בארץ
7 מיליארד שקל: הנזק הכלכלי העצום שנגרם בעקבות השריפות בישראל
הוועדה לביטחון לאומי קיימה דיון בנושא "מוכנות ישראל לשריפות ענק" על רקע גל השריפות, שם דנו בדרכי ההתמודדות ובנזקים הכלכליים האסטרונומיים למדינה, כמו גם בתוספת התקציבית העצומה שניתנה עבור מערך הכבאות
הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (שלישי) דיון בנושא "מוכנות ישראל לשריפות ענק" על רקע גל השריפות ביום העצמאות האחרון, זאת לבקשת חה"כ יוראי להב הרצנו, נאור שירי, גלעד קריב, מירב בן ארי, חאמד עאמר וואליד אלהואשלה.
בבקשה נכתב, כי "לפי הערכת כבאות והצלה בישראל, העלות השנתית הכוללת של נזקי אירועי דליקה בישראל מסתכמת ביותר מ-7 מיליארד שקל, וסכום זה צפוי לגדול עם התחממותה המהירה של ישראל וגלי החום הצפויים. יש לבחון את היערכות המדינה לשריפות חמורות, משאבי הכיבוי הקיימים, התאמת תכניות להתמודד עם משבר האקלים ודרכי פעולה לצמצום נזקי שריפות עתידיות".
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, אמר במהלך הדיון: "ישראל ממוקמת באזור מוכה שריפות, ואני לא מגלה לאף אחד שום דבר שההתחממות הגלובלית עוד יותר משפיעה. הניסיון של מדינת ישראל עם האסון בכרמל והשריפות בקליפורניה אמורים לתת לנו כלים להתמודד עם השריפות. תכלית הדיון הזה הוא לקיים את תפקידה של הוועדה – לפקח, לבדוק ולחוקק".
מגיש הבקשה לקיום הדיון, ח"כ יוראי להב הרצנו, סיפר: "רק לפני 6 ימים היו פה שריפות ענק שגרמו לפינוי של עשרות אלפי אנשים, שרפו אלפי דונמים והרסו מפעלי חיים. למה התעלמתם מהחלטת ממשלה הקודמת לרכישת מטוסי אש? לשילוב צה"ל במערך הכבאות? למה קיצצתם את תקציב הכיבוי ב-217 מיליון שקלים? שתי שריפות פרצו רק החודש ואנחנו לפני הקיץ".
עוד טען כי "עם טמינת הראש של הממשלה בנושא, מה צפוי לנו בקיץ? הפערים בתקציב ובכוח האדם מדאיגים. כולנו מצדיעים ללוחמי האש שלנו שהם האנשים הכי אמיצים בעולם. התפקיד של הממשלה והכנסת הוא לתת להם את כל הכלים המתאימים. יש הרבה סכנות שמחכות בפתח ואני מודאג מאוד".
טפסר רונן מכטייב, סגן נציב כבאות והצלה, טען בדיון: "למדינת ישראל יש מערך כבאות והצלה קטן והוא צריך לגדול ולהתעצם. אנחנו לבד במערכה נגד האש. אנחנו במערך הכבאות מתמודדים עם איומי הרקטות, עם פגעי הטבע, עם משבר האקלים ועם מתן אישורים לאכלוס גורדי שחקים.
אנחנו מתעסקים כיום בכ-30 עד 40 ימי קיצון בשנה שקשורים לנזקי אש חמורים. מערך הכבאות וההצלה צריך להתאים את עצמו למשבר האקלים שהולך ומתפתח. בתרחיש הייחוס שלנו אנחנו מדברים על התמודדות עם שריפות בשלושה מוקדים במקביל.
הכנסת המסוקים למערת הכבאות הם משני מציאות והם בין שלושת הדברים החושבים ביותר למערך הכבאות כיום. מאז אסון הכרמל מערך הכבאות וההצלה ביצע קפיצה מקצועית עצומה. בשנים האחרונים נרכשו למעלה מ-300 רכבי כיבוי שונים. לפי תרחיש הייחוס אנחנו צריכים להגיע ל-3,100 לוחמי אש וכרגע חסרים לנו כאלף לוחמי אש.
הכשרת לוחמי אש לוקחת זמן, ואנחנו מסוגלים להכשיר בכל שנה 250 לוחמים חדשים. מערך הכבאות וההצלה צריך לגדול בצורה משמעותית גם מבחינת כוח אדם וגם מבחינת אמצעים. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שגיל הפרישה ללוחמי אש ירד מ-67 ל-55. אני רוצה להגיד לכל עם ישראל שיש להם על מי לסמוך".
טפסר שמוליק פרידמן, ממ"ז ירושלים: "עשינו הרבה מאוד הכנות והיערכויות וכולם עבדו כנדרש בעת האירוע המבצעי האחרון. השריפה שפרצה בערב יום השואה הוכרזה מהר מאוד כאירוע ארצי. ניהלנו מלחמה עיקשת באש במשך 30 שעות עד להשתלטות מלאה עלייה. בשיאה, השריפה התקדמה מרחק של כ-3.5 ק"מ בשעה אחת בלבד".
"השריפה שפרצה ביום הזיכרון לחללי מערכת ישראל הפכה לסופת אש של ממש ולוחמי האש בשטח העניקו את המענה הראוי לטובת הצלת האזרחים. אנחנו חייבים להסתכל קדימה ולהיערך למזג אוויר קיצוני בחודשי הקיץ. אנחנו מקיימים תהליך של הפקת לקחים כדי להיות יותר מוכנים לשריפה הבאה. אנחנו קטנים מדיי ביחס לאיומי האש שעומדים מולנו".
ח"כ מירב בן ארי, סיפרה בדיון: "כתובת האש הייתה על הקיר. אני מבקשת לדעת מה לגבי ההחלטה על קווי החיץ. מטה יהודה היא המועצה הכי דליקה בארץ, ויש שם ישובים שאין להם אזורי מילוט בכלל. אם המסוקים היו נרכשים בזמן, מעל 20 דונם לא היו נשרפים, פארק קנדה נשרף כמעט כולו. כנראה שאקלים זה עניין של יפי נפש, ושל פרוגרסיביים. אבל מה לעשות שיש בעיות אקלים בכל העולם, ובכל מקום עושים חשיבה מקצועית. אני רוצה לקבל תשובה מהמשרד עצמו, על עניין קיצוץ התקציב ורכישת המטוסים".
ח"כ לימור סון הר מל חשפה כיך: "תקציב הכבאות עלה בחצי מיליארד שקלים, והמערך גדל ב-10 אחוזים כשהצטרפו 300 כבאים. בנוסף ב-2024 הצטרפו 157 טרקטורונים חדשים לאזור הצפון, וכולם מבינים כמה הם סייעו וכמה הם היו משמעותיים במלחמה. השר הוא היחידי שהסכים לשים תקציבים על שני מטוסי כיבוי, ומערך הכיבוי מקבל את היחס ומענה לצרכים שהוא מציג. אנחנו רואים הליך של שינוי מגמה משמעותי, ושל הפקת לקחים מאסון הכרמל".
מירי שמואלי, המשנה למנכ"ל לביטחון לאומי: "תקציב הבסיס בשנת 2022 עמד על 1.3 מיליארד שקלים, בשנת 2023 על 1.4 מיליארד וב-2025 עמד התקציב על 1.8 מיליארד שקלים. אנחנו מדינה במלחמה, בשנים רגילות היינו מדברים על החזרת הקיצוץ או על הגדלת התקציב. תמיד צריך יותר תקציב, אבל אנחנו מתמודדים עם תקופה מאוד מאתגרת. מערך הכבאות קיבל תקציב של כ-450 מיליון שקלים לרכש של רכבים מבצעיים חדשים.
בשנתיים האחרונות נוספו 230 לוחמים למערך הכבאות וההצלה. החלטת הממשלה משנת 2022 מיפתה למעלה מ-500 תאי שטח שנדרשים בהם הקמה של אזורי חיץ. החלטת הממשלה מדברת על איגום המשאבים, אך בפועל התקציב לטובת יישום ההחלטה על סך כ-65 מיליון שקלים התקבל רק באוגוסט 2024. מאז הוקמו אזורי חיץ בחיפה ובנשר ואנחנו נמצאים בתהליכים של חתימת הסכמים מול רשויות נוספות ברחבי הארץ.
בתחילת 2024 התקבל תקציב לרכישת שני מסוקי כיבוי מסוג בלאק-הוק בסכום של 139 מיליון שקלים תקציב לרכש ועוד תקציב בסיס של 13 מיליון שקלים. העלות המשוערת של כל מסוק היא קצת יותר מ- 100 מיליון שקלים וכדי להשלים את רכישת שני המסוקים יש צורך בהשלמת התקציב. כדי לעמוד בתרחיש הייחוס יש צורך בארבעה מסוקים שיהיו באופן קבוע במערך הכבאות".
יהונתן בובליל, אגף התקציבים באוצר: יש פער מבני בין התקציב שמאושר לבין התקציב על שינויו שמתקבל בפועל. התקציב המקורי למערך הכבאות בשנת 2024 היה 1.9996 מיליארד שקלים, התקציב על שינויו היה 1.5 מיליארד שקלים. היום בתקציב של 2025 יש גידול של למעלה מ- 200 מיליון שקלים בתקציב מערך הכבאות".
ח"כ גלעד קריב סיפר בדיון: "הגיע הזמן ששרים יבינו שתפקידם הוא לא רק לשאת דברי סנגוריה על עצמם ודברי רהב. הציבור מצפה לשמוע תכנית עבודה מסודרת, הסקת מסקנות ותוכנית לסגירת פערים. צריך לומר שמערך לוחמי האש הוא הבן החורג של מערכת הביטחון. לוחמי האש חשים שהם האחרונים בתשומת הלב הציבורית לעניין הביטחון האישי.
בכוחה של הוועדה הזאת לגרום למערכת להבין שאי אפשר להיזכר במערך הזה רק בזמן אסון ושריפות. בגלל נושא האקלים אנחנו נמצא את עצמנו בתוך שנים במצב אחר לגמרי והשאלה שלי האם נעשתה עבודת מטה רצינית, שזה אומר לשבת עם צוות מקצועי ולהתכונן לעשור הקרוב".
ח"כ עמית הלוי, הוסיף: "מציע למסגר את הדיון זה - ניתוח של הקייס-סטדי שהיה רק שבוע שעבר. אנחנו רוצים לדעת מה עבד ומה לא. זה צריך להיות מוקד הדיון. בנוסף, לא עליית החום היא מה שהצית את השריפה, ולכן הנושא השני בדיון צריך להיות מקור הדליקה. אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה אחרי שהשריפה פורצת, והיה נכון להשקיע אנרגיות בלמנוע אותה מלכתחילה".
עוד ב-
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל סיכם את הדיון: "טייסת הכיבוי עשתה עבודה נהדרת ואני ממליץ לבחון אפשרות ליצור טייסת עתודה נוספת כדי שלא נצטרך להגיע למצב שאנחנו מחכים להגעת מטוסי כיבוי מחו"ל. אנחנו חייבים להתחבר לאמצעי הטכנולוגיה הטובים ביותר שיסייעו להתריע על פריצה של שריפות. התהליכים שהשר לביטחון לאומי מוביל במערך הכבאות הם מצילי חיים וצריך לשמור על הקו הזה. הוועדה בראשותי תמשיך לעסוק תדיר בנושאי הכבאות".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.שקר כלשהו לסחיטת תקציבים. איך בדיוק חישבתם?מספיק ודי 05/2025/06הגב לתגובה זו0 0העצים יגדלו לבד. לרכוש לא היה נזק. המים בחינם. כבאית אחת נשרפה בשל הרשלנות שלכם וזהו.סגור
