על פי הסקירה של בנק הפועלים היום (ראשון) הצמיחה מתקררת. הצמיחה ברבעון השני הואטה לשיעור שנתי של 2.1%, שהם ירידה של 0.2% בתוצר לנפש. ההשקעה בבנייה, הן למגורים והן עבודות בנייה אחרות, גדלה בשנתיים האחרונים בקצב מהיר, וברבעון האחרון ב-10.1% במונחים שנתיים. לעומת זאת, ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ברבעון האחרון בשיעור שנתי של 1.7%, זאת בעיקר בשל ירידה בצריכת מוצרים בני-קיימא.

אנו צופים שמגמה זו תימשך ברבעונים הקרובים, כלומר צבר ההשקעות הגדול ישפיע לחיוב על הצמיחה, בעוד שהצריכה הפרטית תוסיף להתמתן בהשפעת ההרעה בכוח הקנייה של משקי הבית ועליית הריבית. הצמיחה ברבעון הרביעי תהיה אף היא נמוכה מהגידול באוכלוסייה.

שיעור האבטלה עלה בחודש אוקטובר לרמה של 4.1% בניכוי עונתיות, ומספר המשרות הפנויות ירד באוקטובר בשלושת אלפים איש. הביקוש לעובדים בהיי-טק ירד ב- 31% לעומת פברואר השנה. היקף השרות הפנויות עדיין גבוה ועומד על 147 אלף איש. שיעור גבוה של משרות פנויות אמור למתן את עליית האבטלה, אך נראה שקיים חוסר התאמה בין המשרות, להיצע העובדים, או בכישורים או בציפיות השכר, ולכן לא מן הנמנע שנראה את שיעור האבטלה עולה, בזמן שקיים עדיין ביקוש ער לעובדים.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב- 0.6%, והשלים עלייה של 5.1% בשנה האחרונה. עליית המדד משקפת להערכתנו בין השאר תגובה להתפתחויות שהשפעתן הצטברה במשך חודשים ועתה הן באות לידי ביטוי במדד. סעיף המזון הוא דוגמה לכך: עליות המחירים הואטו תחת לחץ ציבורי, אבל ככל שמצטברות העלויות ובכלל זה עלויות השכר, היצרנים מעלים לבסוף את המחירים. בסעיף הדיור, הסיפור מעט שונה, המחירים נוטים להתעדכן כשמתחלפים דיירים, ולכן מדידת ההתייקרות מוחלקת במדידה על פני זמן.

תחזית האינפלציה ל– 12 חודשים קדימה ירדה לרמה של 2.6%. התחזית לשנה הקרובה מושפעת באופן משמעותי מהנחות לגבי מדיניות הממשלה. אנו מניחים שהרכב הממשלה והבטחות הבחירות, יביאו להוזלה של חלק ממוצרי הצריכה כמו כלים חד-פעמיים ושתייה מתוקה. כמו כן אנו מניחים שהנחת מס הבלו על הדלק תוארך בשנה הקרובה, וכן שמחירי החשמל והמים לא יועלו. לצעדים אלו יש עלות תקציבית, והם צפויים לכן להגדיל את הגירעון התקציבי בשנה הבאה. השפעת צעדים אלו על האינפלציה היא חד-פעמית ולאורך זמן עליית הגירעון עשויה להעלות את האינפלציה. האטת הפעילות  הכלכלית והפגיעה בכוח הקנייה צפויים למתן את עליית מחירי השכירות בעוד מספר חודשים (בחודשים הקרובים עדיין עליות המחירים יהיו גבוהות).

שני נתונים שפורסמו בשבוע החולף תומכים בתהליך של front-loading, כלומר העלאת ריבית גבוהה שמטרתה התאמה של רמת הריבית לסביבת האינפלציה. האינפלציה השנתית עלתה לרמה של 5.1%, אמנם לא הפתעה גדולה, אך נתון שהיה בצד הגבוה של התחזיות. הצמיחה של המשק ברבעון השלישי עמדה על 2.1%, נתון שהוא נמוך באופן משמעותי מפוטנציאל הצמיחה, אך עדיין גבוה ביחס להערכות המוקדמות שהתבססו על הנתונים החודשיים. הוועדה המוניטרית תבחן גם את הציפיות קדימה של האינפלציה, הריביות בעולם והפעילות המשק. כאן התמונה כבר פחות חד משמעית – ציפיות האינפלציה לטווח של שנה נמצאות בתוך היעד (2.6%), מינון העלאות הריבית בארה"ב צפוי להאט ושיעור האבטלה בישראל החל לעלות לרמה של 4.1%.

עוד ב-

בנק לאומי מזהיר: ריבית בנק ישראל תזנק מחר ל-3.50%

לכתבה המלאה

לאור נתונים אלו אנו מעניקים משקל גדול יותר להעלאת ריבית של 50 נקודות בסיס לרמה של 3.25%. סביבת האינפלציה בעולם תומכת ברמה גבוהה של ריבית לאורך זמן וזה להערכתנו בעל משמעות גבוהה יותר מקצב העלאות הריבית בשלב הזה. ניתן לראות שהשווקים עברו לגלם עתה מצב בו עליית הריבית נבלמת ברמה של 3.75% (לעומת 4% ויותר לפני כשבועיים), אך נותרת ברמה הזו זמן ממושך.