ומהן ההמלצות אשר מבוססות על סמך נתונים שהתקבלו. אנחנו ב-AID Genomics מנסים לחבר בין תוצאות הבדיקה להתנהגות המטופל עם התרופה מתוך התיק הרפואי שלו, וללמוד כיצד לשפר את ההמלצות".

"אנחנו מאמינים שניתן לשפר את השירות הניתן כיום למטופלים. הפתרון הוא לא רק לטפל בחולי סרטן כשהם מתאשפזים, אלא לאתר אותם כבר בשלבים המוקדמים, כשהם עדיין לא יודעים שהם חולים", מציין פרופ' חביב. "לפני הכניסה של קיטרודה (תרופה המשמשת בעיקר לטיפול נגד סרטן העור) ב-2017-2018, הנתונים הראו כ-2-8 אחוזי הצלחה בקרב החולים. אנחנו יודעים בפירוש שמדובר במטופלים שניתן להם שירות רפואי טוב יותר".

רבים מייחלים ליום שבו יתמעט השימוש בטיפולים כימותרפיים בכל הקשור בטיפול במחלת הסרטן. טיפולי הכימו אומנם הוכחו כיעילים, אך תופעות הלוואי שלהם מקשות על המטופלים. המעבר לרפואה מותאמת אישית והתאמת הטיפול באופן ספציפי ואישי למטופל ממוצב כעתיד של עולם הרפואה ויעניק למטופלים טיפול איכותי, יעיל ומהיר יותר.

לקריאה נוספת בנושא, מוזמנים להכנס לקישור

אין באמור בכתוב והשימוש באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי. אין להסתמך על האתר, לרבות תכניו והמידע הכלול בו, ולרבות מידע ותשובות הנמסרות ע"י רופאים מומחים, כתחליף להיוועצות אישית פרטנית וספציפית עם רופא, וקבלת טיפול רפואי בהתאם להמלצות הרופא המטפל שבדק אותך פיסית.