המסור X הוא סרט נקמה שמשולב עם סדיזם טהור שמתעלה בעשרות מונים מיתר קודמיו לסדרת הסרטים (שעוד רגע מציינת 20 שנה לפעילותה). המעריצים וחובבי הז'אנר יתמוגגו מכל רגע ומי שנרתע מדם שלא יעז לצפות בו.

הסרט יצק לתוך העלילה שלו יומרות פוליטיות וחברתיות ועיסוק בסוגיות של שוויון, מוסר והנרטיביות שלו עוסקת בתחלואיה מערכת הבריאות. נושא מקורי כשלעצמו. כל אלה כמובן הם רק אצטלה למלכודות הדמים החולניות שמעטרות את הסרט ונועדו להצדיק את קיומן בו. 

ביקום של "המסור" ג'ון קריימר (טובין בל האייקוני) הוא גם השופט וגם התליין והוא מי שמוביל בזרוע נטויה את העלילה שלהסביר אותה יהיה כמעט מיותר שהרי ממילא כל מי שמגיע לצפות ב"המסור" עושה זאת בגלל מלכודות המוות הביזאריות שהפכו את סדרת הסרטים הזו לכל כך מצליחה וחולנית בחריגותה ובייחודותייה. 

מבחינה כרונולוגית עלילת הסרט מתרחשת בין הסרט הראשון לשני. ג'ון קריימר נואש לפתרון עבור מחלת הסרטן שפקדה אותו והותירה לו חודשים ספורים. כשהוא פוגש במהלך ישיבה בבית קפה חבר מקבוצת התמיכה שלו שהחלים מהסרטן וממליץ לו על קליניקה מיוחדת במקסיקו שעושה פלאים ג'ון לא מהסס ומיד יוצר איתם קשר ומגיע אל בחורה בשם ססיליה (סינובה מקודי לנד בתצוגת משחק נהדרת שגונבת את ההצגה לאורך הסרט).

ססיליה היא האופוזיציה לקהילת הרפואה העולמית (יש בסרט ביקורת מרומזת כלפי תעשיית התרופות ועולם הרפואה הפיראטי) והיא עבורו האור שבקצה המנהרה. לאחר שג'ון החלש מגיע לשם בדרך לא דרך הוא נכנס לקליניקה שנראית כמו שמורת גן עדן אך מסתירה מאחוריה גיהנום שלם. לאחר שהצוות הרפואי מקבל את פניו, מרדים אותו ולבסוף , ססיליה מבשרת לו על החלמה הוא מגיע כדי לתת להם תשורה על נדיבותם רק בשביל לגלות שנפל קורבן לתרמית שהותירה אותו בלי כספו ועם הגידול. הם  עוד יתחרטו על זה.

בזה אחר זה ג'ון ושותפתו אמנדה (שמככבת בסרטים הראשונים בסדרה) תופסים כל אחד ואחת מהנוכלים וכולאים אותם בגיהנום של "המסור". כאן מגיע למעשה האקשן האמיתי ומבוקשם של כל מי שהגיע לצפות בסרט. מלכודות המוות שהם נמצאים בהם מאופיינות באלמנטים של מעשי הנוכלות שלהם. התפריט עשיר וחולני להפליא : ניסור מוח , שבירת עצמות , ניסור חלקי גוף ועוד שורה של פעולות בלתי נסבלות ונתפסות. מה שנקרא מידה כנגד מידה. 

המסור X, בשונה משאר סדרת הסרטים, הוא בחציו עלילתי וכמעט ללא דם ובחצי השני הוא חוגג באקשן מדמם. הוא גם יחסית ארוך ועוסק כאמור בצורה די מפורשת בשאלות של מוסר ובפרט במערכת הבריאות הלא שוויוניות והפיראטית. גם הבחירה למקם את מרכז העלילה במקסיקו אינה מקרית שהרי היא ידועה כמדינה לא שוויוניות עם מוסר נמוך בפן הבריאותי. 

בסופו של דבר, המסור, בדומה לסדרת הסרטים "מהיר ועצבני" הוא פלא קולנועי, הוא שורד כמעט 20 שנה וזה הרי ברור שזה עניין של שנה – שנתיים שהסרט הבא יצא לדרך. העלילה תמיד מטורפת וקצבית וכל מטרתה היא לספק את מנת הדם לגרעין המעריצים והצופים שמצביעים ברגליים.

הצילום והאלמנטים מקוריים ושומרים על סגנון שמזכיר מאוד את תחילת המילניום – המועד שבו הסרט הראשון ושהני יצאו לדרך. זה מתבטא בין השאר בדפדפן באינטרנט שניבט מהמסך וטלפון הצדפה של אחת הקורבנות שמזכיר את אותה תקופה. מי שהופקד על הבימוי הוא קיווין גרוואטרט שעושה עבודה טובה וניכר כי הוא מכיר את השפה הקולנועית של "המסור" ובא חמוש במוטיבציה לספק לצופים את מנת הדם שלה הם ציפו.

עם זאת, לקחת את הסרט ברצינות כבעל פילוסופיה וביקורת על מערכת הבריאות יהיה מגוחך במידה רבה. האכזריות ןהסדיזם של המסור חורגת מעל כל פרופורציה אפשרית ומייתרת את האפשרות לקחת עיסוק בנושאים הרי משקל ברצינות תהומית למדי.. מטבע הדברים גם נושא המוסר שעולה מהסרט והעיסוק "במידה כנד מידה" מגוחך שכן קרמר מחזיר באותו מטבע ולכן לא שונה מאותם נבלים שפגעו בו (על אף שבפועל הוא לא נוגע באף אחד מהקורבנות).

"המסור X" מציג תצוגת משחק טובה ומשכנעת שלש חקני משנה אנונימיים למדי ובראשם השחקנית המרכזית של הסרט - סינובה מקודי לנד שלגמרי גונבת את ההצגה ומציגה נוכלת קרת לב בתצוגת משחק מקפיאת דם. הייתי שמח לראות אותה בהמשך הסדרה. היא ממגנטת , אכזרית במידה הנכונה ומחזיקה היטב את העלילה על כתפיה.

עוד ב-

"חבדניקים": מחזמר זוהר, מקורי, מסוגנן שעושה טוב על הנשמה

לכתבה המלאה

המסור X  יוצא באקלים שבו כמעט כל שבוע יוצא סרט אימה חדש. הוא מצליח לשמור על גרעין מעריצים נאמן, על רלוונטיות ו נותן פייט לסדרת הסרטים הקודמים שלו - הן ברמת האכזריות והסדיזם שלו והן ברמת היכולת שלו להפוך את הסרט לאירוע קולנועי כבר כמעט 20 שנה. מעניין ומצחיק באותה מידה יהיה לראות במה תעסוק העלילה בסרט הבא.