"הטבח המחריד של ה-7 באוקטובר והתקופה המורכבת שכולנו חווים מאז אותה שבת ארורה, רק חידדה את ההבנה שמדינת ישראל היא הבית הלאומי שלנו. להשקפה הזו כבר שותפים היום גם יותר ויותר יהודים מהתפוצות, שבעקבות הזינוק באירועי האנטישמיות, הגיעו למסקנה שהם אינם חסינים עוד ושהמקום המוגן ביותר עבורם הוא כאן.

מצב העניינים הזה עתיד להביא לגלי עלייה (או חזרה לישראל), עניין שיתורגם גם לגזרת הנדל"ן ולרכישת נכסים. להערכתי, היישובים שצפויים ליהנות מביקוש גבוה, הם דווקא אלו הפונים לציבור הדתי והחרדי. מדובר בין היתר במודיעין עילית, אריאל, גבעת זאב, ביתר עילית וצופים – יישובים הנמצאים אמנם מעבר לקו הירוק, אך מספקים מענה הן בהיבט הקהילתי והן בהיבט האידיאולוגי, לאותן אוכלוסיות הדוגלות ביישוב ארץ ישראל ומבקשות להקים פה את ביתן. יתרון משמעותי שמציעים אותם היישובים טמון במחיר שהוא עדיין זול ושפוי ביחס לערים הגדולות בלב אזורי הביקוש.

אני יכולה לספר שבני קהילות יהודיות רבות בארצות הברית ומדינות אירופה, כבר החלו להתעניין ברכישת בתים ודירות ביישובים שהזכרתי, והם רוצים להיות חלק מתהליך ההתפתחות שלהם. בקיצור ולעניין: אני מאמינה שלקרקעות בישובים הללו יש פוטנציאל השבחה גדול, והן יזכו להתעניינות רבה.
  "צמיחתו של שוק הנדל"ן תלויה במגוון רחב של פרמטרים – ובראשם איך ומתי תסתיים המלחמה. כולנו מבינים שהצמיחה לא תהיה מיידית, ושהשוק יידרש לתקופת התאוששות. זה יקרה לתחושתי בסוף 2024 או במהלך 2025, ומהסיבה הפשוטה שהצמיחה הצפויה מבוססת על כך שאוכלוסיית ישראל גדלה ואנשים צריכים ויצטרכו פתרונות דיור.

עד 2040 יידרש לבנות ברחבי ישראל למעלה מ-2 מיליון דירות, ולפי הקצב הנוכחי אנחנו עוד רחוקים מאוד מהיעד. בניגוד לדור הוותיק, ועל רקע יוקר המחייה בישראל, אנחנו גם רואים שאצל הדור הצעיר משתנה תפיסת העולם: מבחינתם בעלות על דירה היא לא בגדר מטרה ראשונה במעלה, כשגם מגורים בשכירות ארוכת טווח באים בחשבון.

באשר לאזורים שייהנו מפופולריות בתום המלחמה, הרי שאף אחד בשלב זה לא ממש יודע עד כמה באמת תיקח על עצמה המדינה את שיקום הדרום ופיתוח הצפון כמשימה לאומית, איזה משאבים היא תשקיע וכיצד הלכה למעשה יתבצע המהלך. אמנם חלק מהמשפחות הצעירות מעדיפות להגיע לפריפריה – אבל הרוב, כמו בכל מדינות המערב, מעדיף לגור במרכזי העניינים, שם מרוכזים חיי התרבות, החינוך והמסחר. לכן המטרופולינים הגדולים והיישובים המחוברים אליהם – בצפון, במרכז ובדרום – ייהנו  ממרב הביקושים והצמיחה"."בהנחה שמטרות מלחמת חרבות ברזל יושגו, ויוחזרו השקט והביטחון לתושבי הנגב המערבי (לשעבר עוטף עזה) והגליל – ייהפכו האזורים הללו לאטרקטיביים להשקעות נדל"ן. זה לא סוד, הביקושים באזורים אלה צנחו בזמן המערכה, והמגמה עשויה להמשיך בתקופה הקרובה, שתהא תקופת ביניים עד שקהל הרוכשים יחוש אמון וביטחון לעבור ולהתגורר בצפון ובדרום המדינה. אני סבורה כי תקופת ביניים זו יכולה גם לייצר הזדמנות להשקעה בדיור בערי הדרום שדרות, נתיבות, אופקים ואשקלון. כך גם לגבי יישובים בצפון, דוגמת קריית שמונה, מעלות או כרמיאל.

אחד מלקחי המלחמה, נוגע כמובן לצורך הבוער בפתרונות מיגון. ירי הטילים על העורף הציף את הבעיה הנוגעת להיעדר ממ"דים בכשני שליש מהדירות בישראל. הצורך שהיה קיים עוד קודם, התעורר לאורך השבועות האחרונים ביתר שאת – ויקבל כעת מענה בתנופה של פרויקטים בהתחדשות עירונית, גם בפינוי-בינוי וגם בתמ"א 38 וחלופותיה.

בהקשר הזה, צריך גם הביא בחשבון כי אמנם בטווח המיידי ירד הביקוש לדירות ללא ממ"דים, אבל דווקא השקעה בדירות מסוג זה היום, כשהביקוש להן נמוך (וכך גם המחיר), יכולה להתברר כהשקעה טובה. דוגמאות לכך מספקות השכונות הוותיקות של דרום תל אביב ויפו, כמו גם ערי הלווין של גוש דן. ישנם כמובן עוד יישובים נוספים ברחבי הארץ, שבהם קיימות שכונות ותיקות עם בניינים ללא מיגון, כשהדירות בתחומן מהוות אופציה להשקעת נדל"ן פוטנציאלית".
  

ראול סרוגו
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

"כאשר מדברים על שוק הנדל"ן חובה לנתח את התמונה הרחבה, כשכל התייחסות שלנו ליום שאחרי המלחמה ולמוקדי הביקוש המרכזיים, תלויה בהתנהלות המיידית של המדינה. ענף הבנייה נמצא היום באחד המשברים הגדולים בתולדותיו, ללא סדרת פעולות מהירה מאוד של הממשלה הוא יקרוס. המשמעות: כל התחזיות על חזרת קונים ועל עליית יהודים המונית יתקלו במחסור ענק ובאי יכולתו של הענף לעמוד בדרישות ממנו.

במציאות שבה ההיצע רחוק מלענות על הביקוש, צמצום הפערים והתנעה מחודשת של הפעילות באתרי הבנייה, מחייבת מהממשלה להשלים את הבאתם של עשרות אלפי עובדים זרים, תוך קיצוץ דרמטי של החסמים הבירוקרטיים – וזאת כדי שקבוצה גדולה ראשונה של עובדים תהיה פה כבר לפני סוף השנה הנוכחית. במקביל, יש להכין תוכנית סדורה לחזרת העובדים מיהודה ושומרון בצורה הדרגתית ובטוחה, כשבשלב הראשוני יש להביא אותם לעבודה בשיקום ובהקמת תשתיות מחוץ לערים.

בנוסף, הממשלה חייבת לאשר דחייה ארוכה של תשלומים על קרקע ופיתוח במכרזים שלה ולהחזיר את מס הרכישה לרף של 5%. כמו כן המדינה מתבקשת להורות על הקדמת תשלומים לקבלני ביצוע בעבודות ציבוריות ותשתיות, להפחית ערבויות והיטלי עיכבון שעליהם להעמיד בעת התמודדות במכרזים, לצד פיצוי קבלנים בגין עיכובי ביצוע העבודות עצמן. בכל הקשור לשיקום פגיעות המלחמה, תצטרך המדינה להשלים תוכניות מיד ולצאת למכרזים לחברות הבנייה הישראליות, תוך שינוי תפיסה שיאפשר הטמעת טכנולוגיות בנייה מתקדמות ומהירות, ובחומרים כחול-לבן של תעשיית הבנייה הישראלית.

השורה התחתונה אחת: ללא יישום מהיר של הצעדים הללו, בניית הדירות תיחתך דרמטית, הביקוש לא יקטן והמחירים עלולים להגיב בקיצוניות. זה הזמן של הממשלה לעבור מהצהרות למעשים".

צילומים: אלן צ'פלסקי, יח"צ, רובי קסטרו, גלי חרמון

עוד ב-

אם יש לכם ממ"ד, בכמה הדירה שלכם שווה היום יותר? בדקנו

לכתבה המלאה