מצב הבלהות ששורר בישראל כבר כמעט חודשיים שלמים משפיע היטב גם על תעשיית הקולנוע בכלל וסרטי האימה בפרט. בהקשר הזה, יש לציין כי סרט האימה "חג ההודיה" שעלה השבוע לאקרנים הוא סרט אימה שצריך לגשת אליו עם הערת אזהרה.

הוא סרט גרפי. מאוד. ובקלות יכול לעורר טריגרים או קונוטציות לאירועי התופת שישראל שחוותה לאחרונה. במה דברים אמורים? בגרעין הסרט מתקיים טבח, והרציחות שמתרחשות בו יכולות בקלות לעורר קונוטציות מידיות למה ששמענו או נחשפנו בחודשיים האחרונים. גם הקופאי של הקולנוע ציין זאת בפניי לאחר שתהיתי בעת רכישת הכרטיסים לנוכח האולם היחסית ריק. כעת, לאחר שחידדנו את הנקודה הזו, אפשר להתחיל בביקורת.

"חג ההודיה" הוא סרט אימה שהגרעין שלו החל כבר בשנת 2007 בדמות טריילר מזויף שהושתל בפרויקט הקולנועי של אלי רות' וטרנטינו "גריינדהאוס" שיצא באותה שנה ושהציג את "חסין המוות" ו"פלאנט הטרור" – שניהם אגב סרטי אימה מעולים שזכו למעמד פולחני ולא בכדי. עם זאת, כבר שנים שהתסריט ל"חג ההודיה" התגלגל בדרך להפוך לפיצ'ר אמיתי וכעת , כמעט שני עשורים אחרי , הטריילר המזויף הופך לסרט אימה מקורי שנשען ברוח התקופה. 

יותר משהוא סרט אימה "חג ההודיה " הוא סאטירת אימה סדיסטית שמפנה ביקורת נוקבת על הקפיטליזם האמריקאי בכלל ובלאק פריידי בפרט. הסרט מתחיל עם אקספוזיציה שבה מתרחש טבח במרכול המרכזי בעירייה פלימות' בערב חג הקניות. ההמון מתקבץ סביב הסופר ומאבד סבלנות על מנת להיכנס ולהספיק למבצעים. כשהשריף המקומי (פטריק דמפסי) מגיע לשם לצד חבורת צעירים נוספת שמגיעה גם היא, ההמון פורץ את הדלתות והמרכול הופך לזירת דמים שמספקת סצנת טבח ארוכה ומפורטת.

סצנה משעשעת וביקורתית למדי מתרחשת בו כאשר אחד הקורבנות גוסס ונוטף דם אך עדיין לא מוותר על המוצר בהנחה. הטבח שמתבצע שם קורה בגלל הרצון ליהנות מהמבצעים ומהדורסנות של הרוכשים. ההקדמה הזו מהווה את המנוע של העלילה שנה קדימה כאשר רוצח חדור נקם (ומעבר לכך לא נפרט כדי לא לייצר צפייה מכוונת מדי) שם פעמיו לעיירה כדי לחסל את תושבי העיר.

לקלחת הזו נקלעת חבורת צעירים (במרכזן כוכבת הטיקטוק המפורסמת אדיסון ריי) שהופכים למטרה המרכזית שלו. הגופות נערמות בזה אחר זה והרוצח משאיר לקורבנות שלו סימנים וטיזינג בפלטפרומות החברתיות שלהן עד לנקודת השיא של הסרט. בכלל, הסרט שופע ברפרנסים לרשתות החברתיות, פערי מעמדות, והוא סרט מילאניז מובהק שכולל מאפיינים לעולמם וברגעיו הסאטירים אפשר אפילו לראות נגיעות של "הלוטוס הלבן". 

השריף של הסרט, הלא הוא פטריק דמפסי נותן תצוגת משחק טובה למדי ואילו שאר תצוגות המשחק האחרות משימות למדי. אף אחד מבין כל השחקנים לא מספיק מוכר ונדמה כי לולא שמו של אילי רות' כבמאי הסרט – מסופקני אם הסרט היה מעורר עניין יוצא דופן. אדיסון ריי, בתפקיד הראשי היא שחקנית 'בסדר גמור' אך נדמה כי אין הבדל בין דמותה על המסך לדמותה במציאות ושכל המגמה בליהוקה נועדה למשוך את הקהל הצעיר.

עוד ב-

המסור X הוא סדיזם טהור ומתנה למעריצים חובבי הדמים

לכתבה המלאה

בבסיסו, "חג ההודיה" הוא סרט אימה לא רע בכלל שלא אופתע אם יוליד המשכונים. הוא מזכיר נורא את סדרת "הצעקה" והמרכיבים שלו יכולים לחלוטין לסמן אותו כקלאסיקה עתידית. עם זאת , תצוגות המשחק חיוורות למדי כאמור וגם הגרפיות שלו קשה מדי לעיכול ולחלוטין ממדרת אותו מקהל הצעיר שלא יוכל לצפות בו בקולנוע (מוגבל לצפייה מגיל 18) ולכן היה מוטב למנן אותן קצת